הדף בטעינה

על המילה בְּמֵצַח נְחוּשָׁה

במילון

 (ללא ניקוד: במצח נחושה)

הגדרה

  • בעקשנות ובחוצפה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שאלות פתוחות לחידוד המוחות – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21291
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-14 10:30:55
    [post_date_gmt] => 2017-05-14 07:30:55
    [post_content] => 

1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'?

מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן.

2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'?

הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו על ההר (בבשורה על פי מתי 5, 13) הוא מדמה את שומעיו למלח הארץ, ואומר משהו מעין זה: "'אתם מלח ארץ, ואם תאבד למלח מליחותו, כיצד היא תוחזר לו?" מלח הוא סמל לדבר נאמן ויציב שאינו מתקלקל, כדברי רש"י על הצירוף המקראי "בְּרִית מֶלַח" (במדבר יח, יט) – "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם". בעברית בת ימינו רגילים לומר מלח הארץ על אדם שורשי המשמש מופת במידותיו ובתרומתו לחברה.

3. מה השימוש המומלץ בביטוי לְמַפְרֵעַ?

מכאן ולשעבר, רטרואקטיבית.

4. מה הייתה המשמעות המקורית של 'יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן'?

הביטוי נאמר במקור על עבד שהשתחרר מעבדות כי אדונו גרם לו לאבד את שינו או את עינו. להרחבה

5. מה משמע המילה נַחַת בביטוי 'נחת רוח', ומה משמעה בביטוי 'נחת זרועו'?

בביטוי נחת רוח – שביעות רצון. בביטוי נחת זרועו – הנחתה, מכה.

6. מה משותף לביטויים האלה: לִוְיַת חֵן, הוֹקִיר רַגְלוֹ, יָצָא חוֹצֵץ, לַאֲשׁוּרוֹ?

כל הביטויים לקוחים מספר משלי.

7. מה הפירוש המילולי של 'סגי נהור'?

סגי נהור בארמית – 'רב אור'. בתלמוד הצירוף משמש כינוי לאדם עיוור, ומכאן הביטוי 'לשון סגי נהור' לדבר הנאמר באירוניה, בהיפוך המשמעות המילולית.

8. האם הביטוי 'אין בו מתום' חיובי או שלילי?

הביטוי שלילי ומשמעו 'שכולו פגמים', 'שאין בו דבר שלם'. להרחבה

9. מה הבעיה הלוגית בצירוף 'רוב רובו'?

הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה, כגון 'כל כולו', 'תוך תוכו', 'שיר השירים'. להרחבה: מאמר מאת גד בן־עמי צרפתי

10. מדוע אומרים 'במצח נחושה' ולא 'במצח נחוש'?

נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת. 'מצח נחושה' הוא אפוא מצח נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת. להרחבה

11. מה פירוש המילה טִמְיוֹן בביטוי 'ירד לטמיון'?

טמיון ביוונית משמעו 'אוצר', 'אוצר המדינה'. כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וכך היה הטמיון סמל לדבר, ובעיקר לכסף, שאבד לעד וּכבר לא ישוב.

12. מה משמעות הביטוי 'מעת לעת' בספרות חז"ל?

בספרות חז"ל 'מעת לעת' פירושו משעה מסוימת ועד אותה השעה למוחרת, כלומר במשך יממה אחת.

13. איזו דמות מקראית נחבאה אל הכלים?

שאול המלך. להרחבה

14. מה פירוש המילה 'בר' בכל אחד משלושת הביטויים? בַּר סַמְכָא / בַּר לֵבָב / מִלְּבַר

בַּר סַמְכָא – בן בַּר לֵבָב – נקי מִלְּבַר – בחוץ להרחבה

15. מי הראשון שהשתמש בביטוי 'מעז יצא מתוק'?

שמשון, בחידתו לפלשתים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד, יד). "עַז" הוא האריה שהרג שמשון, ו"מָתוֹק" הוא הדבש אשר מצא בגווייתו. כיום הביטוי מציין רעה שהצמיחה טובה.

16. מה משמעות המילה בִּן בביטוי בִּן לַיְלָה?

בִּן־ היא צורת נסמך נדירה של המילה בֵּן (לעומת צורת הנסמך הרגילה בֶּן־). היא מוכרת מן הצירוף בִּן־לַיְלָה ומן השמות המקראיים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אָגוּר בִּן יָקֶה (משלי ל, א) וכן בִּנְיָמִין. המילה בֵּן מיוחדת בנטייתה, ויש דעות שונות על שחזור צורתה הקדומה.

17. בביטוי 'יצא(ו) לו מוניטין' – מה המשמעות המקורית של מוניטין?

מוֹנֵטָה (moneta) בלטינית – מטבע. מי שדיוקנו מוטבע במטבע הוא בהכרח אדם חשוב, ושמו נודע או ייוודע ברבים להרחבה

18. איזה ביטוי עברי תרגם אונקלוס במילים 'בריש גלי'?

בְּיָד רָמָה. להרחבה

19. מה הם היוצרות בביטוי 'החליף את היוצרות'?

יוֹצְרוֹת (ביחיד יוֹצֵר) הם כינוי לפיוטים המשולבים בנוסח התפילה האשכנזי בחגים ובשבתות מיוחדות. על חזן שטעה באמירת היוצרות אמרו שהוא 'החליף את היוצרות', ומכאן הושאל הביטוי ללשון הכללית לציון בלבול בין דברים. מקור הביטוי ביידיש, ויש לו עוד שתי גרסאות עבריות: 'הפך את היוצרות' ו'בלבל את היוצרות'.

חזרה לחידון

[post_title] => שאלות פתוחות לחידוד המוחות - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-04-25 12:17:18 [post_modified_gmt] => 2022-04-25 09:17:18 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21291 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'? מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן. 2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'? הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו המשך קריאה >>
טקסט: מצח נחושה והכיתוב מטבע לשון בכל יום

מֵצַח נְחוּשָׁה

WP_Post Object
(
    [ID] => 221
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-06-26 12:43:31
    [post_date_gmt] => 2013-06-26 09:43:31
    [post_content] => 

נשאלנו מדוע אומרים 'במצח נחוּשָׁה' ולא 'במצח נחוש' אף שהמילה מֵצַח היא ממין זכר. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה נְחוּשָׁה כאן היא שם תואר – צורת הנקבה של נָחוּשׁ, ולא היא.

מקור הביטוי 'מצח נחושה' בתנ"ך: "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה" (ישעיהו מח, ד). בפסוק זה המילה נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת, ולכן היא באה בהקבלה למילה בַּרְזֶל. הקבלה זו מוכרת גם מפסוקים אחרים, כגון "דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ" (ישעיהו מה, ב), "כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל, וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה" (מיכה ד, יג). 'מצח נחושה' הוא אפוא מצח נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת.

נעיר כי שם התואר נָחוּשׁ לקוח גם הוא מן התנ"ך ומקובל לפרשו 'חזק כנחושת': "אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי, אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ" (איוב ו, יב).

נספח: דיון על 'נחוש' ו'נחושה' במדור לשוננו לעם משנת תש"ב

בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים התפרסם מדי יום שישי בעיתון הארץ המדור לשוננו לעם מטעם ועד הלשון. בתשרי תש"ב העיר אדם המכונה מ. ד. על השימוש המוטעה במילה נחושה כשם תואר. בעקבות זאת התפתח דיון על הפסוקים בספר איוב פרק ו:

(יא) מַה כֹּחִי כִי אֲיַחֵל וּמַה קִּצִּי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי (יב) אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ (יג) הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי

הקטעים מן המדור מובאים ככתבם (בהשמטות):

מ. ד. – טעויות סופרים / י"ט בתשרי תש"ב, 10.10.1941 [...] "הישג זה בא לא רק מתוך החלטתי הנחושה".הסופר, סבר כי נחושה שם תאר ולא היא: נחושה שם עצם נרדף ל"נחשת". "דלתות נחשה אשבר" (ישעיה מה, ב) "גיד ברזל ערפך ומצחך נחושה" (שם מח, ד) "עצמיו אפיקי נחושה" (איוב מ, יח) "ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה" (ויקרא כו, יט). כאן אפשר היה לאמור: החלטתי החזקה או התקיפה.

תקון טעות של משיג / כ"ו בתשרי תש"ב, 17.10.1941 במדור "לשוננו לעם" מיום י"ט בתשרי העיר מר מ. ד. על הבטוי "החלטתי הנחושה" שאינו נכון, שהרי נחושה שם עצם, והביא דוגמאות לכך, אבל נשתמט ממנו הפסוק: "אם בשרי נחוש" (איוב ו, יב). נחוש הוא שם תאר ונכון איפוא לומר: החלטתי הנחושה.

מ. ד. – הצטדקות / ג' במרחשוון תש"ב, 24.10.1941 [...] מעיד אני עלי שמים וארץ, שהפסוק הנ"ל לא נתעלם ממני אלא שאני סמכתי על באורם של א. ז. רבינוביץ וא. אברונין לספר איוב, (הבאור יצא לאור בשנת תרע"ו ביפו). יורשה נא לי להביא את באורם לפסוק הנ"ל: "הפסוקים יא, יב יג – פין וש"ב אומרים, כי נחוש הוא תאר וזה זר מאד. כי אין אומרים מכסף כסוף (זהוב, זהובים הוא ענין אחר). והראב"ע אומר, שהוא שם עצם זכר וגם זה דוחק גדול, מלבד זה קשה הה' של האם אין עזרתי בי (פסוק יג), אחרי שאין שם לא שאלה ולא תמיהה. ע"כ נראה שיש כאן "סדור שנחלק" (אחד מל"ב מדות של ר"א, שעל ידה מתפרשים כמה פסוקים תמוהים), כלומר: הה' של האם מקומה בסוף מלת נחוש וקרי – נחושה. ועכשיו יתפרשו שלשת הפסוקים יא-יג ויתקשרו יפה בסדר זה". (עיין שם). – נחושה שם עצם על משקל גבורה".

מתוך: סמדר ברק ורונית גדיש (עורכות), שפה קמה – לקט מתוך המדור "לשוננו לעם", ירושלים תשס"ט, קטעים 375, 376, 377

[post_title] => מֵצַח נְחוּשָׁה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a6%d7%94-%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-17 10:17:26 [post_modified_gmt] => 2023-08-17 07:17:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=221 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נשאלנו מדוע אומרים 'במצח נחוּשָׁה' ולא 'במצח נחוש' אף שהמילה מֵצַח היא ממין זכר. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה נְחוּשָׁה כאן היא שם תואר – צורת הנקבה של נָחוּשׁ, ולא היא. מקור הביטוי 'מצח נחושה' המשך קריאה >>