הדף בטעינה

על הצירוף בְּכוֹחַ

במילון

 (ללא ניקוד: בכוח)

הגדרה

  • שיש בו היכולת והאפשרות להתממש בעתיד (כנגד: בפועַל) (בלועזית: פוטנציאלי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

יָכְלָה (פוטנציאל)

WP_Post Object
(
    [ID] => 34096
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-03-20 14:02:08
    [post_date_gmt] => 2019-03-20 12:02:08
    [post_content] => את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש. האקדמיה ללשון העברית אימצה אותה בשנת תשע"ג (2013). התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח גלום שיכול לצאת אל הפועל.

המילה יָכְלָה שקולה במשקלן של המילים חָכְמָה, יָזְמָה, עָצְמָה (ובלי ניקוד: יוכלה, חוכמה, יוזמה, עוצמה).

בעברית של ימי הביניים רגילה במשמעות פוטנציאל המילה 'כוח' (בלטינית potentia = כוח), בייחוד בצירוף 'בכוח'. היפוכם 'פועַל' ו'בפועל', ומכאן הביטוי 'הוציא מן הכוח אל הפועל'.
    [post_title] => יָכְלָה (פוטנציאל)
    [post_excerpt] => את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ובשנת 2013 אימצה אותה האקדמיה. באיזו מילה היא התחרתה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-07-28 17:10:40
    [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:10:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=34096
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ובשנת 2013 אימצה אותה האקדמיה. באיזו מילה היא התחרתה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילד מחבק ידיים והכיתוב: ככה אומרים בפועל!

בְּפועל או בַּפּועל?

WP_Post Object
(
    [ID] => 215
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:44:49
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:44:49
    [post_content] => רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית:
  • בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ.
  • בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש חזק אחרי ה' הידיעה הנבלעת במילת היחס בְּ).
על פי השוואה לערבית שבהשראתה נוצר הביטוי (בעברית של התיבונים שתרגמו טקסטים פילוסופיים מערבית לעברית), מסתבר שהצורה המקורית הייתה דווקא ביידוע: בַּפֹּעַל וכך גם בַּכּוֹחַ. להגייה זו יש תמיכה במסורות ההגייה של מקצת העדות. גם לצורה בשווא יש הצדקה: זו דרך המלך של העברית ביצירת תיאורי פועל במבנה ב + שם עצם: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ" (זכריה ד, ו), בְּחִיפזון, בְּרַחמים, בֶּאֱמת, בְּפֵירוש, בִּשְׁגגה, בִּמְרוצה, בִּכְלָל. לרשימה זו מצטרפים ביטויים רבים. במילונים בני זמננו מובאת הצורה בְּפֹעַל בשווא. יוצא אפוא ששתי ההגיות – בְּפוֹעל, בַּפּוֹעל – תקניות. [post_title] => בְּפועל או בַּפּועל? [post_excerpt] => רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 15:45:44 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:45:44 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=215 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>