WP_Post Object
(
    [ID] => 96033
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-08-05 10:23:56
    [post_date_gmt] => 2024-08-05 07:23:56
    [post_content] => לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה, למשל מַפָּה ו־map שבכותרת. הֲיד המקרה בדבר?

כידוע השפעת האנגלית על אוצר המילים של העברית (ולפעמים גם על דקדוקהּ) ניכרת ביותר בדורות האחרונים, למן ימי המנדט הבריטי בארץ ישראל ועד השפעתה המתגברת של האנגלית (בעיקר האמריקנית) בעולם כולו בימינו. ואולם אין בכוחו של מגע זה בין הלשונות להסביר את קרבתן של מילים שנוכחותן בעברית ידועה זה מאות בשנים – המילה מַפָּה למשל נמצאת כבר במשנה.

עיקר התשובה נעוץ במגע קדום בין לשונות – מגעהּ של העברית עם היוונית והלטינית בארץ ישראל וסביבותיה למן התקופה ההלניסטית (המאה השנייה לפסה"נ) ועד התקופה הביזנטית. העברית שאלה מהן מילים רבות, כגון אצטדיון, אוקיינוס, תיאטרון וקרקס, אך בדוגמאות אלו הזרוּת בולטת בשל צורתן וריבוי עיצוריהן. ברשימה שלהלן אספנו מילים ותיקות בעברית שצורתן אינה מסגירה זרוּת: יש בהן לא יותר משלוש אותיות "שורש" וגם התבנית שהן קבועות בה עשויה להיות עברית,[1] ולענייננו – יש להן מקבילה באנגלית.[2]

מן העבר השני, הלטינית – לשונה של האימפריה הרומית – אף היא שאלה מילים רבות מִשכנתה (וקרובת משפחתה) היוונית. הלהגים שהתפצלו מאוחר יותר מן הלטינית המדוברת התגבשו בעיקר (ובהכללה) לָאיטלקית, לַצרפתית ולַספרדית המודרניות – הן הלשונות הרומאניות. לצד זה, האנגלית (ששייכת לענף אחר במשפחת השפות ההודו־אירופיות), שאלה כמות אדירה של מילים מצרפתית (וגם מלשונות רומאניות אחרות, ואפילו ישירות מן הלטינית). וכך, בסופם של מסעות שכוללים מגע בין לשונות מצד אחד וקשר גנטי בין לשונות מצד שני, נמצא שמילים יווניות ולטיניות (ולעיתים ממוצא הודו־אירופי קדום) מן העת העתיקה צצות להן הן בעברית הן באנגלית.[3]
אוויר | air
המילה אוויר עולה לראשונה בעברית בלשון המשנה (והיא נזכרת בה למעלה מ־50 פעם!), ואולם אין ספק שהיא שאולה מן היוונית: ἀήρ [בתעתיק לאותיות לטיניות: aer], ולדעת החוקרים אפשר שדווקא על פי הצורה ἀβήρ [בתעתיק: aber] באחד מלהגי היוונית העתיקה. בעדי הנוסח הטובים של המשנה הניקוד הוא אוֵיר בצירי. המילה היוונית (בצורתה הרווחת יותר) נשאלה ללטינית בצורה aer, היא התגלגלה לצרפתית (וללשונות רומאניות אחרות כגון ספרדית ואיטלקית), וממנה היא נשאלה לאנגלית: air.
בסיס | base, basis
המילה בסיס נזכרת במשנה במשמעות 'כַּן, חלק תחתון (של חפץ)'. בתלמוד למשל "בסיס לדבר האסור" הוא חפץ שמונח עליו דבר שטלטולו אסור בשבת. מילה זו שאולה היא מיוונית – βάσις [בתעתיק: basis] וגלגוליה הביאוה ללטינית, וממנה לצרפתית ולאנגלית – בצורה base. באנגלית משמשת גם המילה המקורית basis, אבל היא שאולה ישירות מן הלטינית.
כרטיס | card
המילה כרטיס (או קרטיס), במובן 'תעודה, פיסת נייר, שטר', נדירה יחסית במקורות העברית הקלסית; היא נזכרת מעט בתלמוד הירושלמי (גם בקטעי הארמית), אבל אין ספק שהיא שאולה מן היוונית: χάρτης [בתעתיק: chartes]. העברית החדשה שלפה את המילה כרטיס ממקורות אלו. סביר שהמילה היוונית נשאלה ללטינית בצורה charta, carta ומשם ללשונות הרומאניות, וייתכן שהאנגלית קלטה אותה ממקורות שונים (לאו דווקא מצרפתית). מן המילה הלטינית התגלגלה לאנגלית גם המילה chart במובן 'רישום גאוגרפי (על דף)' וכיו"ב.
המנון | hymn
המילה המנון מקורה ביוונית – ὕμνος [בתעתיק: yimnos], שיר הלל (לאלים ולגיבורים וכיו"ב). המילה המנון אולי נדמית כמילה מן העת החדשה (כשם שמדינות לאום הן דבר חדש, כך גם "שיר הלאום"), אבל היא מופיעה בעברית כבר בלשון חכמים (המאוחרת) במובן 'שיר הלל (למלך)': "כך בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר ת[ה]לים, אמר להם הקב"ה: כֻּלכם נעימים וחסידים ומשובחין לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כֻּלכם. למה? שקולו ערב. הה"ד [= הדא הוא דכתיב, 'זהו שכתוב'] 'ונעים זמירות ישראל'" (שיר השירים רבה). ואומנם בתרגום השבעים המילה היוונית ὕμνος מחליפה מגוון מילים עבריות כגון 'נגינות', 'תפילה' או 'מזמור' ממזמורי תהלים.

בספרות העברית החדשה אומצה המילה המנון במשמעות הכללית של שיר הלל, בדומה להוראת המילה בלשונות אירופה (Himne בגרמנית; гимн ברוסית; hymn באנגלית), ובפרט לציון 'שיר הלל לאומי' (באנגלית משמשת מילה אחרת: anthem). המילה היוונית נשאלה ללטינית – hymnus, ואפשר שהיא הועברה ללשונות אירופה המודרניות ביותר מדרך אחת.
סוליה | sole
קרון | car
המילים סוליה (במשמעות 'סוג של נעל') וקרון (במשמעות 'עגלה') מופיעות בלשון המשנה, ושתיהן שאולות מן הלטינית – solea ו־carrus. שתיהן התגלגלו ברבות הימים ל־sole ו־car באנגלית.
ניווט | navigate
המילה נווט מתועדת כבר בספרות חז''ל בהוראת מַלָּח, והיא נשאלה מן היוונית: ναύτης [בתעתיק: nautes] מַלָּח. ביוונית ναῦς [בתעתיק: naus] היא 'אונייה', ויש לה מקבילות בסנסקריט (nau) ובלטינית (navis). בעברית החדשה נגזר מן המילה נַוָּט שורש נו''ט וממנו המילים ניווט, לנווט ועוד. גם מוצאו של הפועל navigate מאותן מילים קדומות בלשונות הודו־אירופיות, והן גם המקור למילים כגון אסטרונאוט, navy ('חיל ים') ו־nautical ('ימי').
אורז | rice
המילה אורז משמשת במשנה והיא שאולה מיוונית: ὄρυζα [בתעתיק: oriza]. היא נשאלה גם ללשונות שמיות אחרות כגון ארמית וערבית (רֻזּ), ואולם מקורהּ בלשונות אסייתיות; היא ידועה מסנסקריט ומלהגי הפרסית (אם כי הקשר ביניהן לא לגמרי ברור). גם במקרה זה היא עברה מיוונית ללטינית (oryza) ובהמשך התגלגלה בדרכים שונות ללשונות אירופה (למשל באיטלקית riso; השוו לשם המאכל ריזוטו המבוסס על אורז), ומצרפתית (ris) לאנגלית – rice.
מפה | map
המילה מפה מופיעה במשנה במשמעות 'מטפחת, כיסוי בד'. במובן זה היא מוכרת מלטינית (mappa), והיו שחשבוה למילה זרה שנשאלה לעברית. ואולם עדות קדומה למדי מייחסת אותה לפוּנית, שפת הכנענים הפניקים המאוחרת, והרי שאין להוציא מכלל ספק שהיא מילה שמית. בתולדות שמות המפות היווניים והלטיניים (כגון pinax, tabula, forma) המציינים תרשים גאוגרפי שימשה בשלב כלשהו אף היא בצירוף mappa mundi [=מפת העולם]. צירוף זה נשאל בין היתר לצרפתית ולאנגלית, וגם קיצורו שימש בשתיהן – mappe – מה שהתגלגל לבסוף לצורה map. כידוע באנגלית למפת שולחן משמשת המילה tablecloth.
יין | wine
שק | sack
דוגמה מסוג אחר הן המילים העתיקות יין ושק שמוצאן אינו ידוע. ההשערה היא שהן התגלגלו אל הלשונות השמיות וההודו־אירופיות מלשון קדומה אחרת (יש גם השערות אחרות).

סביר שהמילה יין בעברית התגלגלה מצורה מעין "וין" (שהרי בלשונות אחרות יש בה העיצור w או v), ואומנם העברית דלה במילים הפותחות ב־ו, וגם אלו בדרך כלל ממקור זר. ו בראש מילה עברית נעתקה בדרך כלל ל־י כבר בשלב קדום (למשל ירק לעומת ורק בערבית), וכנראה כך קרה גם במילה השאולה יין.

_______________________________________________
[1] ולא זו בלבד, רבות ממילים אלו שנשאלו לעברית לפני העת החדשה נהגות בדרך כלל לפי כללי העברית: הגייה מלרעית גם בצורות הרבים (מפה–מפות), והן מקבלות בקלות יתרה את נטיית השם (כרטיסי, כרטיסך).
[2] כמובן יש מילים יווניות אחרות שנתאזרחו בעברית שצורתן אינה מסגירה זרות, אך אין להן מקבילה יום־יומית באנגלית, כגון בימה, לבקן, מנגנון, סימן, עוגן, תיק, תריס.
[3] רשומה זו אינה עוסקת בצמדי מילים כגון מראָה ו־mirror או שורש ו־source שאין ביניהן קשר של גיזרון.
    [post_title] => מפה ו־map – על מילים דומות בעברית ובאנגלית
    [post_excerpt] => לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. הֲיד המקרה בדבר?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a4%d7%94-%d7%95%d6%bemap-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-11-03 08:37:31
    [post_modified_gmt] => 2024-11-03 06:37:31
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=96033
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. הֲיד המקרה בדבר?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>