הדף בטעינה

על המילה אָפִיק

במילון

 (ללא ניקוד: אפיק)
מיןזכר
שורשאפק
נטייהאֲפִיקִים לכל הנטיות

הגדרה

  • שֶקע מוארך בפני הקרקע שמֵי נהר או נחל זורמים בו
  • (בהשאלה) דרך, מסלול
  • (בתקשורת אלקטרונית) אמצעי כגון מעגל חשמלי או טווח תדרים להעברת יחידה בסיסית של מידע כגון שיחת טלפון, שידור טלוויזיה או קובץ נתונים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור גבר מחביא את האות א' במעיל עם כיתוב 'עלילות גיא והאל"ף השקטה'

גיא

WP_Post Object
(
    [ID] => 34858
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-04-29 15:34:15
    [post_date_gmt] => 2019-04-29 12:34:15
    [post_content] => המילה המקראית גַּיְא מציינת מאז ימי המקרא ועד ימינו 'בקעה בין הרים' או 'ואדי'. למשל: "וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם" (שמואל א יז, ג). בלשון השירה המקראית אפשר למצוא לצד 'גיא' את המילה הנרדפת אָפִיק (למשל ביחזקאל לו, ד).

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?

האל"ף במילה גַּיְא היא אות שורשית. בעבר הרחוק הייתה האל"ף הגויה, אבל בעברית כל אל"ף בסוף המילה אינה נהגית. כך למשל מָצָא (לעומת מָצְאָה), יָבוֹא (לעומת יָבוֹאוּ), נָבִיא (לעומת נְבִיאָה או נְבִיאִים) וגם חֵטְא (לעומת חֶטְאִי או חֲטָאִים). ואכן בנטיית המילה גַּיְא האל"ף הגויה כשאינה בסוף המילה, כמו בצורת הרבים גֵּיאָיוֹת (במקרא הכתיב בלי יו"ד: גֵּאָיוֹת). מאחר שהאל"ף לא נהגתה בצורת היחיד, אפשר למוצאהּ במקרא כתובה גם בלי אל"ף: גַּי (למשל בדברים לד, ו).

צורת הנסמך של גַּיְא היא גֵּיא (בצירי, וגם בלי אל"ף גֵּי), כגון: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהלים כג, ד). הצורה בצירי משמשת בנבואתו של זכריה אף בנפרד (כמו שהצורה לֵיל משמשת לצד לַיִל): "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה – גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד".

בכמה וכמה שמות מקומות מן המקרא משמש הרכיב 'גיא'. המפורסם שבהם הוא גֵּיא בֶּן־הִנֹּם או גֵּי הִנֹּם בסביבת ירושלים, שנודע לשמצה בגלל התופת שהייתה בו. בהקשר זה מוזכר גם הצירוף גֵּיא הַהֲרֵגָה (ירמיהו ז, לב; יט, ב), צירוף ששימש לימים לציון מקומות שבהם נרצחו המוני יהודים בימי השואה. עוד מקום מפורסם הוא שַׁעַר הַגַּיְא: בספרות המקרא של הבית השני 'שער הגיא' –שער שפנה אל הגיא – היה אחד משעריה של ירושלים (כאמור למשל בדברי הימים ב כו, ט). בסוף המאה התשע עשרה החלו להשתמש בשם זה כשם העברי של באב אל ואד בדרך העולה מיפו ירושלימה.

נסיים בפסוק יפה בישעיהו שבו מצויה צורת הנפרד בסגול: "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (מ, ד).
    [post_title] => גיא
    [post_excerpt] => כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%92%d7%99%d7%90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-04-07 14:41:02
    [post_modified_gmt] => 2024-04-07 11:41:02
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=34858
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אָפִיק ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>