WP_Post Object
(
    [ID] => 13772
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-01-20 09:55:04
    [post_date_gmt] => 2016-01-20 07:55:04
    [post_content] => 
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ, וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם" (שמות יד, כז)
בתיאור חזרת מי ים סוף על מצרים נאמר: "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ". מן ההקשר עולה שנטיית היד של משה השיבה את הים לקדמותו. אך מה פירוש "לאיתנו"? אין עוד ניסוח כזה בכל המקרא כולו. בהקשרים אחרים של תיאור שִׁיבָה למצב הקודם מצאנו "וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ" (בראשית מ, יג), "תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן" (יחזקאל טז, נה), "הֲשִׁיבֵנוּ... חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא).
כדי לבחון מה המשמעות של "לְאֵיתָנוֹ" התחקינו על שורש המילה. על פי הדעה המקובלת מדובר בשורש ית"ן המקביל לשורש הערבי ות"ן שמשמעו 'נצחי', 'מתמיד'. על כן יש שפירשו "לאיתנו" – 'להרגלו', 'למצבו הקבוע'. פירוש שונה מעט יש בתרגום אונקלוס "לְתֻקְפֵיהּ" (כלומר לחוזקו, לכוחו), ובעקבותיו הלכו גם רש"י, אבן עזרא ואחרים למן ימי הביניים עד ימינו. דבר חזק הוא דבר יציב המאריך ימים, ולכן גם פירוש זה יכול להתיישב עם משמע הנצחיות. חוזקו של הים מוכר למשל מן הכתוב "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם..." (תהלים צג, ד), ואומנם מצאנו תיאור דומה בשירת הים: "נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים" (אך לפי טעמי המקרא 'אדירים' הם כנראה המצרים). ושמא שב הים למצבו בשעת חוזקו, כלומר בעת הגאות.
הֶקשר מקראי ידוע אחר של המילה אֵיתָן הוא הצירוף נחל איתן. על פי דברים כא, ד מורידים לנחל איתן את העגלה הערופה (עֶגלה הנערפת בטקס כפרה על מת שלא נודע מי הרגוֹ), ובעמוס נאמר: "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן" (ה, כד). לצירוף נחל איתן ניתנו כמה פירושים, ושני העיקריים כמעט מנוגדים: (א) נחל שזרימתו קבועה (ב) נחל הזורם בחוזקה בימות הגשמים (לעומת ימות החמה שבהם הוא יבש). הפירוש הראשון הוא שהוליד את השימוש המוכר בימינו, ומכאן ההנגדה בין נחל איתן לנחל אכזב – צירוף שיסודו בירמיהו טו, יח: "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ". המילה אַכְזָב שקולה במשקל הנדיר אַפְעָל, ומקובל לשייך אליו גם את המילה אֵיתָן. בערבית המשקל הזה מציין יתרון והפלגה, כגון אַכְּבַּר – גדול מאוד, הגדול ביותר. לפי זה אַכְזָב פירושו 'מכזיב ביותר' ואֵיתן פירושו 'חזק ביותר' או 'יציב ביותר'.
עוד בעניין המילה אֵיתָן נזכיר את הצירוף יֶרַח הָאֵתָנִים (מלכים א ח, ב; כך, בלי יו"ד) הוא חודש תשרי, וכן את השם הפרטי אֵיתָן. שם זה מוכר כבר מן התנ"ך, כגון איתן האזרחי (מלכים א ה, יא; תהלים פט, א), וייתכן שהוא מעין הבעת משאלה לעתידו הטוב של הילד, שיהיה חזק ומאריך ימים.
גם בעברית החדשה נוצרו צירופים מן המילה איתן, ובהם איתן בדעתו, אֵיתָנֵי הטבע, אֵיתָנֵי אֶרֶץ (אנשים חזקים ונכבדים על פי 'איתני עולם' – כינוי מדרשי לאבות). עוד אנו מכירים בלשון ימינו שאומרים על אדם "חזר לאיתנו" או "שב לאיתנו" במשמע 'הבריא', 'כוחותיו שבו אליו' בהשראת מה שנאמר על הים בפרשתנו.
 

כתבו רחל סליג ותמר קציר.
    [post_title] => פרשת בשלח ­– שב לאיתנו
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%97-%c2%ad-%d7%a9%d7%91-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%a0%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-24 11:27:34
    [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:27:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13772
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 38139
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-11-27 14:45:53
    [post_date_gmt] => 2019-11-27 12:45:53
    [post_content] => אֵיתָן הוא שם פרטי נפוץ בישראל, וכבר בתקופת המקרא מוכרים אישים בשם זה – אחד מהם הוא אֵיתָן הָאֶזְרָחִי, שהיה סמל לחוכמה בימי שלמה, ככתוב: "וַתֵּרֶב חׇכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחׇכְמַת כׇּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חׇכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכׇּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכׇל הַגּוֹיִם סָבִיב" (מלכים א ה, י–יא). בעקבות המקרא איתן הוא גם שם פרטי (לבנים) בקרב דוברי אנגלית (Ethan ודומיו).

משמעותה המקובלת של המילה איתן היא 'חזק', 'יציב', ולפעמים המילה משמשת גם תואר הפועל: "עמד איתן", כלומר 'בתקיפות', 'ביציבות'.

לראשונה מופיעה המילה 'איתן' בתיאור חזרת מי ים סוף על מצרים: "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ" (שמות יד, כז). על פי הדעה המקובלת השורש של איתן הוא ית"ן, והוא מקביל לשורש הערבי ות"ן שמשמעו 'נצחי', 'מתמיד'. על כן יש שפירשו "לאיתנו" – 'להרגלו', 'למצבו הקבוע'. פירוש שונה מעט יש בתרגום אונקלוס – "לְתֻקְפֵיהּ" (כלומר לחוזקו, לכוחו), ובעקבותיו הלכו גם רש"י, אבן עזרא ואחרים למן ימי הביניים ועד ימינו. דבר חזק הוא דבר יציב המאריך ימים, ולכן גם פירוש זה יכול להתיישב עם משמע ההתמדה.

הֶקשר מקראי ידוע אחר של המילה אֵיתָן הוא הצירוף נַחַל אֵיתָן. על פי דברים כא, ד מורידים לנחל איתן את העֶגלה הערופה (עֶגלה הנערפת בטקס כפרה על מת שלא נודע מי הרגוֹ), ובעמוס נאמר: "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן" (ה, כד). אחד הפירושים לצירוף נחל איתן הוא 'נחל שזרימתו קבועה' והוא שהוליד את השימוש המוכר בימינו. מכאן גם ההנגדה בין נחל איתן לנחל אכזב – צירוף שיסודו בירמיהו טו, יח: "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ". המילה אַכְזָב שקוּלה במשקל הנדיר בעברית אַפְעָל, ומקובל לשייך אליו גם את אֵיתָן. בערבית המשקל הזה מציין יתרון והפלגה, כגון אַכְּבַּר – גדול מאוד, הגדול ביותר. לפי זה אַכְזָב פירושו 'מכזיב ביותר' ואֵיתן פירושו 'חזק ביותר' או 'יציב ביותר'.

המילה איתן היא חלק מצירופים שונים: במקרא הצירוף יֶרַח הָאֵתָנִים (מלכים א ח, ב; כך, בלי יו"ד) הוא כינוי לחודש תשרי. צירופים נוספים הם איתן בדעתו, אֵיתָנֵי הטבע, אֵיתָנֵי אֶרֶץ (אנשים חזקים ונכבדים; על פי 'איתני עולם' – כינוי מדרשי לאבות). וכשאומרים על אדם 'חזר לאיתנו' או 'שב לאיתנו' מתכוונים ש'הבריא', ש'כוחותיו שבו אליו' – כמֵי ים סוף לאחר מעבר בני ישראל.
    [post_title] => איתן
    [post_excerpt] => על פי הדעה המקובלת השורש של איתן הוא ית"ן, והוא מקביל לשורש הערבי ות"ן שמשמעו 'נצחי', 'מתמיד'. על כן יש שפירשו "לאיתנו" – 'להרגלו', 'למצבו הקבוע'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 22:14:11
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 20:14:11
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=38139
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)