WP_Post Object
(
    [ID] => 5611
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-04-08 10:07:31
    [post_date_gmt] => 2012-04-08 07:07:31
    [post_content] => 
כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים)
השם המדעי: Cercis siliquastrum.
העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'.
המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה, ו–ח). בדומה לכך נאמר על משה בפיוט המוכר מתפילת שחרית לשבת: "כְּלִיל תפארת בראשו נתתה, בעמדו לפניך על הר סיני".
ויש גם שם התואר כָּלִיל שמשמעו 'מושלם', כגון בצירוף כְּלִיל יופי. וכך נאמר על ירושלים במגילת איכה: "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ" (ב, טו).
בשם כְּלִיל החורש חברו המשמעויות כתר, כלה, שלמות ויופי.
ברשימת בשמות צמחי ארץ־ישראל של ועד הלשון משנת תש"ו (1946) השם הוא כְּלִיל הֶחֳרָשִׁים.
צַהֲרוֹן מָצוּי (משפחת האירוסיים)
השם הקודם: אֲחִיאִירוּס מָצוּי. נקרא בפי הבריות גם 'אירוס אחר הצוהריים'. השם המדעי: Gynandriris sisyrinchium.
הפרח הסגול נפתח בשעות הצוהריים, ומכאן שם הצמח.
צהרון הוא גם מסגרת לילדים לאחר שעות הלימודים הסדירים. בעבר הייתה צורתה התקנית של המילה צָהֳרוֹן (tsohoron) – בשל הקשר שלה למילה צָהֳרַיִם. ואולם בעקבות ההגייה הרווחת נקבעה הצורה צַהֲרוֹן על דרך מילים כמו פַּעֲמוֹן.
המילה צָהֳרַיִם גזורה מן השורש צה"ר הקרוב אל השורש זה"ר. גם המילה צֹהַר הנזכרת בפרשת נח מתקשרת אל האור לפי אחד מפירושיה: חלון קטן, פתח לאור.
שם הסוג צַהֲרוֹן נקבע בוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, ואושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג.
    [post_title] => פרחים לחג האביב
    [post_excerpt] => על שמות הצמחים כְּלִיל הַחֹרֶשׁ וצַהֲרוׂן מָצוּי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-02 00:10:24
    [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:10:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5611
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5685
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-01-01 11:17:33
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 09:17:33
    [post_content] => 
הַסְעָדָה, תֶּשֶׁר, אֶקְדָּם, אֶפְטָר
הַסְעָדָה (קייטרינג)
המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל).
המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין אָכַל נוצר כבר בתנ"ך, שכן האוכֶל תומך במי שאוכֵל אותו: "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (תהלים קד, טו), וגם בימינו רגיל הביטוי המקראי 'סעד את לבו'. מכאן גם המילה סְעוּדָה שנוצרה בלשון חכמים והיא מקבילה לאֲרוּחָה.
המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981).
תֶּשֶׁר (טיפ)
המילה תשר נלקחה מלשון הפיוט, והיא מקבילה למילה תְּשׁוּרָה (מתנה). למשל בפיוט של אלעזר בר' קיליר נאמר: "לִי יִשָּׂא עַל אֶבְרַת נֶשֶׁר. כִּי יַגִּיד מֵלִיץ עָלַי שִׂיחַ יֹשֶׁר. כֹּפֶר מִשֶּׁלּוֹ אֶתֶּן־לוֹ תֶּשֶׁר. כִּי מִלְּפָנָיו הוֹן וְכָבוֹד וָעֹשֶׁר" (פיוט לתפילת מוסף של שבת פרשת שקלים).
היו שהציעו להסביר את 'תשר' במשמעות 'טיפ' כמעין נוטריקון של 'תשלום שירות'. היום רווח במסעדות גם הצירוף 'דמי שירות'.
המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981).
לפי עדותו של חיים איזק מחדש המילה במשמעות טיפ הוא חבר האקדמיה אריה ליב פאיאנס. (ראו בדברים לזכרו שנשא ח' איזק בישיבת מליאת האקדמיה, עמ' 61.)
אֶקְדָּם ואֶפְטָר (אפריטיף ודיז'סטיף)
אֶקְדָּם הוא משקה כָּהִיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני הארוחה.
אֶפְטָר הוא משקה כהיל שנוהגים לשתות לאחר הארוחה.
שתי המילים שקולות במשקל המילים אֶקְדָּח ואֶשְׁחָר (שיח בעל גרגירים שחורים).
המילה אקדם גזורה מן השורש קד"ם, המציין התחלה. משורש זה חודשו לא מעט מילים בעברית שלנו, כגון קדימון, תַּקְדִּים, קִדֹּמֶת, מִקְדָּמָה וקְדִימוֹן.
המילה אפטר גזורה מן השורש פט"ר, שאחת ממשמעויותיו היא סיום. כך היא גם ההפטרה – פרק מן הנביאים הנקרא בבית הכנסת ומציין את סיום הקריאה בתורה.
המילים כלולות במילון היין שיצא לאור בחוברת מיוחדת בשנת תשע"ג (2012).
    [post_title] => סועדים ומשלמים
    [post_excerpt] => גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-09 22:47:52
    [post_modified_gmt] => 2023-08-09 19:47:52
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5685
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7856
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-04-30 14:35:44
    [post_date_gmt] => 2011-04-30 11:35:44
    [post_content] => אוֹצֵר יַיִן - בצרפתית: sommelier
סוֹמֶלְיֶה; מומחה (בעל תואר) האחראי ליין במסעדה – רכישתו, אחסונו והגשתו.



אִחְמוּץ - acidification of wine
הוספת חומצה ליין.



בְּשֹׂמֶת - aroma
אָרוֹמָה; רכיב ריחו הטבעי של זן העֵנב בתירוש וביין בתהליך הייצור.



הֲגָזָה - carbonization
הוספת פחמן דו־חמצני ליין כדי ליצור יין מוגז.



יַיִן וָרֹד - בצרפתית: rose
רוֹזֶה; יין המיוצר מענבים אדומים שקליפותיהם עברו תסיסה חלקית.



יֵין מִמְסָךְ - blend; בצרפתית: coupage
בְּלֵנְד; יין הנוצר מזנים שונים. ממסך – מן מָסַךְ, הקרוב בצלילו למָזַג, ושניהם מציינים ערבוב, מהילה.



יַיִן פִּרְחָנִי - flowery wine
יין בעל בשומת של פרחים.



יֵינָן - wine maker; בצרפתית: vigneron
האדם האחראי לייצור היין.



יֵינָנוּת - enology
אֵינוֹלוֹגְיָה; מדע היין.



מַחְלֵץ - corkscrew
כלי לחליצת פקקים.



עֲפִיצוּת - astringency
תחושת יובש או חספוס בפה הנגרמת ממשקה המכיל עַפְצָן (טָנִין) כמו יין אדום.



עִרְסוּל - swirl
סיבוב של כוס היין כדי לאוורר את היין ולשחרר את הבשומת.



שִׁפְקוּק - recorking
החלפת פקק בבקבוק.
    [post_title] => מונחי יין
    [post_excerpt] => מיהו הסוֹמֶלְיֶה? מחלץ או חולץ? ומה זה שפקוק? – מונחים עברים מתחום היין והייננות
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%99%d7%99%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-03-03 19:54:51
    [post_modified_gmt] => 2021-03-03 17:54:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7856
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6996
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2010-01-14 15:18:06
    [post_date_gmt] => 2010-01-14 13:18:06
    [post_content] => לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט
    [post_title] => למד לשונך 81
    [post_excerpt] => לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: אֶקְדָּם, אֶפְטָר, אוֹצֵר יַיִן, יֵינָן, רְדִידָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-81
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:16:02
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:16:02
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6996
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)