הדף בטעינה

על המילה אֵרוּסִים

במילון

 (ללא ניקוד: אירוסים, אירוסין)
מיןזכר רבים
שורשארס
נטייהשם הפעולה של מְאָרֵס לכל הנטיות

הגדרה

  • (בימינו) טקס שבו מציינים את ההחלטה על הנישואים של בני זוג
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 42827
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-08-02 15:56:59
    [post_date_gmt] => 2020-08-02 12:56:59
    [post_content] => 
  1. מהי צורת הרבים התקנית של המילה זוּגִיּוּת?
  • זוּגִיּוֹת
  • זוּגִיּוּיוֹת
  • צורת היחיד יכולה לשמש גם ברבים
  • אין למילה צורת רבים, כיוון שמי שבזוגיות הוא ממילא לא לבד.
לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית, צורת הרבים של שמות בסיומת ־יוּת, כגון אישִיוּת, אחרָיוּת, נגזרת בדרך הרגילה בעברית: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת, וכך גם זוגיויות. המבקשים להימנע מן הצורה הזאת יכולים לנקוט צירופים דוגמת 'מערכות זוגיות', 'מערכות יחסים', 'קשרי זוגיות'.
  1. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה זוּג?
  • מילה נרדפת לתאומים
  • החוזה שנחתם בברית הנישואין
  • העול שנושאים שני שוורים בשעת החרישה
  • יחידת מידה עתיקה ששימשה רק בכפולות של שתיים
המילה זוג מקורה ביוונית, והיא נשאלה לעברית בתקופת חז"ל. מן המשמעות היסודית 'עול'  התפתחה ההוראה המציינת שני שוורים הנושאים בעול יחד, ומכאן ההוראה הכללית של כל שניים הקשורים זה בזה. דומה ל'זוג' המילה 'צמד', המציינת את העול שהבקר מושך בו וגם את שני השוורים.
  1. אתם רוצים לצאת לדייט עם שוחרת לשון. אך אבוי, דייט זה בלעז! לְמה תזמינו אותה?
  • פְּגִישָׁה
  • פְּגִישִׁית
  • מִקְרָב
  • גִּשּׁוּשִׁית
הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה דנה בעבר באפשרות לחדש מילה מיוחדת ל"דייט" במובן של פגישת היכרות לתכלית רומנטית. המילים 'פגישית', 'מקרב' ו'גישושית' היו בהצעות שהתקבלו מן הציבור, אך בסופו של דבר סברו רוב חברי הוועדה שדי במילה 'פגישה' ובצירופים כגון 'פגישת היכרות', 'פגישה רומנטית'.
  1. שפת האהבה מזמנת לנו פעלים מפעימים. איזה מן הפעלים אינו מופיע בתנ"ך?
  • נכסף
  • כמה
  • התגעגע
  • ערג
שלושת הפעלים נכסף, כמה וערג נמצאים בתנ"ך: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי..." (תהלים פד, ג), "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם" (תהלים סג, ב), "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים" (תהלים מב, ב). בימי הביניים נוצר הפועל 'התגעגע' בעקבות המילה 'געגועים' מלשון חז"ל.
  1. האוהבים מבלים 'בשניים' או 'יחד' או 'בצוותא'. איזו עוד מילה יכולה לתאר זאת?
  • בַּלָּאט
  • צַמְדִּיד
  • טַנְדּוּ
  • מִלְּבַר
מקור המילה טַנְדּוּ בדברי התלמוד "טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ" – 'טוב לשבת בשניים מלשבת אלמנה', כנראה מן פרסית 'טן דו' = 'גופים שניים'. בלאט = 'חרש, בהיחבא'; צמדיד – מילה מומצאת; מלבר = 'מבחוץ' (ההפך מן מלגו – 'מבפנים', שתיהן מן הארמית).
  1. אוהבים רומנטיים במיוחד שרים סרנדות מתחת לחלון אהובתם. מהי החלופה העברית של סרנדה?
  • מַאֲהָב
  • רַמְשִׁית
  • רֶנֶן
  • זַמְרִיר
במילון למונחי מוסיקה של האקדמיה ללשון העברית משנת תשט"ו (1955) נקבעה לצד המילה הלועזית 'סֵרֵנָדָה' החלופה העברית רַמְשִׁית. 'סרנדה' מקורה באיטלקית ומשמעה שיר ערב. ומכאן גם המילה 'רמשית': היא גזורה מן המילה הארמית רַמְשָׁא שפירושה 'ערב'.
  1. ויש שאוהבים לשיר יחד... מהי החלופה העברית של דואט?
  • דו־שיר
  • זוגית
  • ממזג
  • דואית
'דואט' הוא יצירה מוזיקלית לשני כלי נגינה או לזמרה בשני קולות. 'דואית' היא צורה עברית של המילה הלועזית דואט. בדומה לכך עוברתה גם המילה קלרינט – קְלַרְנִית.
  1. לכל זוג כינויי חיבה מתקתקים משלו. איזה מכינויי החיבה להלן מתועד בתנ"ך (בנטייה)?
  • מֹתֶק
  • חֹמֶד
  • חָבוּב
  • דֻּבְשָׁן
במשל יותם נאמר: "וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?" (שופטים ט, יא). הצורה הנוטה מָתְקִי מלמדת על צורת הנפרד מֹתֶק (כמו חָדְשִׁי מן חֹדֶשׁ) – צורה אחרת של מֶתֶק במשמע 'מתיקות'.
  1. "ואהבת לרעך כמוך" – ואיך אומרים רֵעַ בנקבה?
  • רֵעָה
  • רְעוּת
  • רַעֲיָה
  • כל התשובות נכונות
בתנ"ך מתועדות שלוש צורות שונות בנקבה: רֵעָה – "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח); רְעוּת – "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב); רַעֲיָה – "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב).
  1. מה מקור המילה שושבין?
  • מילה מקראית, כנראה ממקור פרסי
  • מילה משנאית, כנראה ממקור אכדי
  • מילה מלשון ימי הביניים, מן הערבית
  • המילה שושבין שאולה מן הטורקית שם משמעותה בכלל "רווק מבוגר"
שׁוֹשְׁבִין, ובנטייה שׁוֹשְׁבִינָה, משמעותו חבר, ידיד, בן לוָויה, בעיקר מי שמלווה חתן או כלה לחופה. המילה מתועדת בעברית לראשונה במשנה.
  1. "לנֶצח את אהובתי!" – איזו נטיית עתיד בגוף ראשון של הפועל אָהַב איננה נחשבת תקנית?
  • אֹהַב
  • אֵהַב
  • אֶאֱהַב
  • אֶאֱהֹב
רבים מבטיחים לאהוביהם שימשיכו לאהוב אותם גם בעתיד ואפילו לנצח, אך אם מישהו מבטיח "אֶאֱהֹב אותך לתמיד", זה הזמן לחשוד. הצורה אֶאֱהֹב אינה תקנית. הצורות אֹהַב, אֶאֱהַב וגם אֵהַב יסודן במקרא: "וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב" (מלאכי א, ב); "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ" (משלי ג, יב); "אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב" (משלי ח, יז).
  1. איזו חלופה מוצעת בדברי הנביא הושע למילה "בעלי"?
  • רעי
  • זוגי
  • אישי
  •  אלופי
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי" (הושע ב, יח). דברי הושע מכוונים כמובן נגד עבודת הבעל, אך אפשר להשתמש בחלופה הזאת גם בהקשר של בני זוג נשואים כיום, וכך אף הציע דוד בן־גוריון להנהיג בטפסים רשמיים של המדינה.
  1. את הצבוֹע כנראה לא נמצא כדימוי בשיר אהבה, אבל חיות רבות אחרות כן. איזה מבעלי החיים אינו משמש דימוי לאהוב או לאהובה בתנ"ך?
  • אריה
  • יונה
  • סוסה
  • צבי
היונה, הצבי והסוסה מוכרים כולם בהקשר זה משיר השירים: "יונתי תמתי", "דומה דודי לצבי או לעופר האיילים", "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי", ואילו האריה בתנ"ך הוא תמיד סמל לחוזק ואינו נזכר כדימוי לדמות האהוב או האהובה.
  1. מהי החלופה העברית ל"קראש"?
  • אהבת־חלוף
  • אפשר לומר פשוט התאהבות, להבדיל מאהבה
  • אין חלופה עברית למילה זו
  • מקור המילה הוא באופן מפתיע בתנ"ך. שם מופיעה מילה זו פעם אחת ויחידה.
המילה קראש שייכת ללשון העגה (סלנג). האקדמיה ללשון העברית אינה מתערבת בתהליכי ההתפתחות הטבעיים של רובד זה.
  1. "אֲהָבִים" היא צורת הרבים של "אַהַב", והיא משמשת לתאר קשר אהבה בין בני זוג. איזו מהמילים הבאות לא באה בצירוף עם המילה אהבים?
  • איילה
  • להתנות
  • פרשה
  • צמד
'איילת אהבים' הוא כינוי חיבה לאישה אהובה. 'התנה אהבים' פירושו 'התעלס'. 'פרשת אהבים' היא 'קיום קשרי אהבה ומין זוגיים שלא במסגרת נישואים ולרוב בסתר'. 'צמד' ו'אהבים' אינם באים בצירוף.
  1. זה הזמן להציע! הפועל נִשָּׂא משמעותו 'מתקשר עם בן זוג קֶשר של נישואים', אך לפועל הזה משמעויות נוספות. איזו מן המשמעויות הבאות אינה משמעות של 'נִשָּׂא'?
  • גבוה ורם
  • הוכבד משקלו
  • נאמר, מושמע
  • נלקח, מובא
כאמור לפועל 'נישא' כמה משמעויות: במשמעות 'גבוה', למשל 'הר נישא'; במשמעות 'נאמר, מושמע' – אדם נושא דברים או נאום, ו'הנאום נישא'; במשמעות 'נלקח' או 'מובא' – למשל 'הפצוע נישא באלונקה'. כמובן 'נישא' הוא מי שבא בברית הנישואים – 'הם נישאו בחוג המשפחה'.
  1. איזה משמות הירקות והפירות הבאים קשור ביותר לזוגיות ואהבה?
  • אבטיח – שקיבל את שמו בגלל המנהג הקדום לשבור אבטיח לאחר ששני בני זוג נשבעים ("מבטיחים") אמונים זה לזה.
  • דובדבן – הלחם של דוב ודבן, זוג האלים הממונים על הזוגיות במיתולוגיה היוונית
  • עגבנייה – מן השורש עג"ב בהשראת השם הגרמני שתרגומו 'תפוח אהבה'
  • שסק – את השם הזה קיבלנו מהערבית ושם משמעותו היא "חשק"
את המילה 'עגבנייה' חידש ככל הנראה הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה, כמו בגרמנית Liebesapfel שתרגומו "תפוח אהבה".
  1. "מאורסת לגבר הכי חתיך בעיר" – אבל רגע, איך נכון לכתוב את שמו של האירוע?
  • אירוסין
  • אירושין
  • אירוסים
  • כל הצורות אפשריות
מלשון המקרא מוכרת הצורה "מְאֹרָשָׂה" בשי"ן ובעקבות זאת אפשר למצוא בספרות 'אירושין'. בלשון חז"ל המילים מן השורש הזה נכתבות בסמ"ך: אָרוּס, אֲרוּסָה, להתארס, ומכאן גם אירוסים. שתי סיומות הרבים אפשריות: על דרך העברית אירוסים, ועל דרך הארמית אירוסין.
  1. "החתן לכלה שם טבעת". באיזו מילה אפשר להחליף את "שָׂם"?
  • הטביע
  • הרכיב
  • עטה
  • ענד
בלשון המקרא אפשר לשים תכשיטים. כך מספר עבד אברהם על פגישתו עם רבקה: "וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה, וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ" (בראשית כד, מז). הפועל לענוד נדיר במקרא וגם לאחריו, ומצוי בעיקר בלשון הפיוט והשירה. בעברית החדשה הוא הפועל המיוחד לשימת תכשיטים על הגוף.
  1. ואם כבר טבעת, מה היה התפקיד הראשון של הטבעת בתנ"ך?
  • המילה טבעת אינה מופיעה בתנ"ך
  • הטבעת שימשה אמצעי לקידושי אישה
  • הטבעת שימשה מלכים לצורך חתימה
  • הטבעת שימשה הֶתקן להשחלת קורות בבניין
בספר בראשית מסופר: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף" (בראשית מא, מב), וממגילת אסתר למדנו שהמלך חותם בטבעתו על צווים. בספר שמות בהוראות לבניית המשכן ולהכנת בגדי הכהונה, הטבעות משמשות להשחלה. למשל כדי לשאת את הארון יצקו טבעות זהב משני צידיו ובתוכן השחילו את הבַּדִּים "לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם" (כה, יד). רק רק בימי הביניים הפכה הטבעת לאמצעי הקידושין.

חלק ב

טובים השניים – מילים נרדפות

גם מילים מקיימות ביניהן זוגיות, או כפי שאנחנו קוראים לזה – "מילים נרדפות". קיבצנו כמה נרדפויות מפתיעות – התוכלו לזהות?
  1. איזו מילה נרדפת למילה אֶבְרָה?
  • ענן
  • כנף
  • בשומת
  • תקווה
אברה היא מילה תנ"כית הנרדפת לכנף: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (דברים לב:, יא). לצד המילה אֶבְרָה יש בתנ"ך גם צורת הזכר "אֵבֶר" במשמעות זו:
  1. איזו מילה נרדפת למילה גְּבִינִים?
  • גבות
  • גדילים
  • הרים
  • חביתיות
לא, אין קשר לגבינה. המילה גַּבָּה מוכרת מן המקרא (ויקרא יד ט) והיא קרובה למילה גַּב; המילה גְּבִינִים מוכרת מלשון חז"ל.
  1. איזו מילה נרדפת למילה תְּלִי?
  • אשפה
  • מחיצה
  • הדום
  • מכמורת
תְּלִי היא מילה נרדפת לאשפה, אך לא במשמעות של פסולת אלא של נרתיק לחיצים. כך אומר יצחק לעשו בנו: "וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי (צידה) [צָיִד]" (בראשית כז, ג).
  1. איזו מילה נרדפת למילה חָגָו?
  • חגב
  • מעמסה
  • נחשול
  • נקיק
וכך כתוב בשיר השירים: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה" (ב, יד) – המילה מוכרת רק בצורת הנסמך רבים שלה), ומקובל לפרשה 'נקיק', 'סדק עמוק בסלע'.

אומרים שניגודים נמשכים... – הפכים בשפה

זוגיות לא חייבת להיות רק של דומים. להפך! גם בין הפכים אפשר למצוא זוגיות, לעיתים הם משלימים זה את זה. התכירו את ההפכים?
  1. מה ההפך של פריטת כסף?
  • גְּרִיטָה
  • צירוף
  • המרה
  • הֶדְבֵּק
כך נאמר במשנה: "פודין מעשר שני בשער הזול כמות שהחנווני לוקח לא כמות שהוא מוכר, כמות שהשולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף" (מעשר שני ד, ב).
  1. מהו היחס ההפוך לקרבת המשפחה נֶכְדָּן?
  • דוד רבא
  • אחסב
  • סבדוד
  • דודאי
הנכד של האח או האחות הוא נֶכְדָּן (בנקבה נֶכְדָּנִית). ליחס ההפוך נקבעו הצירופים דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא ולצידם גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה.
  1. מה ההפך של לפרוף?
  • לכפתר
  • להתיר
  • לרכוס
  • לתפור
פרף פירושו 'חיבר בקרס', 'רָכַס' – מן המילה היוונית prope 'קרס', 'וו'. יש הטועים לחשוב כי פָּרַף מציין פתיחה והתרה – למשל של כפתורים. הטעות נובעת מדמיונו של השורש פר"ף לקבוצת שורשים עבריים הפותחים באותיות פר ומציינים ניתוק ופיזור: פרד, פרט, פרם, פרס, פרע, פרק, פרר ועוד.
  1. מה ההפך התקני של שדרוג?
  • שנמוך
  • שדרוד
  • שגרוע
  • שדרוג יורד
המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', אך בפועל היא משמשת בעיקר כאשר הדירוג מחדש הוא כלפי מעלה – upgradinig. המונח המלא בהקשר זה הוא שִׁדְרוּג עוֹלֶה או שִׁדְרוּג מַעְלָה, והיפוכו שִׁדְרוּג יוֹרֵד או שִׁדְרוּג מַטָּה. המילה שנמוך הנשמעת לעיתים לא קיבלה את אישור האקדמיה.‍‍‍‍‍‍   [post_title] => חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-04 14:55:04 [post_modified_gmt] => 2020-08-04 11:55:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42827 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
בחור מציע נישואין לבחורה והכיתוב: נישואים, נישואין

נישואין ונישואים – על סיומת הרבים ־ִין

WP_Post Object
(
    [ID] => 872
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-02-22 10:35:59
    [post_date_gmt] => 2012-02-22 08:35:59
    [post_content] => 

בלשוננו יש כמה צורות בריבוי הרווחות בעיקר בסיומת ־ִין (לצד מקבילותיהן בסיומת ־ִים). למשל: אירוסין, נישואין, גירושין, תימוכין, (יחסי) גומלין, וכן תוארי הפועל בעקיפין, לסירוגין.

הסיומת ־ִין היא סיומת הרבים הרגילה בארמית, וממנה היא חדרה אל העברית. בעברית המקרא מזדמנות רק צורות מעטות בסיומת זו, כגון מִלִּין, חִטִּין (במקום מִלִּים, חִטִּים). לעומת זאת בלשון חז"ל סיומת ־ִין רווחת מאוד והיא נחשבת אחד המאפיינים הבולטים של רובד הלשון הזה. לדוגמה: מוזגין (את הכוס), חרובין, מוּסָפין.

עיון מדוקדק בספרות חז"ל מעלה שהסיומת ־ִין שכיחה יותר בשמות בעלי ריבוי תמידי, כלומר בשמות הבאים תמיד בצורת רבים ואינם מציינים ריבוי אמיתי של פרטים. כך למשל בסדרת המונחים מן התחום המשפטי – אירוסין, שידוכין, קידושין, נישואין ועוד.

בעברית של ימינו הסיומת ־ִין רווחת במונחים המוּרשים מלשון חז"ל או מן הארמית. לכן אנחנו רגילים להגות ולכתוב נישואין, (דיני) עוֹנְשִׁין, (עסקת) חֲלִיפִין, לחלוטין, זיקוקין (די־נוּר) וכיו"ב. ואולם אנו מוצאים את הסיומת ־ִין גם במונחים שהתחדשו בעברית בת ימינו, כגון תימוכין, טוּבין, בעקיפין, במישרין, לַחֲלופין. לכל אלה משותפת תכונה בולטת: אלה מילים שאינן מציינות ריבוי של ממש, וצורת היחיד שלהן, אם היא קיימת, באה במשמעות אחרת. תופעה דומה יש גם בכמה מילים בסיומת ־ִים שירשנו מלשון המקרא, כגון נעורים ורחמים.

אשר לתקן הלשוני בימינו: הצורות בסיומת ־ִין ומקבילותיהן בסיומת ־ִים תקינות הן, אין ביניהן כל הבדל של משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית. נעיר כי במילון למונחי הדמוגרפיה של האקדמיה (תשמ"ז, 1987) העדיפה הוועדה שהכינה את המילון את הצורות בסיומת ־ִים במילים נִשּׂוּאִים, אֵרוּסִים, גֵּרוּשִׁים – משום שראתה בהן צורות עבריות טהורות, אך לא פסלה את הצורות הרווחות בסיומת ־ִין.

מילים אחרות המסתיימות ב־ִין הן מילים שנשאלו לעברית מן היוונית או מן הרומית בתקופת חז"ל: מונופולין, מוניטין, מטרופולין, מסתורין. הסיומת ־ִין שבהן היא חלק מן המילה המקורית ולכן הן צורות יחיד (חלקן משמשות גם צורות רבים).

אל המילים בעלות הסיומת ־ִין המשמשות צורות יחיד מצטרפת המילה העברית מודיעין, כגון בצירוף 'מודיעין אזרחי'.

[post_title] => נישואין ונישואים – על סיומת הרבים ־ִין [post_excerpt] => הצורות בסיומת ־ִין ומקבילותיהן בסיומת ־ִים תקינות הן, אין ביניהן כל הבדל של משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9d%d6%b4%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:47:58 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:47:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=872 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצורות בסיומת ־ִין ומקבילותיהן בסיומת ־ִים תקינות הן, אין ביניהן כל הבדל של משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך מאי 1995

למד לשונך 10

WP_Post Object
(
    [ID] => 6774
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1995-05-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-05-14 12:18:30
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה

הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).
    [post_title] => למד לשונך 10
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה: חַלּוֹן מַסְכִּית, סוּגָה, קֶטַע עָלוּם, תַּרְגִּיל מִלּוּי, מְחִיקוֹן, מַגְּבוֹן; על מילים בשׂי"ן ובסמ"ך.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-10
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:04:20
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:04:20
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6774
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה: חַלּוֹן מַסְכִּית, סוּגָה, קֶטַע עָלוּם, תַּרְגִּיל מִלּוּי, מְחִיקוֹן, מַגְּבוֹן; על מילים בשׂי"ן ובסמ"ך.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>