הדף בטעינה

על המילה אֵם

במילון

 (ללא ניקוד: אם)
מיןנקבה
שורשאמם (אֵם)
נטייהאימָהוֹת וגם אימות, אימְהות־ וגם אימות־ לכל הנטיות

הגדרה

  • הנקבה בהורים
  • ראשון, יסוד, מקור

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חץ – חיצים

WP_Post Object
(
    [ID] => 104645
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-12-30 16:57:13
    [post_date_gmt] => 2024-12-30 14:57:13
    [post_content] => אנו נשאלים לא פעם מדוע צורת הרבים של חֵץ היא חִיצים (בניקוד: חִצִּים) ולא "חֵצים", ובמיוחד אם משווים למילים דומות אחרות:
  • חֵץ – וברבים: חִצִּים
  • לֵץ – וברבים: לֵצִים.
מילים דוגמת חֵץ ולֵץ נשמעות זהות, ולכן הציפייה שנטייתן תהיה זהה. אבל למילים אלו מבנה שורש שונה, ועל כן נטייתן שונה. המילה חֵץ היא מגזרת הכפולים, או בשמה האחר – גזרת ע"ע (שורשים שבהם שתי האותיות האחרונות זהות) כלומר השורש של המילה חֵץ הוא חצ"ץ.[1] לעומת זאת המילה לֵץ שייכת לגזרת ע"ו (שורשים שהאות האמצעית שלהם היא וי"ו), כלומר שורש המילה לֵץ הוא לו"ץ. השורש חצ"ץ של המילה חֵץ "מתגלה" בנטייה: הצירי הופך לחיריק (חסר) ובאות השורש השנייה בא דגש חזק המעיד על העיצור הכפול צ: חִצִּים (חיצים), חִצֵּי־ (חיצי־), חִצַּי (חיציי).[2] דוגמאות נוספות למילים מן הכפולים במשקל המילה חֵץ:
  • אֵם – אִמִּי, אִמָּא, אִמָּהוֹת, אִמּוֹת־קריאה.
  • אֵת – אִתִּים ("וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים").[3]
  • גֵּז – גִּזֵּי־צמר; וכן צורת הנקבה גִּזָּה.
  • גֵּץ – גִִּצִּים (צורת היחיד המשובשת "גיץ" היא גזירה לאחור מצורת הרבים).
  • גֵּט – גִּטִּים או גִּטִּין, גִּטִּי.
  • חֵן – חִנּוֹ, חִנָּם (תואר הפועל).
  • לֵב – לִבִּי, לִבֵּנוּ; לְבָבוֹת (צורת הרבים הנגזרת מן לְבָב)
  • נֵס – נִסִּים, נִסֵּי נִסֵּים, נִסּוֹ (אין בעל הנֵס מכיר בנִסּוֹ).
  • צֵל – צִלּוֹ (חוסה בְּצִלּוֹ), ברבים: צְלָלִים (על דרך השלמים).
  • קֵן – קִנִּים, קִנּוֹ ("כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ").
  • שֵׁן – שִׁנַּיִם, שִׁנּוֹ ("לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ").
  • תֵּל – תִּלִּים, תִּלּוֹ.[4]
כמובן בכתיב המלא (ללא ניקוד) תבוא יו"ד בכל הצורות הנוטות, כגון אימי, אימהות, איתים, חינו, ליבי, ניסים, צילו, קינים, שיניים, תילו. להשלמת התמונה, הרי דוגמאות נוספות למילים מגזרת ע"ו במשקל המילה לֵץ: אֵל – אֵלִים, גֵּב – גֵּבִים, גֵּו – גֵּוִים, הֵד – הֵדִים, זֵד – זֵדִים, מֵת – מֵתִים,  עֵד – עֵדִים, עֵט – עֵטִים, שֵׁד – שֵׁדִים

הרחבה

מבחינה היסטורית הבלשנים משערים שצורת היחיד הקדומה של מילים כגון חֵץ או לֵב הייתה בתנועת i קצרה (ובהכפלת העיצור השני) – כגון *libb(u) (=לֵב), ואומנם התנועה המקורית מתגלה בנטייה – libbī (לִבִּי). עם נשילת התנועה הסופית העיצור הכפול נעשה פשוט בביטול המכפל), ותמורתו באה תנועה גדולה (צירי) במקום התנועה הקטנה (חיריק חסר). * בהזדמנות זו נזכיר קבוצה נוספת של מילים דו־עיצוריות מגזרת הכפולים שניקודן שונה בנטייה – ניקודן בפתח ונטייתן בחיריק:
  • חַט – חִטִּים[5]
  • כַּת – כִּתּוֹת (ולא "כַּתּוֹת"!)[6]
  • מַס – מִסִּים
  • סַף – סִפִּים[7]
  • צַד – צִדּוֹ, צְדָדִים (על דרך השלמים)
  • פַּת – פִּתִּים, פִּתּוֹ[8]
------------------------------------------------------

[1] במילה חֵץ ובמילים בנות הברה אחת שדומות לה קשה לעיתים לזהות את שלוש אותיות השורש (מדוע חצ"ץ ולא חו"ץ או חצ"י?). אפשר שלפחות חלק מן המילים ששייכות לגזרת הכפולים אין לגזור משורש תלת־עיצורי, אבל דווקא לחֵץ מקובל לקשור את התיבה חֲצָצֶיךָ שבתהלים עז, יח: "קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים, אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ", וכבר העמידו פרשני המקרא על הקבלת חיצים לברקים, כגון "וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם, בָּרָק וַיָּהֹם" (שמואל ב כב, טו), "וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם" (תהלים יח, טו).

[2] יש מילים מגזרת הכפולים המשמשות לרוב רק בצורות הנטויות, כגון אֵב ('צמח') המוכר בצירופים בְּאִבּוֹ, אִבֵּי הנחל.

[3] במקרא (ועד ימינו) גם בצירי: אֵתוֹ, אֵתִים.

[4] המילה עֵז–עִזִּים מתאימה לקבוצה זו, אבל שורשהּ ענ"ז (כפי שעולה מן הערבית) ולא עז"ז; עֵת–עִתִּים אף היא חריגה במקצת; שורשהּ ענ"י.

[5] רווחת יותר צורת הרבים חַטִּים.

[6] צורת היחיד כִּתָּה היא גזירה לאחור מאוחרת מצורת הרבים כִּתּוֹת.

[7] בנוסח המסורה למקרא גם בסופית ־ות: סִפּוֹת, אבל גם סַפּוֹת בפתח (על דרך רַב–רַבִּים, עַם–עַמִּים).

[8] המילה גַּת–גִּתּוֹת מתאימה לכאורה לקבוצה זו, אבל נהוג לגזור אותה מן השורש גנ"ת (על פי שמות מקומות עתיקים המקבילים אל ערים בשם גַּת במקרא). כמו כן, נוטה על דרך זו גם בַּת – בִּתּוֹ (בן + ת הנקבה), אך לא בצורת הרבים – בָּנוֹת (להרחבה ראו כאן).

[post_title] => חץ – חיצים [post_excerpt] => אנו נשאלים לא פעם מדוע צורת הרבים של חֵץ היא חִיצים ולא "חֵצים". ובכן – מדוע? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%a5-%d7%97%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2025-01-09 15:09:30 [post_modified_gmt] => 2025-01-09 13:09:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=104645 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אנו נשאלים לא פעם מדוע צורת הרבים של חֵץ היא חִיצים ולא "חֵצים". ובכן – מדוע?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אמא

אימא ואבא

WP_Post Object
(
    [ID] => 50010
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2021-03-17 13:39:00
    [post_date_gmt] => 2021-03-17 11:39:00
    [post_content] => 

מניין האל"ף הסופית במילים אימא ואבא

בספרים, בשירים וגם בתנ"ך אנחנו פוגשים את המילים אֵם ואָב, אבל בפנייה אל הורינו אנו מכנים אותם אִמָּא ואַבָּא. מניין הצורות האלה? הצורות 'אימא' ו'אבא' – המסתיימות באל"ף – הן צורות ארמיות בסיומת היידוע הארמית (־ָא), והן מקבילות לצורות הָאֵם, הָאָב בעברית. בלשון חז"ל הן משמשות לרוב במשמע 'האֵם שלי', 'האב שלי', ובארמית מאוחרת גם אֵם ואָב סתם, כלומר ללא יידוע. כבר בתקופת חז"ל שימשו צורות אלו במשמעות 'אימי', 'אבי'. חכמי התלמוד שואלים עד מתי ילד נחשב קטן, ורבי יוחנן משיב: "כל שהוא ניעור משנתו וקורא אימא" – כלומר כל זמן שהילד עדיין מתעורר בלילות וקורא "אימא". בימינו המילים 'אימא' ו'אבא' הן מעין כינויי חיבה שבאמצעותם אנחנו פונים להורינו. כשאנחנו מדברים עליהם נאמר 'אימא שלי', 'אבא שלי' (ולא "האימא שלי", "האבא שלי"). בנטיית השייכות משמשות צורות היסוד העבריות אֵם ואָב: אימי, אימך, אביו, אביכם.

למה יש דגש במילה אַבָּא?

במילה העברית אָב ובנטיותיה אין דגש בבי"ת: אָבִי, אָבוֹת. אם כן מניין הדגש בצורה הארמית אַבָּא? הדגש מוסבר כהיקש לדגש באִמָּא. הדגש במילה אִמָּא נובע מן השורש אמ"ם, ואכן יש דגש גם בנטיית המילה אֵם: אִמִּי, אִמּוֹ וכו'. בעקבות הדגש במילה אַבָּא יש גם דגש במילה סַבָּא (שגם היא צורה מן הארמית).

מה מקור הה"א בצורת הרבים אימהות?

למילה אֵם צורת רבים מיוחדת, ובה ה"א הגויה: אִמָּהוֹת (ובדומה לכך גם בארמית). תוספת ה"א הגויה (עיצורית) בצורת הרבים היא תופעה נדירה מאוד בעברית, אבל נדירה פחות בארמית ומוגבלת למילים קצרות בלבד. כך למשל צורות הרבים בארמית של המילים אָב ושֵׁם הן 'אֲבָהָן' (או בצורה המיודעת אֲבָהָתָא), 'שְׁמָהָן'. בעברית מצומצמת התופעה לשני שמות בלבד: אֵם – אִמָּהוֹת, אָמָה (שפחה) – אֲמָהוֹת. (על נטיית אימהות ראו כאן.) מצורת הרבים אִמָּהוֹת נגזר שם התואר אִמָּהִי (אימהי) והשם המופשט אִמָּהוּת (אימהוּת), ובעקבות זאת גם אַבָּהִי, אַבָּהוּת (הדגש בבי"ת על פי אַבָּא).

אמא או אימא?

המילה אִמָּא נכתבת ללא ניקוד ביו"ד: אימא. כתיב זה נקבע לפי הכלל שכותבים יו"ד לציון תנועת i שאין אחריה שווא נח – כמו במילים גינה, סיבה, מידה, מיטה ועוד רבות. צורת הרבים אִמָּהוֹת והשם המופשט אִמָּהוּת נכתבים גם הם ביו"ד: אימהוֹת, אימהוּת. עם פרסום כללי הכתיב המלא החדשים (תשע"ז) גם הצורות הנובעות ישירות מן המילה אֵם נכתבות ביו"ד: אימו, אימות־(קריאה), אימותינו וכדומה. [post_title] => אימא ואבא [post_excerpt] => מניין הגיעו לעברית שבפינו הצורות אימא ואבא, למה במילה אבא יש דגש אבל במילה אבות אין דגש, ומה מקור הה"א במילה אימהות? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%91%d7%90 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-02-02 09:28:39 [post_modified_gmt] => 2022-02-02 07:28:39 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=50010 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מניין הגיעו לעברית שבפינו הצורות אימא ואבא, למה במילה אבא יש דגש אבל במילה אבות אין דגש, ומה מקור הה"א במילה אימהות?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אֵם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>