הדף בטעינה

על המילה אִצְטַדְיוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: אצטדיון)
מיןזכר
נטייהאִצְטַדְיוֹנִים לכל הנטיות

הגדרה

  • מִגרש לספורט המוקף מקומות ישיבה – בדרך כלל מדורגים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אם ביוונית הוגים PLATON למה בעברית אפלטון איור של אפלטון מחזיק את האות א אפלטון

אל"ף מַקדימה

WP_Post Object
(
    [ID] => 41316
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-05-27 13:13:24
    [post_date_gmt] => 2020-05-27 10:13:24
    [post_content] => במילים עבריות ולועזיות אחדות מופיעה בראש המילה אל"ף שאינה חלק מן המילה. למשל: לצד המילה תְּמוֹל יש אֶתְמוֹל, והפילוסוף היווני הנודע Πλάτων (באותיות לטיניות: Platon) היה בעברית לאפלטון. מה ההסבר להופעת האל"ף הזאת?

אל"ף זו מכונה בלועזית אל"ף פרוסתטית (prosthetic aleph), והמונח העברי שנקבע לה הוא אל"ף מַקדימה.[1] מדובר באל"ף (ואולי רק בתנועה) שנוספת למילה בתחילתה מטעמי הגייה. תוספת אל"ף כזאת ידועה גם משפות שמיות אחרות, דוגמת ארמית וערבית,[2] ותוספת של תנועה מקדימה – גם משפות אירופיות. התופעה בולטת לפני עיצורים מסוימים, ובראשם העיצורים השורקים (ז/ס/צ/ש), ובמרבית המקרים היא קשורה בחוסר תנועה בעיצור הפותח (כלומר בצרור עיצורים בתחילת המילה).

כך לדוגמה המילה זְרוֹעַ מופיעה במקרא גם בצורה אֶזְרוֹעַ: ״וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל״ (ירמיהו לב, כא), ומוכּר במיוחד הצמד שכבר נזכר לעיל תְּמוֹלאֶתְמוֹל. כך מוסברת גם האל"ף בתכשיט אֶצְעָדָה (במדבר לא, נ; שמואל ב א, י) – בהשוואה לצורת הרבים צְעָדוֹת (בישעיהו ג, כ).

על פי רוב כוללים באל"ף מקדימה גם אל"ף שנצטרפה לתחילתן של מילים שאינן פותחות בצרור עיצורים.[3] או אז נמצא באל"ף חטף, כמו במילה אֲבַטִּיחַ (במדבר יא, ה; בהשוואה ל־בִּטִּיח' בערבית או בַּטִּיח בארמית) או אֲבַעְבּוּעוֹת (שמות ט, ט–י). לצד צורת הרבים זִקִּים 'כבלים' (תהלים קמט, ח ועוד) מן השורש זק"ק במובן 'קשר' עולה במקרא אל"ף מן הכתיב הָאזִקִּים/בָּאזִקִּים (ירמיהו מ א, ד).[4] מן הארמית נשאלו ללשון חכמים מילים כגון אֲגַף (בהשוואה אל גַּף).

דוגמאות לאל"ף מקדימה לפני צרור עיצורים מצויות בלשון חכמים בעיקר במילים שאולות, כגון אסטרטג[5] (ביוונית strategos), אסכולה (ביוונית schole), אספקלריה (מלטינית specularia), אִצטדיון (ביוונית stadion), ומילים אחרות הפותחות בעברית ברצף 'אסכ', 'אספּ', 'אִצט', דוגמת אסכלה, אִצטבה, אִצטלה, אִצטרובל.[6]

המילה העברית שְׁתַּיִם (ונגזרותיה) חריגה עד מאוד בעברית הקלסית: התי"ו דגושה כאילו היה השווא שלפניה – בתחילת המילה! – נח. ואומנם עדויות שונות על הגיית המילה מעלות הגייה באל"ף מקדימה (אֶשְׁתַּיִם או אִשְׁתַּיִם).[7]

בתקופה מאוחרת יותר אפלטון הוא שם הפילוסוף היווני Platon – כך ביצירות מספרד של ימי הביניים ובהשפעת הערבית.[8]

לא נתמה אפוא שגם בתחילת ימיה של העברית החדשה היו שביקשו להחיל את תופעת האל"ף המקדימה על מילים ושמות חדשים שנשאלו משפות אירופה ושנפתחו במקורם בצרור העיצורים sp או st. כך היה ההיסטוריון והגאוגרף היווני הנודע Strabon בכתבי חוקרים עבריים לאסטרבון; ובשנת 1913 כשתרגם זאב ז'בוטינסקי לעברית את הרומן ההיסטורי "סְפּרטקוס" – יצירתו של הסופר האיטלקי רפאל ג'ובַניולי (Raffaello Giovagnoli) – הוא קְראוֹ אֶספרתקוס; גם העיר סְפּרטה נקראת באותו החיבור אספרתה; ומן המפורסמות שבמקום סְפּורט היו שנקטו את הצורה אספורט.[9]

___________________________

[1] המונח אושר באקדמיה בשנת תשע"ה (2014). לפני כן נקבע אל"ף קְדימה. חנוך ילון קראהּ אל"ף קלה.

[2] כך למשל מוסברת האל"ף בציווי של בניין קל בערבית, דוגמת אִפתח 'פְּתַח' או אֻכּתֻבּ 'כְּתֹב', ובכמה מילים דוגמת אִבּן 'בֵּן', אִסם 'שֵׁם'.

[3] דוד טלשיר מבחין בין אל"ף מבקעת (לפני צרור עיצורים, כבדוגמאות לעיל) לאל"ף מרחיבה (כבדוגמאות להלן): ד' טלשיר, "אל"ף קלה", לשוננו נו (תשנ"ב), עמ' 286.

[4] השוו למילה הָסוּרִים במקום הָאֲסוּרִים (קהלת ד, יד) ולמילה הָרַמִּים במקום הָאֲרַמִּים (דברי הימים ב כב, ה). אלמלא היידוע הייתה הצורה אֲזִקִּים, וצורה זו היא העומדת בבסיס המילה אָזִיק בעברית ימינו והשורש המשני אז"ק.

[5] תנועת האל"ף יכולה להיות כאן פתח, סגול או חיריק.

[6] גם במילים לטיניות שנפתחו בצרור sp, st או sc ונשאלו לספרדית ולצרפתית לפני המאה ה־15 רגילה תנועה מקדימה (התנועה e), כמו במילה espérer בצרפתית 'לקַוות' (מ־sperare בלטינית) או estado בספרדית 'מדינה' (מ־status בלטינית). מצרפתית התגלגלו גם לאנגלית מילים בתנועה מקדימה והיו ל־especially (בהשוואה ל־special) או estate (בהשוואה ל־state).

[7] כך למשל במסורת בן־אשר. על העדויות השונות – בכתב ובעל פה – ראו במאמרו של ישי נוימן, "הצורה שְׁתַּיִם בעברית המקראית", צָפְנַת פַּעְנֵחַ – מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאות לו שישים וחמש שנה, עורכים ד' סיון, ד' טלשיר וח' כהן, באר־שבע תשס"ט, עמ' 289–318.

[8] כך למשל בתרגום יהודה אבן תיבון לספר הכוזרי לר' יהודה הלוי. בערבית שמו אפלאטון.

[9] כמו הבעיה במילה הוותיקה שתיים, היו שראו גם בצרור כגון סְפּ בתחילת המילה בעיה מיוחדת משום שאם השווא נע, לא ייתכן אחריו לפי הדקדוק העברי דגש קל. יצחק אבינרי יצא נגד תוספת האל"ף וראה בה חומרה יתרה. האם גם שפינוזה ייקרא מעתה אשפינוזה? ומה על המילים ספירט או ספונטני? (י' אבינרי, יד הלשון, עמ' 431). מאז כבר נקבע באקדמיה ללשון העברית הכלל שלפיו כל שווא במילה לועזית הוא שווא נח (אפילו הוא בא בראש המילה).

[post_title] => אל"ף מַקדימה [post_excerpt] => במילים עבריות ולועזיות אחדות מופיעה בראש המילה אל"ף שאינה חלק מן המילה. למשל: לצד המילה תְּמוֹל יש אֶתְמוֹל, והפילוסוף היווני הנודע Platon היה בעברית לאפלטון. מה ההסבר להופעת האל"ף הזאת? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%9c%d7%a3-%d7%9e%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-12-14 17:39:03 [post_modified_gmt] => 2021-12-14 15:39:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=41316 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במילים עבריות ולועזיות אחדות מופיעה בראש המילה אל"ף שאינה חלק מן המילה. למשל: לצד המילה תְּמוֹל יש אֶתְמוֹל, והפילוסוף היווני הנודע Platon היה בעברית לאפלטון. מה ההסבר להופעת האל"ף הזאת?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
זכוכית מגדלת על דף ספר והכיתוב: כמה מילים יש בעברית?

כמה מילים יש בשפה העברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 860
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-17 11:08:45
    [post_date_gmt] => 2010-10-17 09:08:45
    [post_content] => 

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה – מתי נחשבת מילה כלשהי למילה "עברית"? השנייה – כיצד מציגים את המילים במילון?

אשר לשאלה הראשונה: האם מילים כמו טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה, שנשאלו משפות אירופה במאה העשרים, יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? וכיצד נסווג מילים שנשאלו ברובדי לשון קדומים יותר – הֵיכָל (לשון המקרא; מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (לשון חז"ל; מילה אכדית ממקור שומרי), אִצְטַדְיוֹן (לשון חז"ל; מילה יוונית), אַקְלִים (לשון ימי הביניים; מילה ערבית ממקור יווני) ועוד מילים רבות אחרות? גם מילונים דוגמת מילון אבן־שושן מסווגים רק מילים דוגמת טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה כמילים זרות, ואילו מילים דוגמת הֵיכָל, תַּרְנְגוֹל, אִצְטַדְיוֹן ואַקְלִים כבר אינן מסווגות כך. מוטב אפוא לדבר על מילים המשמשות בשפה העברית ומתועדות במילוניה, ולא על מילים "עבריות".

אשר לשאלה השנייה: מילונים שונים עשויים להציג את אוצר מילים הצגה שונה, ודרך ההצגה עשויה להשפיע על מספר הערכים במילון.

לדוגמה, בן־יהודה מציג במילונו את הפועל טָבַע כך: א. פועל עומד, טבע בתוך גוף קשה או רך, נשקע בכוח אל תוכו; ב. פועל יוצא, טבע את פלוני במים; ג. טבע מטבע, עשה את הפיתוח במטבע; ד. טבע את פלוני, נקבו בשמו.

כלומר בן־יהודה מציג את הפועל טָבַע בערך אחד בן כמה משמעויות, ערך פוליסמי.

לעומתו מילון אבן־שושן כבר מציג את אותן המשמעויות עצמן בשני ערכים שונים, ערכים הומונימיים: א. טבע טָבַע, 1. פועל עומד, צלל, שקע בתוך חומר כלשהו; 2. שיקע, הטביע... ב. טבע (הרחבת משמעות של א. טבע) טָבַע, 1. צר צורת מטבע, התקין מטבעות...; 2. הזכיר בשם.

שני מילונים שונים עשויים אפוא להציג את אותן המילים עצמן הצגה שונה, ובסופו של דבר מספר הערכים בכל אחד מהם יהיה שונה מזה של רעהו.

לאחר שעמדנו על הבעייתיות בקביעת מספר המילים בשפה, נוכל לסכם ולומר זאת: מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, דוגמת בֵּית־סֵפֶר, המעמידים אף הם ערכים מילוניים שנהוג להציגם במילונים כערכי משנה; מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.

דורון רובינשטיין עמד בראש מדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי.

[post_title] => כמה מילים יש בשפה העברית [post_excerpt] => מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%91%d7%a9%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 19:45:28 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:45:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=860 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִצְטַדְיוֹן 1 (זירה; מגרש גדול למשחקי ספורט) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>