WP_Post Object
(
    [ID] => 41316
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-05-27 13:13:24
    [post_date_gmt] => 2020-05-27 10:13:24
    [post_content] => במילים עבריות ולועזיות אחדות מופיעה בראש המילה אל"ף שאינה חלק מן המילה. למשל: לצד המילה תְּמוֹל יש אֶתְמוֹל, והפילוסוף היווני הנודע Πλάτων (באותיות לטיניות: Platon) היה בעברית לאפלטון. מה ההסבר להופעת האל"ף הזאת?

אל"ף זו מכונה בלועזית אל"ף פרוסתטית (prosthetic aleph), והמונח העברי שנקבע לה הוא אל"ף מַקדימה.[1] מדובר באל"ף (ואולי רק בתנועה) שנוספת למילה בתחילתה מטעמי הגייה. תוספת אל"ף כזאת ידועה גם משפות שמיות אחרות, דוגמת ארמית וערבית,[2] ותוספת של תנועה מקדימה – גם משפות אירופיות. התופעה בולטת לפני עיצורים מסוימים, ובראשם העיצורים השורקים (ז/ס/צ/ש), ובמרבית המקרים היא קשורה בחוסר תנועה בעיצור הפותח (כלומר בצרור עיצורים בתחילת המילה).

כך לדוגמה המילה זְרוֹעַ מופיעה במקרא גם בצורה אֶזְרוֹעַ: ״וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל״ (ירמיהו לב, כא), ומוכּר במיוחד הצמד שכבר נזכר לעיל תְּמוֹל–אֶתְמוֹל. כך מוסברת גם האל"ף בתכשיט אֶצְעָדָה (במדבר לא, נ; שמואל ב א, י) – בהשוואה לצורת הרבים צְעָדוֹת (בישעיהו ג, כ).

על פי רוב כוללים באל"ף מקדימה גם אל"ף שנצטרפה לתחילתן של מילים שאינן פותחות בצרור עיצורים.[3] או אז נמצא באל"ף חטף, כמו במילה אֲבַטִּיחַ (במדבר יא, ה; בהשוואה ל־בִּטִּיח' בערבית או בַּטִּיח בארמית) או אֲבַעְבּוּעוֹת (שמות ט, ט–י). לצד צורת הרבים זִקִּים 'כבלים' (תהלים קמט, ח ועוד) מן השורש זק"ק במובן 'קשר' עולה במקרא אל"ף מן הכתיב הָאזִקִּים/בָּאזִקִּים (ירמיהו מ א, ד).[4] מן הארמית נשאלו ללשון חכמים מילים כגון אֲגַף (בהשוואה אל גַּף).

דוגמאות לאל"ף מקדימה לפני צרור עיצורים מצויות בלשון חכמים בעיקר במילים שאולות, כגון אסטרטג[5] (ביוונית strategos), אסכולה (ביוונית schole), אספקלריה (מלטינית specularia), אִצטדיון (ביוונית stadion), ומילים אחרות הפותחות בעברית ברצף 'אסכ', 'אספּ', 'אִצט', דוגמת אסכלה, אִצטבה, אִצטלה, אִצטרובל.[6]

המילה העברית שְׁתַּיִם (ונגזרותיה) חריגה עד מאוד בעברית הקלסית: התי"ו דגושה כאילו היה השווא שלפניה – בתחילת המילה! – נח. ואומנם עדויות שונות על הגיית המילה מעלות הגייה באל"ף מקדימה (אֶשְׁתַּיִם או אִשְׁתַּיִם).[7]

בתקופה מאוחרת יותר אפלטון הוא שם הפילוסוף היווני Platon – כך ביצירות מספרד של ימי הביניים ובהשפעת הערבית.[8]

לא נתמה אפוא שגם בתחילת ימיה של העברית החדשה היו שביקשו להחיל את תופעת האל"ף המקדימה על מילים ושמות חדשים שנשאלו משפות אירופה ושנפתחו במקורם בצרור העיצורים sp או st. כך היה ההיסטוריון והגאוגרף היווני הנודע Strabon בכתבי חוקרים עבריים לאסטרבון; ובשנת 1913 כשתרגם זאב ז'בוטינסקי לעברית את הרומן ההיסטורי "סְפּרטקוס" – יצירתו של הסופר האיטלקי רפאל ג'ובַניולי (Raffaello Giovagnoli) – הוא קְראוֹ אֶספרתקוס; גם העיר סְפּרטה נקראת באותו החיבור אספרתה; ומן המפורסמות שבמקום סְפּורט היו שנקטו את הצורה אספורט.[9]

___________________________
[1] המונח אושר באקדמיה בשנת תשע"ה (2014). לפני כן נקבע אל"ף קְדימה. חנוך ילון קראהּ אל"ף קלה.
[2] כך למשל מוסברת האל"ף בציווי של בניין קל בערבית, דוגמת אִפתח 'פְּתַח' או אֻכּתֻבּ 'כְּתֹב', ובכמה מילים דוגמת אִבּן 'בֵּן', אִסם 'שֵׁם'.
[3] דוד טלשיר מבחין בין אל"ף מבקעת (לפני צרור עיצורים, כבדוגמאות לעיל) לאל"ף מרחיבה (כבדוגמאות להלן): ד' טלשיר, "אל"ף קלה", לשוננו נו (תשנ"ב), עמ' 286.
[4] השוו למילה הָסוּרִים במקום הָאֲסוּרִים (קהלת ד, יד) ולמילה הָרַמִּים במקום הָאֲרַמִּים (דברי הימים ב כב, ה). אלמלא היידוע הייתה הצורה אֲזִקִּים, וצורה זו היא העומדת בבסיס המילה אָזִיק בעברית ימינו והשורש המשני אז"ק.
[5] תנועת האל"ף יכולה להיות כאן פתח, סגול או חיריק.
[6] גם במילים לטיניות שנפתחו בצרור sp, st או sc ונשאלו לספרדית ולצרפתית לפני המאה ה־15 רגילה תנועה מקדימה (התנועה e), כמו במילה espérer בצרפתית 'לקַוות' (מ־sperare בלטינית) או estado בספרדית 'מדינה' (מ־status בלטינית). מצרפתית התגלגלו גם לאנגלית מילים בתנועה מקדימה והיו ל־especially (בהשוואה ל־special) או estate (בהשוואה ל־state).
[7] כך למשל במסורת בן־אשר. על העדויות השונות – בכתב ובעל פה – ראו במאמרו של ישי נוימן, "הצורה שְׁתַּיִם בעברית המקראית", צָפְנַת פַּעְנֵחַ – מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאות לו שישים וחמש שנה, עורכים ד' סיון, ד' טלשיר וח' כהן, באר־שבע תשס"ט, עמ' 289–318.
[8] כך למשל בתרגום יהודה אבן תיבון לספר הכוזרי לר' יהודה הלוי. בערבית שמו אפלאטון.
[9] כמו הבעיה במילה הוותיקה שתיים, היו שראו גם בצרור כגון סְפּ בתחילת המילה בעיה מיוחדת משום שאם השווא נע, לא ייתכן אחריו לפי הדקדוק העברי דגש קל. יצחק אבינרי יצא נגד תוספת האל"ף וראה בה חומרה יתרה. האם גם שפינוזה ייקרא מעתה אשפינוזה? ומה על המילים ספירט או ספונטני? (י' אבינרי, יד הלשון, עמ' 431). מאז כבר נקבע באקדמיה ללשון העברית הכלל שלפיו כל שווא במילה לועזית הוא שווא נח (אפילו הוא בא בראש המילה).
    [post_title] => אל"ף מַקדימה
    [post_excerpt] => במילים עבריות ולועזיות אחדות מופיעה בראש המילה אל"ף שאינה חלק מן המילה. למשל: לצד המילה תְּמוֹל יש אֶתְמוֹל, והפילוסוף היווני הנודע Platon היה בעברית לאפלטון. מה ההסבר להופעת האל"ף הזאת?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%9c%d7%a3-%d7%9e%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-11-21 12:13:58
    [post_modified_gmt] => 2024-11-21 10:13:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=41316
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 18064
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-12-12 14:31:25
    [post_date_gmt] => 2016-12-12 12:31:25
    [post_content] => 
על פי מה שקבעה האקדמיה במינוח המקצועי, כגון במונחי אנטומיה, הדרך המומלצת היא להשתמש במילה גפיים בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי' וכדומה.
* * *
המילה גפיים מצויה בספרות חז"ל, וברוב ההקשרים משמעה 'כנפיים'. לדוגמה, במשל המדמה את ישראל ליונה נאמר: "והיתה צווחת ומטפחת [טופחת] בגפיה כדי שישמע בעל השובך ויבוא" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יד, יג). המשמע 'כנפיים' מוכר גם מלשונות שמיות נוספות, ובהן הארמית המקראית: "וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ" (דניאל ז, ד), כלומר 'וכנפי נֶשר לה'. בכמה מניבי הארמית המילה היא גדף, והחוקרים משערים שזה השורש המקורי (כלומר הדגש בפ"א של גַּפַּיִם בא תמורת הדל"ת השורשית).
במסכת אהלות שבמשנה יש שימוש במילה גפיים לציון זרועות האדם – בהשאלה מן המשמע 'כנפיים'. על פי זה הציע הרופא והסופר יהודה לייב קצנלסון ("בוקי בן יגלי"), ממניחי המינוח הרפואי העברי בתקופת התחייה, שהמילה גפיים תשמש שם כולל לידיים ולרגליים:
השם "גף" נרדף עם השם "אבר" והוראתם בעברית – כנף, וכמו שהשם "אבר" נשאל לכל חלקי הגוף הראויים להתפרק לחוליות, כן נשאל השם "גף" להאברים המחוברים אל הגוף ומחוצה לו. וא"כ [אם כן] יהיה השם "גף" שם משותף לידים ורגלים כהשם הרומי extremitias, ובהוראה זו נמצא במשנה אהלות (ז, ד) האשה המקשה ללדת בזמן שהיא נטלת בגפיים, וכן פירש שם הברטנורא (עיתון היום, 1886).
נחזור לשאלת המין הדקדוקי של המילה:

אצל חז"ל צורת היחיד של גפיים היא גַּף, ועל פי רוב מינה הדקדוקי של המילה זכר – למשל: "נותן שני גפיה בין אצבעותיו" (תוספתא זבחים, ז, ד). עם זאת יש תיעוד גם לשימוש במילה גַּף בלשון נקבה, כגון בגרסת המשנה המובאת בתלמוד "שֶׁיָּבְשָׁה גַּפָּהּ [הגף שלה]" (בבלי זבחים סח ע"ב) – לעומת "שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּהּ" בנוסח המשנה שלפנינו (זבחים ז, ה).

במילון למונחי ההתעמלות של ועד הלשון (תרצ"ז, 1937) נקבעה המילה גפיים בנקבה: 'גפיים עליונות', 'גפיים תחתונות'. ואולם במונחי האקדמיה למן שנת תשי"ז (1957) מינה הדקדוקי של המילה גפיים הוא זכר, וכך כאמור מומלץ לנהוג הלכה למעשה.
עוד על גף ונגזרותיו
בגפו
בדיני עבד עברי שבספר שמות נאמר: "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא – בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא – וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (כא, ג). מן ההקשר מובן שבגפו פירושו 'לבדו', אך מה משמעות המילה גף בביטוי זה? כמה פרשנים בימי הביניים שייכו זאת לגף בהוראת 'כנף', כדברי אבן עזרא בפירושו הקצר: "כאילו אמר בכנף בגדו לבדו". אחרים קשרו זאת למילה גוף שבלשון חז"ל, וזו הדעה המקובלת במחקר בן ימינו. על פי זה בְּגַפּוֹ פירושו בְּגוּפוֹ – בחילוף הגזרות ע"ו והכפולים (גפ"ף, ומכאן הדגש בפ"א).
גפת הנחל וגף הנהר
במשלי בן סירא (מ, טז) מתועדת צורת היחיד גַּפָּה בצירוף 'גפת הנחל' או 'גפות הנחל', ובמשנה יש צירוף דומה בלשון זכר: 'גף הנהר' (מכשירין א, ד; ג, א). יש הסוברים שבצירופים אלו המילה גף או גפה משמעה 'צד' – גלגול משמעות מן 'כנף'. אחרים קושרים זאת דווקא למילה גב – בין השאר בגלל חילופי גרסאות בנוסחי המשנה בין 'גף הנהר' ל'גב הנהר'. גם את המילה גף שבכתוב "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת" (משלי ט, ג) רבים מפרשים 'גב'.
גַּפַּת הנעל
גַּפָּה היא החלק העליון של הנעל, כלומר כל הנעל חוץ מן הסוליה. המונח המחודש הזה מופיע לראשונה בלוח מונחי רצענות שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"א (1921). נראה שהחידוש מבוסס על משמעות משוערת נוספת של המילה גפיים בספרות חז"ל: 'דופנות הכלי' (משנה כלים ח, ג ועוד). סביר שגם משמעות זו קשורה למשמע היסודי 'כנף', 'צד'. צורת הרבים של גַּפָּה היא גַּפּוֹת.
גף ואגף
המילה אֲגַף (ברבים אֲגַפִּים) היא ככל הנראה צורה אחרת של גַּף – בהוספת אל"ף מקדימה (פרוסתטית) בראש המילה. אל"ף כזו מוכרת גם בצמדים 'זרוע'–'אזרוע', 'גודל'–'אגודל' ועוד. ואומנם בספרות חז"ל אגף הוא כנף או זרוע – בדיוק כמו גף.

המילה אגף מופיעה כבר בספר יחזקאל, אלא ששם מקובל לפרשה 'גדוד צבא' – למשל: "עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ..." (לט, ד). עם זאת רבים קושרים גם את המשמע הזה למשמע 'זרוע' ו'צד' – אולי משום שכל אגף הוא צד אחר של המחנה הצבאי.

בעברית החדשה נוספו למילה אגף כמה משמעויות, ובהן חלק של מבנה – בהשראת לשונות אירופה, המשתמשות לעניין זה במילים שהוראתן 'כנף' (wing באנגלית, Flügel בגרמנית aile בצרפתית). עוד משמעות של אגף היא יחידה גדולה בארגון – למשל אגף המודיעין בצבא ואגף התקציבים במשרד האוצר. כיום המילה גף משמשת אף היא בתחום המנהלי לציון יחידה שהיא חלק מאגף. בחיל האוויר גף הוא יחידת משנה של טייסת, ונראה שבהקשר זה נבחרה המילה גם בגלל משמעה היסודי 'כנף' (שמות אחרים במדרג היחידות של חיל האוויר הם 'להק' ו'כנף').
גַּף ומִפְרַשׂ גַּף
בסירות מפרש גַּף הוא מוט היוצא מן התורן באלכסון כלפי מעלה ומחובר אליו מפרש מרובע, המכונה מִפְרַשׂ גַּף. המונח גַּף מתרגם כאן את המונח הלועזי gaff – ויש בו אפוא שילוב של צליל המילה הלועזית עם המשמע העברי 'זרוע', 'כנף'.
    [post_title] => גפיים – זכר או נקבה?
    [post_excerpt] => הדרך המומלצת היא להשתמש במילה 'גפיים' בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי' וכדומה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%92%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 19:54:15
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:54:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18064
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)