הדף בטעינה

על המילה תּוֹמְכָן

במילון

 (ללא ניקוד: תומכן)
שורשתמך
נטייהתּוֹמְכָנִים

הגדרה

  • (ברפואה) התקן גלילי עשוי רשת המוחדר למבנה צינורי בגוף – כגון כלי דם – שעשוי להיסתם או שדופנותיו רכות (לאחר החדרתו הוא נפתח ומתרחב ותומך בדפנות) (בלועזית: סְטֵנְט)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

רפואת הלב

WP_Post Object
(
    [ID] => 5418
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-02-17 13:52:43
    [post_date_gmt] => 2013-02-17 11:52:43
    [post_content] => 

מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב שאושרה באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

תומכן, מנגש ורידי, שקיפה, מַפעם

תּוֹמְכָן (סְטֵנְט)

תומכן הוא התקן גלילי עשוי רשת המוחדר למבנה צינורי בגוף, כגון כלי דם, שעשוי להיסתם או שדופנותיו רכות. לאחר החדרת התומכן והצבתו במקומו הוא נפתח ומתרחב ותומך בדפנות. המילה תּוֹמְכָן כמוה כמילים בּוֹלְעָן, נוֹגְדָן. היא בנויה מצורת הבינוני 'תומך' בתוספת הסיומת ־ָן העשויה לציין בעל תכונה (תּוֹקְפָן), בעל מקצוע (מוֹכְרָן), מכשירים (פּוֹתְחָן) ועוד. המונח תומכן החל להלך בקרב אנשי רפואה, והוא אושר באקדמיה בשנת תשע"א (2010).

מַנְגֵּשׁ וְרִידִי (פורט)

מנגש ורידי הוא התקן תת־עורי ארוך טווח להזלפת תרופות לווריד מרכזי, והוא משמש בעיקר בטיפול בחולי סרטן. המילה מַנְגֵּשׁ, השקולה במשקל המכשירים, מצטרפת למילים אחרות מן השורש נג"ש שבהן הנו"ן השורשית ניכרת: הַנְגָּשָׁה, מֻנְגָּשׁ וכמובן נָגִישׁ ונְגִישׁוּת. במילים עתיקות יותר לרוב הנו"ן השורשית נבלעת בגימ"ל או נשמטת: נִגַּשׁ (מבניין נפעל), הִגִּישׁ, הַגָּשָׁה, מַגָּשׁ; גִּישָׁה, לָגֶשֶׁת, גַּשׁ (ציווי).

שְׁקִיפָה

המילה שקיפה נקבעה תמורת הרכיב "סקופייה". רכיב זה מצוי בשמות בדיקות כגון שקיפת חזה (thoracoscopy) ושקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). בבדיקות אלו מוחדרים סיבים אופטיים לגוף, ובאמצעותם מתקבלת תמונה של איברים פנימיים לצורך אבחון. למכשירים שבאמצעותם נעשית השקיפה נקבע המונח מַשְׁקֵף, כגון משקף חזה, משקף המעי הגס. השורש המקראי שק"ף נבחר למונחים הקשורים לרכיב היווני 'סקופ' בשל דמיון הצליל והמשמעות (ראייה). החידוש הראשון הוא 'משקפיים' – חידושו של המורה חיים ליב חזן משנת תר"ן (1890). בהמשך חודשה המילה מִשְׁקֶפֶת, ועתה מצטרפת אליהם המילה שקיפה.

מַפְעֵם (דפיברילטור)

מפעם הוא מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי "מכת" חשמל, שבעקבותיה פעימות הלב שבות לסדרן. היו שהציעו לקרוא למכשיר מַנְזֵעַ על פי הצירוף 'נֶזַע חשמלי' המשמש בקרב הרופאים במשמעות 'שוק חשמלי' (המילה נזע מופיעה במילון רפואי חדש מאת יוסף אבן־אודם ויעקב רותם, והיא קרובה לפעלים זע וזיעזע), ואולם במילונים למונחי רפואה של האקדמיה שוק איננו נזע אלא הלם. ועדת הרפואה העדיפה את המילה מַפְעֵם המציינת את תכלית המכשיר ועשויה להיות מובנת לציבור הרחב. [post_title] => רפואת הלב [post_excerpt] => מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:06:06 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:06:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5418 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 88

למד לשונך 88

WP_Post Object
(
    [ID] => 7010
    [post_author] => 20
    [post_date] => 2011-07-14 16:18:06
    [post_date_gmt] => 2011-07-14 13:18:06
    [post_content] => לקט מונחי רפואה (בעיקר רפואת העור) שאושרו בשנת תשע"א (2010)
    [post_title] => למד לשונך 88
    [post_excerpt] => לקט מונחי רפואה (בעיקר רפואת העור) שאושרו בשנת תשע"א (2010): תּוֹמְכָן, גַּלֶּדֶת, רַקֶּמֶת, חַטֶּטֶת, סַפַּחַת, סֶמֶט או סִמְטָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-88
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:25:14
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:25:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7010
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחי רפואה (בעיקר רפואת העור) שאושרו בשנת תשע"א (2010): תּוֹמְכָן, גַּלֶּדֶת, רַקֶּמֶת, חַטֶּטֶת, סַפַּחַת, סֶמֶט או סִמְטָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
הגייה

תּוֹקְפָן

WP_Post Object
(
    [ID] => 55
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 11:41:26
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 09:41:26
    [post_content] => למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות?

המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל. כמו תּוֹקְפָן יש להגות את השמות הנגזרים תּוֹקְפָנִי, תּוֹקְפָנוּת – בפ"א רפה.

בעברית החדשה נגזרות לא מעט מילים בדרך דומה ל'תוקפן': חוֹבְבָן מן חוֹבֵב, רוֹכְסָן מן רוֹכֵס, וכך גם אוֹגְדָן, בּוֹלְעָן, מוֹתְחָן, נוֹגְדָן, סוֹבְלָן, פּוֹתְחָן, תּוֹמְכָן (stent). תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר ועוד.

מנגנון יצירה דומה מתגלה – במידה מצומצמת – גם בשמות שביסודם צורות בינוני של בניינים אחרים, כגון מַקְבִּילָן מן מַקְבִּיל, מַתִּירָן מן מַתִּיר, מְצִיצָן מן מֵצִיץ, מַחֲוָן (אינדיקטור) מן מַחֲוֶה, ולאחרונה מַרְוָן (מכשיר למים קרים וחמים) מן מַרְוֶה.

נראה שחידושי מילים בדרך זו החלו בשלב מאוחר יחסית. תּוֹקְפָן, למשל, מתועד במילונים רק משנות הארבעים של המאה העשרים. קצת קודם לכן – באמצע שנות השלושים – הגה אברהם שלונסקי את המילה רוֹכְסָן.

יוער כי בכתבי יד של ספרות חז"ל מצויות צורות דומות כגון בוטלן, בוישן, גוזלן, דורשן, קופדן – המקבילות לצורות במשקל פַּעְלָן המוכר יותר: בטלן, ביישן, גזלן, דרשן, קפדן. ואולם נראה שהמילים דוגמת תּוֹקְפָן שנוצרו בעברית החדשה אינן המשך ישיר של הצורות מלשון חז"ל.
    [post_title] => תּוֹקְפָן
    [post_excerpt] => למה אין דגש בפ"א במילה תּוֹקְפָן? המילה נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a4%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:39:21
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:39:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=55
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

למה אין דגש בפ"א במילה תּוֹקְפָן? המילה נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>