הדף בטעינה

על המילה תְּהִלִּים

במילון

 (ללא ניקוד: תהלים)
*בכתיב מלא גם: תהילים
חלק דיברשם פרטי

הגדרה

  • אחד מספרי המקרא
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון מה היחיד? מה הרבים? – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21597
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-04 11:08:18
    [post_date_gmt] => 2017-06-04 08:08:18
    [post_content] => 

א. מה צורת היחיד – תשובות

1. גִּילָאִים

תשובה: גִּילַאי ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים כחלק מן המונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש הלשון יצחק אבינרי, לפי עדותו, כבר בשנת תר"ץ. המילה גִּילַאי חודשה בהשראת "עולמי גילאי" שבתלמוד הבבלי וכפירושו של רש"י: "בחורים בני גיל אחד" (זבחים טז ע"ב. גרסה אחרת: "גולאי"). כמו שקורה לעיתים, מילה מחודשת תופסת את מקומה של מילה ותיקה ממנה. כך פשטה המילה 'גילאים' במקום גִּילִים – צורת הרבים המתבקשת של גִּיל (כמו שיר–שירים, דין–דינים). אם כן במקום לומר 'הפעילות מתאימה לכל הגילאים' נֹאמר 'הפעילות מתאימה לכל הגילים' או 'לכל גיל' להרחבה: גילאים.

2. מוֹתָרוֹת

תשובה: מוֹתָר המילה מוֹתָר – משורש ית"ר – מצטרפת למילים אחרות משורשי פ"י באותו המשקל: מוֹלָד, מוֹרָד, מוֹשָׁב ועוד. למילה מוֹתָר כמה משמעויות, ובהן 'שפע', 'תועלת', 'ההפך ממחסור': "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר" (משלי יד, כג). בימי הביניים נוספה למילה המשמעות 'דבר מיותר', 'תענוג שאינו הכרחי' – לרוב בצורת הרבים מוֹתָרִים או מוֹתָרוֹת. כיום רגילה הצורה מוֹתָרוֹת בלבד, ומקובל לנקוט אותה גם כשמדובר בדבר יחיד, כגון 'באותם הימים מכונית פרטית עדיין נחשבה מותרות'.

3. עֲדָשִׁים

תשובה: עֲדָשָׁה עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות, עדשים מבושלות. להרחבה: עדשה ועדשים.

4. עֲוִיתוֹת

תשובה: עֲוִית מקור המילה עווית בתלמוד הבבלי. בדברים ב, כג נזכר עם בשם עַוִּים, ועל שם זה נאמרר בתלמוד: "שכל הרואה אותם אוחזתו עוית" (חולין ס ע"ב), ומפרש רש"י: "עוית – רתת וחלחלה".

5. פַּרְפְּרָאוֹת

תשובה: פַּרְפֶּרֶת פרפרת היא מאכל לתיבול הפת, תוספת למזון העיקרי, ומכאן – קינוח. בהשאלה פרפראות הן דברים קלים ומשעשעים שבאו כתוספת לעניינים אחרים: "רבי אליעזר בן חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות, תקופות וגמטריאות – פרפראות לחכמה" (משנה אבות ג, יח).

6. קִטְנִיּוֹת

תשובה: קִטְנִית צורת היחיד קִטְנִית מוכרת כבר מן המשנה, למשל: "הבורר קטנית ביום טוב" (ביצה א, ח).

7. שׁוּלַיִם

תשובה: שׁוּל צורת היחיד שׁוּל משמשת בעיקר בלשונם של אנשי המקצוע בתחום התחבורה ומאפשרת לדייק בתיאור של אירועים ובניסוח של תקנות תעבורה. במונחי האקדמיה צורת היחיד הזאת מצויה החל במילון למונחי הנדסת דרכים משנת תש"ן, 1990. בשימוש הכללי נוהגים לומר שׁוּלַיִם גם כשמתכוונים לצד אחד של הכביש או של הדף.

8. תְּהִלִּים

תשובה: תְּהִלָּה בתנ"ך עצמו אין עדות לשם הספר, אך נראה שחלקים ממנו היו כלולים בקובץ מזמורים בשם "תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי" (תהלים עב, כ). על פי האנציקלופדיה המקראית שם החיבור 'תהלים' בא לראשונה במגילת תהלים מקומראן שבה נאמר על דוד "ויכתוב תהלים". השם תְּהִלִּים הוא צורת רבים של תְּהִלָּה – שכן רבים מן המזמורים בספר הם שבח לאל (והשורש הל"ל חוזר בו הרבה). למעשה נוצר כאן בידול בין הצורה תְּהִלּוֹת ובין הצורה תְּהִלִּים: הצורה תְּהִלּוֹת נשארה צורה כללית והצורה תְּהִלִּים נתייחדה לשם הספר (פה ושם אפשר לראות שהיה בעבר שימוש גם ב'תהלות' לשם הספר). על ריבוי של מילים בנקבה בצורן הרבים ־ים ראו סיומת הרבים בין קביעות להתרוצצות.

9. תְּפִלִּין

תשובה: תְּפִלָּה המילה תְּפִלִּין היא ריבוי של המילה תְּפִלָּה. צורת היחיד תפילה במשמעות הזאת עדיין משמשת בלשון התנאים (כגון 'תפילה של ראש', 'תפילה של יד'). היה מקובל להסביר כי חל כאן מעתק משמעות – כיוון שאת התפילין מניחים בעיקר בשעת התפילה, קיבלו הטוטפות את השם תפילה. הריבוי הזכרי ־ין (תפילין ולא תפילות) נועד להבחין בין התפילין שמניחים ובין התפילות שמתפללים. ואולם לאחרונה התקבלה הדעה כי התפילין אינם קשורים למילה תפילה. השורש "תפל" בא בארמית הסורית במשמעות קשר, ובמיוחד במשמעות תכשיט קשור או מלופף על גוף האדם. כיוון שהמילה טוטפת גם היא בעיקר תכשיט למצח (משנה שבת ו, א) הרי שהמשמעות של תכשיט וקשר הולמים את התפילין.

10. גֶּחָלִים

תשובה: גַּחֶלֶת צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה מוטעית לאחור מצורת הרבים.

ב. מה צורת הרבים – תשובות

  • אֵזוֹר – אֵזוֹרִים / אֲזוֹרִים הצירי שבמילה אֵזוֹר הופך לחטף פתח בגלל התרחקות ההברה המוטעמת.
  • בִּקְתָּה – בִּקְתּוֹת / בְּקָתוֹת בְּקָתוֹת, אבל בנסמך בִּקְתוֹת־(חומר). כך בכל המילים מן המשקל הזה: שִׂמְלָה, שְׂמָלוֹת, שִׂמְלוֹת־(ערב); מִלְגָּה, מְלָגוֹת, מִלְגוֹת־(קיום); גִּבְעָה, גְּבָעוֹת, גִּבְעוֹת־(חול).
  • רֵאָיוֹן – רֵאָיוֹנוֹת / רַאֲיוֹנוֹת המילה רֵאָיוֹן שייכת למשקל פִּעָלוֹן, כמו זִכָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, אלא שיש בה תשלום דגש: צירי במקום חיריק לפני האל"ף שאיננה מקבלת דגש. בריבוי של משקל פִּעָלוֹן אין דגש ויש שווא ולא קמץ: זִכְרוֹנוֹת, שִׁגְעוֹנוֹת. צורת הרבים של רֵאָיוֹן הייתה אמורה אפוא להיות *רִאְיוֹנוֹת, אך בגלל העיצור הגרוני אל"ף יש פתח במקום החיריק וחטף פתח במקום השווא.
  • דְּלַעַת – דְּלוּעִים / דִּלְעִיּוֹת הצורה דלועים מקורה בלשון חכמים. דומה לה צורת הרבים של שְׁעוּעִית – שְׁעוּעִים.
  • חוֹבֶרֶת – חוֹבְרוֹת / חוֹבָרוֹת חוֹבֶרֶת–חוֹבָרוֹת כמו כּוֹתֶרֶת–כּוֹתָרוֹת, חוֹתֶמֶת–חוֹתָמוֹת.
  • מַחְשֵׁב – מַחְשְׁבִים / מְחַשְּׁבִים מַחְשֵׁב–מַחְשְׁבִים כמו מַסְמֵר–מַסְמְרִים. לעומת זאת הצורה מְחַשְּׁבִים היא ריבוי של מְחַשֵׁב (צורת ההווה של הפועל חישב). השוו: מַסְמֵר–מַסְמְרִים, מַבְרֵג–מַבְרְגִים.
  • מִקְטֹרֶן – מִקְטָרְנִים / מִקְטוֹרָנִים הקמץ בטי"ת הוא קמץ קטן, כלומר תנועת o.
  • קֵיסָם – קִסְמִים / קֵיסָמִים מקור המילה קיסם בלשון חז"ל ויש לה כמה מסורות ניקוד והגייה. במונחי האקדמיה נקבעה הצורה התקנית קֵיסָם וברבים קֵיסָמִים.
חזרה לחידון [post_title] => חידון מה היחיד? מה הרבים? - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-06-02 11:49:40 [post_modified_gmt] => 2020-06-02 08:49:40 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21597 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור ילדה עם כיתובים "הילה ותהילה" ו-"שמות ומשמעויות"

הילה ותהילה

WP_Post Object
(
    [ID] => 38200
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-12-03 20:01:42
    [post_date_gmt] => 2019-12-03 18:01:42
    [post_content] => השמות הילה ותהילה (בניקוד הִלָּה, תְּהִלָּה), כשמות יָהֵל, תָּהֵל, הִלֵּל, הַלֵּל ועוד, גזורים מן השורש הל"ל. לשורש זה כמה משמעויות, ובהן אחת הקשורה באוֹר והשנייה בשבח.[1] לא ברור אם יש קשר בין שתי המשמעויות הללו, כלומר אם מן המשמעות הבסיסית של אור התפתחה משמעות השבח, או שרק מקרה הוא שלשתי המשמעויות אותן אותיות השורש.

הילה

באיוב כט, ג אומר איוב על אלוהים: "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי, לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ". על הצורה בְּהִלּוֹ – אם צורת מקור נטוי של בניין קל היא או של בניין הפעיל – נחלקו הדעות.[2] ממילה זו יצרו פייטנים את המילה הֵל 'אור', כמו בשירו של ר' שמואל בר' הושענא לשביעי של פסח: "שירת גאולה שוררו בהיל נירות [= בְּהֵל נֵרות] דולקות" או באחד משירי יצחק בן גיאת "מַעֲרָבָיו תְּבַקַּע זָהֳרֵי לֵיל וְהִלֵּי כּוֹכָבָיו". צורת הנקבה של הֵל היא הִלָּה (בדומה לנֵץ ונִצָּה), ואף היא במשמע 'אור' שימשה מעט בפיוט, כבשירו של אברהם הכהן מבגדד: "הילת אחיך תִּגַּהּ [= תאיר] כברק" או אצל יחיאל בן הרא"ש "וּבָךְ אָפְלוּ וְגַם חָשְׁכוּ הִלּוֹת מְאוֹרוֹתָי". בעברית החדשה הצטמצמה המשמעות מ'אור' ל'עטרת אור' – בעיקר סביב השמש והירח או מאחורי ראשי קדושים בנצרות – וזאת בהשפעת קרבת הצליל אל המילה האנגלית halo, מילה שמקורה ביוונית ובלטינית (halos) ואחד ממובניה בהן הוא 'גלגל השמש או הירח' או 'מעגל ההילה' שסביבם.

תהילה

המילה תהילה ותיקה בהרבה מהילה. היא גזורה מן השורש הל"ל במשמעות 'שבח' ומשמשת במקרא למעלה מחמישים פעם, בעיקר במזמורי תהלים ואצל נביאי ישראל,[3] למשל "תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי" (תהלים קמה, כא). מן השורש הל"ל במשמעות זו מוכרות מילים רבות ובהן הַלֵּל, הַלְלוּיָהּ, מְהֻלָּל, הִלּוּלִים. המילה תְּהִלָּה שקולה במשקלן של מילים אחרות מגזרת הכפולים כמו תְּפִלָּה, תְּחִנָּה. צורת הרבים של תהילה היא תהילות, כבשירת הים "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא" (שמות טו, יא). ואולם בלשון חכמים ואחריה נקרא ספר המזמורים תהלים/תהילים, ובכתבי היד של המשנה והתלמודים הוא אף נכתב בלי ה"א – תלים/תילים. הצורה תהלים גם עולה ממגילות קומראן. כך במגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממערה 4 נמצא הצירוף ספר התהלים, ובמגילת שירי מגילות תהלים שנמצאה במערה 11 נאמר: "ויהי דויד בן ישי חכם [...] ויתן לו ה' רוח נבונה ואורה ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות". _________________________

[1] משמעות נוספת היא השתובבות, כמו במילה הוללות.

[2] אם בבניין קל מדובר, הנר האיר, ואם זהו בניין הפעיל (ונתקצרה הצורה מ־בַּהֲהִלּוֹ), הוא האיר את הנר.

[3] גם הפעלים מן השורש הל"ל במשמעות זו מאפיינים מאוד את מזמורי תהלים. כן נמצָאם במקרא בעיקר בספרי נבואה, שירה ובספרות בית שני.

[post_title] => הילה ותהילה [post_excerpt] => השמות הילה ותהילה (בניקוד הִלָּה, תְּהִלָּה), כשמות יָהֵל, תָּהֵל, הִלֵּל, הַלֵּל ועוד, גזורים מן השורש הל"ל. לשורש זה כמה משמעויות, ובהן אחת הקשורה באוֹר והשנייה בשבח. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-11 17:08:44 [post_modified_gmt] => 2022-08-11 14:08:44 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=38200 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השמות הילה ותהילה (בניקוד הִלָּה, תְּהִלָּה), כשמות יָהֵל, תָּהֵל, הִלֵּל, הַלֵּל ועוד, גזורים מן השורש הל"ל. לשורש זה כמה משמעויות, ובהן אחת הקשורה באוֹר והשנייה בשבח.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תְּהִלִּים
לרשימה המלאה
מוסיקה (תשט"ו, 1955)