בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה שׁוֹבֵר
במילון
שׁוֹבֵר, שׁוֹבָר 1
 (ללא ניקוד: שובר)מין | זכר |
---|---|
שורש | שׁבר |
נטייה | שׁוֹבְרִים וגם שׁוֹבָרִים |
הגדרה
- מסמך המעיד על פעולה כספית כגון ביצוע תשלום
- כתב אישור לקבלת טובין או שירות ששולם עליהם מראש (בלועזית: וָאוּצֶ'ר)
צירופים
שׁוֹבֵר 2
 (ללא ניקוד: שובר)בניין | קל |
---|---|
שורש | שׁבר |
נטייה | שׁוֹבֶרֶת |
נטיית הפועל | שָׁבַר, ישבּוֹר, לשבּוֹר לכל הנטיות |
הגדרה
- מפָרק לחתיכות על ידי הפעלת כוח או הפלה וכדומה
- (בהשאלה) פוגם, פוגע (בעיקרון, בשיטה וכדומה)
- מפסיק או מֵפֵר (פיקדון, צום, רעב, שביתה וכדומה)
צירופים
על יסוד מילון ההווהבתשובות באתר
שׁוֹבֵר וגם שׁוֹבָר
שנים רבות נחשבה ההגייה הרווחת שׁוֹבָר לא תקנית. ואולם עיון במסורות ההגייה של המילה 'שובר' בקריאת המשנה העלה שיש עדויות להגייה זו, ולכן החליטה האקדמיה להתירה.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
שׁוֹבֵר או שׁוֹבָר
לקראת הדיון בצורת המילה שובר בוועדת הדקדוק של האקדמיה ביקשנו לברר מהי ההגייה הרווחת, ופנינו אל הציבור בשאלה: איך אתם נוהגים לומר – שׁוֹבָר או שׁוֹבֵר?
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011)
WP_Post Object
(
[ID] => 9360
[post_author] => 5
[post_date] => 2011-03-07 14:02:13
[post_date_gmt] => 2011-03-07 12:02:13
[post_content] => בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.
המילים החדשות
- דִּבְשׁוֹן (מקל להוצאת דבש שלראשו צורת סליל)
- דִּבְשִׁית (כלי לדבש)
- עֲמִיתָנִי, עֲמִיתָנוּת (קולגיאלי, קולגיאליות)
- עֲתוּדִי (רזרבי); שם תואר זה מצטרף לשם עֲתוּדָה (רזרבה) שנקבע כבר בתש"ה (1945).
- קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה (ריקול)
- גַּלְגִּנּוֹעַ (בלי ניקוד גלגינוע; גלגיליים חשמליים, קורקינט חשמלי)
בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.
המילים החדשות
עוד אישרה האקדמיה את המונח הרווח מִנְעָד (דיאפזון) במקום מִגְבּוֹל שנקבע בעבר במונחי המוזיקה. מִנְעָד, שנוצר מהדבקת מיליות היחס מן + עד, הוא טווח הצלילים שכלי נגינה או קולו של אדם מסוגל להפיק – מן הנמוך עד הגבוה; המילה משמשת גם בהקשרים לא מוזיקליים.
החלטה בדקדוק
בשמות גולל, סורג, שובר שתי צורות כשרות:
- גּוֹלֵל, גּוֹלָל (המילה משמשת היום בעיקר בצירופים כגון "סתם עליו את הגולל" – במקור 'כיסה את הקבר באבן' ובהשאלה 'הביא לקצו', 'הסיר לחלוטין מסדר היום').
- סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים), סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).
- שׁוֹבֵר (וברבים שׁוֹבְרִים), שׁוֹבָר (וברבים שׁוֹבָרִים).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
בהחלטות האקדמיה
פרק 2 – ענייני תצורה וניקוד; 2.3.1 צורתם של שמות שונים
במבט היסטורי
שכיחות הערך שׁוֹבֵר, שׁוֹבָר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
1=0.01%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0