הדף בטעינה

על המילה שְׁבִילָה

במילון

 (ללא ניקוד: שבילה)
מיןנקבה
שורששׁבל (שביל; זרם)
נטייהשְׁבִילוֹת

הגדרה

  • מפה ארוכה וצרה לקישוט שנפרסת באמצע השולחן לאורכו (בלועזית: רָאנֶר) 
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילה להכיר: משופה. איור של סקוטצ'ים מסוגים שונים.

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

מְשׁוּפָה משופה היא כרית לניקוי כלים. לאורך השנים המשופה פשטה צורה ולבשה צורה: ברזלית, "ננס", צמר פלדה, ספוֹג עטוי תלתלי מתכת ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים את כלי האוכל וכלי המטבח בימי השגרה ובעיקר לקראת…
המשך קריאה >>
איור של ילדה עם שיער כחול יחד עם הכיתוב פסקת.

האם יש מילה מיוחדת לציון שביל בשיער?

WP_Post Object
(
    [ID] => 50618
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2021-04-22 12:46:49
    [post_date_gmt] => 2021-04-22 09:46:49
    [post_content] => על השאלה שבכותרת ימהרו להשיב חובבי התשבצים כי הפתרון הוא פְּסֹקֶת, בשורש פס"ק ובמשמעות 'מְקום הפסקה, נתינת רווח בשיער'. ובכן – מניין לנו מילה זו?

במקורות העברית הקלסית אין מוצאים מילה מיוחדת לציון 'שביל בשיער'. עם זאת בארמית של התלמוד הבבלי מופיע ביטוי בהקשר דומה: "מאן דאית ליה מעברתא בדיקניה כולי עלמא לא יכלי ליה" [=מי שיש לו "שביל" בזקנו – כל העולם (כלומר 'אף אחד') לא יכולים לו] (סנהדרין ק ע"ב).[1]

מעברתא היא צורת נקבה ומובנה 'מעבר'. היא משמשת בארמית גם במובן 'גשר', 'מעבורת' (ferry) וידועה מספרות ההלכה כשמו של מְקום השחָלת רצועות העור בבתי התפילין. ככל הנראה בהשראת "מעברתא בדיקניה" חודשה בעברית החדשה המילה מַעְבֹּרֶת בהוראת 'שביל בשיער' (לצד הוראותיה הרגילות), וכך היא מופיעה במילונים מראשית המאה הקודמת. לצד אלו נזכרת במילונים גם המילה שְׁבִילָה. אף שמקורה אינו ברור[2] בנקל אפשר לשער שהיא אומצה כצורת־משנה של 'שביל' להוראה המיוחדת בהקשר של תסרוקת (ואם עד ימינו דרך ההבעה הרווחת היא "שביל בשיער", הרי שהעניין מתבקש). ועד הלשון קבע מילה זו תמורת המילה הלועזית רָאנֶר, מפה ארוכה וצרה לקישוט שנפרסת באמצע השולחן לאורכו.

שיטוט במקורות העברית החדשה מעלה כי המילה פְּסֹקֶת מופיעה לראשונה במדור המילואים של "המלון העברי" מאת יהודה גרזובסקי (גור) (מהדורת תר"ץ, 1930; המהדורה הקודמת של מילון זה, שחיברו גרזובסקי ודוד ילין, ראתה אור בשנת תרפ"ז, 1927). במאמר בעיתון 'דבר' שנתפרסם כמה חודשים מאוחר יותר (5 בדצמבר 1930) העיר איש הלשון יצחק אבינרי על 'חידושים שאינם נצרכים' וכלל ברשימתו גם את המילים פְּסֹקֶת ומַעְבֹּרֶת ממילונו של גרזובסקי (ומכאן שהעדיף את שְׁבִילָה הרווחת מהן).

אברהם אבן־שושן רשם במהדורה הראשונה של מילונו, מראשית שנות החמישים, את הערך פְּסֹקֶת, ובמהדורה משלהי שנות השישים נוספה לצידו מובאה מן הסיפור 'החצוצרה נתביישה' מאת חיים נחמן ביאליק (משנת 1917):

עד מהרה נדרסה בגבעה, מלמעלה למטה, רצועה דקה, שביל קטן, שנמתח בין הדשאים כפסקת הלובן בקדקד שער. (עמ' 147)

ברם ב'מלון חדושי ח. נ. ביאליק' שקיבץ יצחק אבינרי בעצמו בשנת תרצ"ה (סמוך לאחר מות המשורר) מובא חידושו זה של ביאליק בערך פִּסְקָה, ומכאן שיש לקרוא מילה לא־מנוקדת זו "פִּסְקַת הלובן" ולא פְּסֹקֶת. ואומנם יהודה גור מזכיר במהדורת תש"ו (1946) של מילונו את המילה פִּסְקָה בהסבר לערך פְּסֹקֶת. במילון אחר – 'שפתנו במראות' – המילון החזותי של דוד אטינגר (משנת תש"י, 1950) מופיעים שני ערכים לציון שני סוגי תסרוקות: "שְׁבִילָה צִדִּית, מַעְבֹּרֶת (פְּסֹקֶת)" וכן "שְׁבִילָה מִצְעִית, מַעְבֹּרֶת (פְּסֹקֶת)". מן המילים האלה – מעבורת, שבילה, פסוקת ופסקה – שהתחרו זו בזו בראשית התהוותה של העברית החדשה גברה פְּסֹקֶת, וגם היא בעיקר מפרנסת את התשבצים ומחבריהם. בימינו כידוע רווחת בפי כול המילה שְׁבִיל. _________________________________________________________

[1] לא כן פעולת הסירוק לשם עשיית אותו "שביל": המשנה במסכת שבת אוסרת על אישה לצאת (לרשות הרבים בשבת) "במחט שאינה נקובה" (ו, א) ובתלמוד הבבלי מבואר: "הואיל ואשה חולקת בה שערה" (ס ע"א). רש"י מבאר "חולקת – לכאן ולכאן באמצע ראשה שקורין גריוו"א" (על פי מילוני לעזי רש"י המילה הצרפתית grewe פירושה 'פסוקת'). במקום אחר במסכת שבת נזכרות פעולות ייפוי הגוף ובהן "וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת". טיבו של הפועל פָּקַס שנוי במחלוקת כבר בתלמודים, ולפי אחת השיטות עניינו סידור שְער הראש (מן πἑκω ביוונית במובן 'סרק במסרק'). בדרך זו ביאר רש"י במקום אחר: "פוקסת – מחלקת שערה לכאן ולכאן" (מועד קטן ט ע"ב). בכתב יד קאופמן למשנה במסכת שבת גרסת המעתיק היא "וכן הפוסקת", ככל הנראה בהשפעת ההסבר הזה.

[2] בנוסח הדפוס של פירוש רש"י לַגמרא במסכת סנהדרין מוצאים את צורת הרבים 'שבילות': "מעברתא בדיקניה – שזקנו מחולק ומפוצל ויש בין שני שבילות כמין מעבר". מפאת חריגותה ומצד ההקשר נטו רבים לתקן הגרסה לשבולות, צורת רבים של שִׁבֹּלֶת (אולי על פי "שבולת של זקן" בתוספתא נגעים ד, יב). ואולי לא מן הנמנע שצורה זו סללה את דרכה של 'שבילה' בהקשר הזה.

[post_title] => האם יש מילה מיוחדת לציון שביל בשיער? [post_excerpt] => על השאלה שבכותרת ימהרו להשיב חובבי התשבצים כי הפתרון הוא פְּסֹקֶת, בשורש פס"ק ובמשמעות 'מְקום הפסקה, נתינת רווח בשיער'. ובכן – מניין לנו מילה זו? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%aa-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-06-23 10:31:00 [post_modified_gmt] => 2021-06-23 07:31:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=50618 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

על השאלה שבכותרת ימהרו להשיב חובבי התשבצים כי הפתרון הוא פְּסֹקֶת, בשורש פס"ק ובמשמעות 'מְקום הפסקה, נתינת רווח בשיער'. ובכן – מניין לנו מילה זו?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 44345
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-09-07 14:39:11
    [post_date_gmt] => 2020-09-07 11:39:11
    [post_content] =>  1. מה (כנראה) משמעות הצירוף 'ראש השנה' בתנ"ך?
  • היום החשוב בשנה
  • היום הראשון בשנה, כמו בימינו
  • החודש הראשון בשנה
  • החודש האחרון בשנה
הרחבה: מקור הצירוף בספר יחזקאל: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ...", וההסבר הפשוט ביותר הוא שהכוונה ליום העשירי של החודש הראשון בשנה. לפי חז"ל "ראש השנה" כאן הוא כינוי ליום הכיפורים של שנת היובל.   2. מה משמעות שם החודש תִּשְׁרֵי?
  • לשון שרייה, שתִּשְׁרֶה עלינו טובה בשנה החדשה
  • מן האכדית 'תשריתו' – 'התחלה'
  • ראשי תיבות: תקיעת שופר רחמי י־ה
  • לשון תשורה – 'מתנה'
הרחבה: שמות חודשי השנה העברית המשמשים בימינו הם שמות החודשים בלוח השנה הבבלי, וגולי בבל הם שהכניסו אותם אל התרבות העברית. השורש שׁר"י במשמע התחלה מוכר גם מן הארמית, למשל בפיוט הידוע 'אקדמות': "אקדמות מלין ושריות שותא" – 'ראשית מילים ופתיחת שיח'.   3. איזה שם עברי וכנעני קדום של חודש תשרי מתועד בתנ"ך?
  • יֶרַח בּוּל
  • יֶרַח זִיו
  • יֶרַח הָאֵתָנִים
  • יֶרַח בֶּן יוֹמוֹ
הרחבה: הכינוי 'ירח האתנים' נזכר בספר מלכים א: "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כׇּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי", והוא מוכר גם מכתובות פניקיות. ירח בול הוא שמו הקדום של חודש מרחשוון, ירח זיו – של חודש אייר. וירח בן יומו? זה בכלל שם של טעם נדיר מטעמי המקרא...   4. איזו עונה מציינת המילה סתיו בתנ"ך?
  • סתיו
  • חורף
  • אביב
  • קיץ
הרחבה: בשיר השירים נאמר: ״כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ". בלשונות אחיות לעברית מילים קרובות ל'סתיו' משמען 'חורף', וזה גם מתאים יותר לפסוק העוסק בסוף עונת הגשמים ולא בראשיתה. נראה שרק באמצע המאה ה־19 קיבלה המילה סתיו את משמעה המוכר לנו כיום – עונת המעבר שבין הקיץ לחורף.   5. הציפור המזוהה עם הסתיו ועם ראשית השנה היא כמובן הנחליאלי. מי חידש את שמה?
  • יהודה לייב גורדון
  • חיים נחמן ביאליק
  • אשר צבי גינצברג (אחד העם)
  • שלום יעקב אברמוביץ' (מנדלי מוכר ספרים)
הרחבה: מנדלי מוכר ספרים חידש מילים ומונחים רבים בתחום הטבע והמדעים בחיבורו 'תולדות הטבע' – תרגום של חיבור גרמני ידוע מאת הרולד אוטמר לנץ. שמות עופות נוספים שחידש: ירגזי, עפרוני, סבכי וגִבְּתוֹן.   6. איזה זמן מציין הצירוף 'בפרוס השנה החדשה'?
  • ערב השנה החדשה, לקראת תחילה השנה
  • תחילת השנה ממש, כלומר שני הימים של ראש השנה
  • הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים
  • כל חודש תשרי
הרחבה: המילה פְּרוֹס מתועדת בלשון חז"ל והיא מציינת את הזמן שלפי החג. על פי ההסבר המקובל מקורה במילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון', ויש הקושרים אותה דווקא למילה היוונית פרהסיה במשמעות הכרזה, ובהקשר זה – הכרזה על בוא החג (כמובן גם כן לפני החג). בספרות חז"ל עצמה היו שפירשו זאת מלשון פריסה, חיתוך – במשמעות מחצית החודש הקודמת לחג.   7. איזו מן המילים נרדפת בתנ"ך לשופר?
  • יוֹבֵל
  • עוּגָב
  • שְׁמִינִית
  • כל התשובות נכונות
הרחבה: המילה יוֹבֵל מציינת ביסודה אַיִל. 'קרן היובל' היא 'קרן האַיִל', ומכאן קיבלה המילה יוֹבֵל לבדה את אותה המשמעות, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג). יש הסוברים שגם המילה שׁוֹפָר ציינה ביסודה את הזָכר שבעיזים או בכבשים, וכי היא קרובה למילה צָפִיר ('צְפִיר עיזים') שמשמעה 'תיש'. עוגב בתנ"ך – כלי מיתר (ויש הסבורים אבוב), שמינית – כנראה כלי בעל 8 מיתרים.   8. "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" – מה פשר הצורה יְהִי?
  • צורת העתיד של הפועל הָוָה, הנרדף לפועל הָיָה
  • צורת עתיד מקוצר של יִהְיֶה, המביעה משאלה ואיחול
  • צורה מלשון המקרא (לעומת יִהְיֶה בלשון חז"ל)
  • צורה מלשון חז"ל (לעומת יִהְיֶה בלשון המקרא)
הרחבה: יִהְיֶה היא צורת העתיד הרגילה של הפועל הָיָה. יְהִי היא צורת עתיד מקוצר (יוסיב) השייכת למערכת הזמנים של לשון המקרא. זו צורה מודלית, המביעה ציווי ("יְהִי אוֹר") או איחול, משאלה וכדומה ("יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ). בעברית בת ימינו היא מוכרת בעיקר מצירופים כבולים כגון לוּ יְהִי, וִיהִי מָה, יְהִי רָצוֹן, יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ. בלשון חז"ל רגילה הצורה יְהֵא על דרך הארמית – לרוב היא מחליפה שם את הצורה יִהְיֶה, אך היא עשויה להחליף גם את יְהִי להבעת איחול ומשאלה.   9. "שנה הלכה, שנה באה, אני כפיי ארימה" – מה פשר הצורה אָרִימָה?
  • צורה משובשת שננקטה רק לצורך החרוז והמשקל
  • צורת הנקבה של אָרִים, ומכאן שהשיר מושר מפי ילדה ולא ילד
  • צורת עתיד מוארך של אָרִים, המשמשת לזירוז עצמי
  • שם פעולה של הפועל הֵרִים
הרחבה: כמו צורות העתיד המקוצר, גם צורות העתיד המוארך לקוחות ממערכת הזמנים של לשון המקרא. צורות אלו משמשות בעיקר לזירוז עצמי (קוהורטטיב), לדוגמה: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל". צורות כמו 'ארימה' אפשר למצוא בשירים נוספים, למשל: "הבה נגילה... הבה נרננה", "הבה נרימה נס ואבוקה, יחד פה נשירה שיר החנוכה".​   10. "בראש השנה, בראש השנה, פרחה עננה ברקיע הסתיו" (נעמי שמר) – מה הייתה כנראה המשמעות המקורית של המילה עֲנָנָה?
  • מילה נרדפת לענן
  • ענן קטן
  • גוש עננים
  • ענני נוצה קלים
הרחבה: באיוב ג, ה נאמר: "יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה". בלשוננו עֲנָנָה נרדפת לעָנָן, אך בספר איוב משמעה כנראה 'גוש עננים', כמו דָּגָה – קבוצת דגים.   11. "בראש השנה, בראש השנה, בראש מתנגנת מנגינה משונה" (עברי לידר) – באיזו משמעות שימשה בעבר המילה מַנְגִּינָה?
  • שיר לעג
  • נגינה
  • קונצרט
  • כל התשובות נכונות
הרחבה: מַנְגִּינָה יש בתנ"ך רק פעם אחת, והיא מתפרשת כשיר לעג: "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם" (איכה ג, סג). בעיתונות העברית מסוף המאה התשע־עשרה מַנְגִּינָה היא 'קונצרט', 'נגינה' ועוד, אך לבסוף התקבעה בה המשמעות לחן, מלודיה.   12. "כי ידוע הרי שחודש תשרי זהו חודש מאוד חגיגי" (דתיה בן־דור) – מה מקור המילה חגיגי?
  • מילה מקראית
  • מילה מלשון חז"ל
  • מילה מלשון ימי הביניים שחידשו התיבונים על פי הערבית
  • מילה מן העברית החדשה, חידוש של אליעזר בן־יהודה
הרחבה: במילון העברי הגדול של אליעזר בן־יהודה אפשר לראות ליד המילה חֲגִיגִי את הסימן המיוחד שבו הוא ציין מילים שחידש בעצמו.   13. המזל של חודש תשרי הוא מאזניים – מה הקשר בין המילים מֹאזְנַיִם ואָזְנַיִם?
  • המאזניים קרויים על שום צורתם המזכירה שתי אוזניים.
  • האוזניים קרויות על שום צורתן המזכירה מאזניים.
  • מאזניים ואוזניים הן משורש אז"ן ושתיהן קשורות לשיווי משקל (מערכת שיווי המשקל של הגוף נמצאת באוזניים).
  • אין קשר גיזרוני בין המילים – הכתיב מֹאזְנַיִם באל"ף עתיק, אך כנראה אינו מקורי.
הרחבה: בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה שמדובר בשורשים שונים. בערבית אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא, ואילו המקבילה הערבית של מֹאזְנַיִם היא מִיזַאן (مِيزَان) בז' רגילה, וכך גם בארמית: מוֹזְנָוָן, מוֹזְנַיָּא. מכאן שהאות ז באוזן והאות ז במאזניים לא הגיעו מאותו מקור. ההשוואה לערבית ולארמית מלמדת גם כי השורש המקורי של 'מאזניים' היה וז"ן – שורש שעניינו שקילה המשמש בערבית גם בימינו. אלא שכבר בתקופה קדומה קשרו הדוברים את המאזניים לאוזניים, ועל כן החלו לכתוב את המילה בא' במקום בו'.    14. מהי דִּבְשִׁית?
  • כלי לדבש
  • סוכריית דבש
  • עוגת דבש קטנה
  • דַּבֶּשֶׁת של בֶּכֶר (גמל צעיר)
הרחבה: את המילה דִּבְשִׁית חידשה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשע"א (2011), ואיתה חודשה המילה דִּבְשׁוֹן – מקלון להוצאת דבש בעל ראש מעוגל ומחורץ.   15. לקישוט שולחן החג אפשר להשתמש בראנר. מהי החלופה העברית של ראנר?
  • רַצְרַץ
  • מַפֹּנֶת
  • שְׁבִילָה
  • מַצָּעִית
הרחבה: שבילה היא מפה ארוכה וצרה, כעין שביל, ששמים על המפה הגדולה לאורך השולחן. המילה כלולה ברשימת המונחים "תבשילים וכלי בישול" שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ועל פי עדותו של אליעזר בן־יהודה היא נהגה בלשון הדיבור בתקופתו.   16. מה נוכל להגיש לשולחן במָגֵס?
  • יין
  • מרק
  • גרגרי רימון
  • מיני תרגימה
הרחבה: מגס הוא קערה עמוקה להגשת מרק לשולחן. המילה נשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן היוונית (magis = קערה). המילה מגס נקבעה במילון למונחי המטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח, ובגרסה 'מָגוֹס' ברשימה "תבשילים וכלי בישול" משנת תרע"ג (1913).   17. מה נוכל לאחל לקבוצת נשים?
  • לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתְבוּ וְתֵחָתֵמוּ
  • לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבְנָה ותֵחָתֵמְנָה
  • לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתַבְנָה ותֵחָתַמְנָה
  • כל התשובות נכונות
הרחבה: הצורות המיוחדות לנקבה רבות בסיומת ־נָה היו סדירות בלשון המקרא הקלסית (בתורה ובנביאים), אך כבר בספרי המקרא המאוחרים יש עדויות לשימוש בצורת הזכר גם לנשים, כגון במגילת אסתר: "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן", וכך רגיל בלשון חכמים. לכן אפשר לומר גם לנשים "תִּכָּתְבוּ וְתֵחָתֵמוּ" (תֵּחָתֵמוּ צורת הפסק של תֵּחָתְמוּ להוספת חגיגיות). אשר לצורות כגון תִּכָּתֵבְנָה, תֵּחָתֵמְנָה בצירי לעומת תִּכָּתַבְנָה, תֵּחָתַמְנָה בפתח – לפי קביעת האקדמיה שתי האפשרויות תקניות.   18. שנה טובה ומתוקה! מה מיוחד בניקוד הצורה מְתוּקָה?
  • שיש בה שווא ולא צירי
  • שיש בה קמץ לא פתח
  • שיש בה שורוק ולא קיבוץ ודגש
  • שאין בה דגש קל אחרי השווא
הרחבה: על פי רוב תנועת o המשתנה בנטיות לתנועת u  מעידה על חולם חסר בצורה היסודית ועל קיבוץ ואחריו דגש בנטיות, למשל: דֹּב דֻּבָּה, חֹק חֻקִּים, כָּחֹל כְּחֻלָּה, עָמֹק עֲמֻקִּים ועוד רבים. לעומת זאת במילה מָתוֹק יש חולם מלא ובנטייה יש שורוק: מְתוּקָה, מְתוּקִים, מְתוּקוֹת. כך גם בנטיות המילים מָגוֹר ומָנוֹס (שלושתן מן המקרא). [post_title] => חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-21 11:48:29 [post_modified_gmt] => 2020-09-21 08:48:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=44345 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חידון מה משמעות המילה החדשה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21528
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-01 11:43:32
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:43:32
    [post_content] => 

חלק א

1. מהו עֲלִילוֹן?

אפשרות א: קומיקס

2. מהי אֲסֻפָּה?

אפשרות ב: לקט, קולקצייה מקור המילה אסופה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ מְשָׁלִים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד. בשנת תשע"ג (2013) החליטה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית להרחיב את שימוש המילה אסופה גם ל'קולקצייה' בתחום האופנה: אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.

3. מהי שְׁבִילָה?

אפשרות ב: ראנר שבילה היא מפה ארוכה וצרה הנפרסת על המפה הגדולה לאורך השולחן. אליעזר בן־יהודה מעיד במילונו כי המילה נהגה בלשון הדיבור בתקופתו. צורתה של השבילה מזכירה שביל ומכאן שמה.

4. מהו מָאוֹץ?

אפשרות ג: ספרינט מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם…" (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע באקדמיה במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

חלק ב

1. מהי בְּשֹׂמֶת?

ארומה – הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. המילה בשומת שקולה במשקל המילה קטורת.

2. מהי מַעֲגָנָה?

מרינה – מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויַכטות.

3. מהי נְסוּעָה?

קילומטרז' – סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה.

4. מהו פַּעֲמָן?

מטרונום – מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות (beats), בנגינה או בזמרה.

5. מהו צַנְרָן?

שנורקל – מכשיר המאפשר לשׂוֹחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה.

6. מהי תִּשְׁקֹפֶת?

פרספקטיבה – שינוי גודל העצמים בעיני המסתכל ממרחק, ומכאן יצירת עומק מדומה בציור או בסרטוט דו־ממדי וכן נקודת מבט מרוחקת בזמן על התרחשות, המאפשרת הערכה שקולה יותר.

חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משמעות המילה החדשה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-03 00:54:21 [post_modified_gmt] => 2017-07-02 21:54:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21528 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 72

למד לשונך 72

WP_Post Object
(
    [ID] => 6978
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2008-01-14 16:18:05
    [post_date_gmt] => 2008-01-14 14:18:05
    [post_content] => לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים
    [post_title] => למד לשונך 72
    [post_excerpt] => לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים: שְׁבִילָה, רְפִידָה, מַצָּעִית, מַפְרֵסָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-72
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 10:35:44
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 07:35:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6978
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים: שְׁבִילָה, רְפִידָה, מַצָּעִית, מַפְרֵסָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
סכום על מפה חגיגית והכיתוב מילים לשולחן החג

מילים לשולחן החג

WP_Post Object
(
    [ID] => 1014
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-09-15 09:47:00
    [post_date_gmt] => 2011-09-15 06:47:00
    [post_content] => בימות החול אנו אוכלים בדרך כלל ארוחה – מילה שמקורה בתנ"ך, אך בחגים אנו מדברים בעיקר על סעודה – מילה בעלת אותה משמעות שירשנו מלשון חז"ל. סעודת החג צריכה כמובן להיות בעלת אופי חגיגי – מילה שחידש אליעזר בן־יהודה.
מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
חג שמח ובתיאבון!

 מַפָּה
מילה שנשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן הלטינית (mappa – מפהבד לכיסוי, מפית, מטפחת). ייתכן שמקורה בלשון הפּוּנִית – לשון שמית שהייתה לשונה של קרתגו העתיקה.
בימי הביניים נוצר הצירוף הלטיני mappa mundi ('מפה של העולם') לציון משטח שהעולם מצויר עליו. בכמה מלשונות אירופה נתקצר הצירוף, ובהשפעתן נוספה גם למפה העברית המשמעות של תרשים גאוגרפי.

 שְׁבִילָהשבילה
מפה ארוכה וצרה ששמים על המפה הגדולה לאורך השולחן ('רָנֶר').
המילה כלולה ברשימת המונחים "תבשילים וכלי בישול" שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ועל פי עדותו של בן־יהודה היא נהגה בלשון הדיבור בתקופתו.

 מַצָּעִיתמצעית
מעין מפה קטנה העשויה חומר קשיח ומונחת תחת צלחתו של הסועד (place-mat).
מחידושי האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

 

מָגֵסמגס
קערה עמוקה להגשת מרק לשולחן. המילה נשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן היוונית (magis = קערה).
המילה מגס נקבעה במילון למונחי המטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח, ובגרסה 'מָגוֹס' ברשימה "תבשילים וכלי בישול" משנת תרע"ג (1913).

 מַצֶּקֶתמצקת
מחידושי ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).
הפועל יָצַק משמש כבר בתנ"ך לציון מתן תבשיל נוזלי בצלחתו של הסועד: "וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים... וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכוֹל..." (מלכים ב ד, לח–מ).

 סִירַת רֹטֶבסירת רוטב
כלי הגשה לרוטב, על פי המילון לכלכלת בית משנת תשל"ח (1977).
במילון למונחי מטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) – בית רוטב.
מקורה של המילה רֹטֶב בלשון חכמים, והיא מציינת ביסודה לחלוחית של בשר מבושל או צלוי.

 מְכַבֶּדֶתמכבדת
מגש העומד על כַּן להגשת מיני כיבוד ותקרובת לאורחים.
המילה באה במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת תרע"ג (1913).

 

 

פִּנְכָּהפנכה
כלי שטוח להגשת מזון. על הפנכה עורכים בצורה יפה את המאכל ומגישים לשולחן. יש פנכת בשרים, פנכת ירקות, פנכת פרות וכדומה.
הפנכה מוכרת מן הצירוף התלמודי 'מלחך פנכה' ('מלקק צלחת'), שפירושו 'חנפן'. מקורה במילה היוונית pinax, שפירושה לוח, ובכלל זה לוח להגשת מזון. מכאן גם פִּנְקָס – במקור לוח לכתיבה. בעת החדשה חדרה אלינו המילה בפעם השלישית. היא התגלגלה אל הערבית דרך הארמית והפרסית, ושינתה את צורתה ואת משמעותה: מצלחת שטוחה נעשתה קערה ואחר כך ספל, ומ־pinax נעשתה ping ו־pingan, ולבסוף– פִנג'אן.

 נוּנִיתנונית
כלי להגשת דגים, על פי המילון לכלכלת הבית של האקדמיה משנת תשל"ח (1977).
המילה נונית נגזרה מן המילה הארמית נוּן שפירושה 'דג'. מילה זו משמשת רכיב בשמותיהם של דגים כגון אַמְנוּן, לַבְנוּן, שְׂפַמְנוּן, ושל יצורים ימיים אחדים כגון תְּמָנוּן. את הרעיון להשתמש ברכיב זה לשמות דגים הגה ח"נ ביאליק בהיותו נשיא ועד הלשון העברית. הוא סבר שהמילה העברית דָּג מחוסרת צלצול נאה, ואילו מקבילתה הארמית נאה למטרה זו.

 מִבְזֶקֶתמבזקת
כלי לבזיקת אבקה, כגון מבזקת סוכר, מבזקת מלח, מבזקת פלפל.
המילה באה במילואים למילון לכלכלת בית של האקדמיה משנת תשכ"א (1961).

 

 מִמְלָחָהממלחה
כלי למלח, על פי המילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת תרצ"ג (1933).

 

 

מִסְכֶּרֶתמסכרת
כלי לסוכר, על פי המילון למונחי מטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

 

 

דבשיתדִּבְשִׁית
כלי לדבש. המילה החלה לשמש בציבור לפני שנים אחדות ואושרה באקדמיה בשנת תשע"א (2011).

 

 

דבשוןדִּבְשׁוֹן

מקלון להוצאת דבש בעל ראש מעוגל ומחורץ.
מחידושי האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

 

ראו גם את מונחי המטבח שקבע ועד הלשון במילון חזותי שיצא לאור בשנת תרצ"ג (1933).
    [post_title] => מילים לשולחן החג
    [post_excerpt] => מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%94%d7%97%d7%92
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-09-02 13:07:13
    [post_modified_gmt] => 2021-09-02 10:07:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1014
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


שְׁבִילָה
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
שְׁבִילָה מפּה ארוּכּה וצרה לקישוּט, שפּוֹרסים בּאמצע השוּלחן לאוֹרכּוֹ
כלכלת הבית (תרצ"ח, 1938)
שְׁבִילָה מפה ארוכה וצרה ששמים על המפה הגדולה לאורך השולחן
כלכלת הבית (תרע"ג, 1913)
שְׁבִילָה מַפָּה אֲרֻכָּה וְצָרָה שֶׁשָּׂמִים עַל הַמַּפָּה הַגְּדוֹלָה לְאֹרֶךְ הַשֻּׁלְחָן