הגשם והרוח אופייניים שניהם לימות החורף וקשורים זה בזה משכבר הימים. בהזכרת גשמים בתפילה אומרים: "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". ומוכר מאוד הפתגם: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן – אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה, יד), כלומר: אדם המבטיח לתת ואינו מקיים דומה לעננים (=נשיאים) ורוח שאין עמם גשם.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה רוּחַ

במילון
רוּחַ
 (ללא ניקוד: רוח)מין | נקבה (בספרות גם זכר) |
---|---|
שורש | רוח |
נטייה | רוּחוֹת לכל הנטיות |
הגדרה
- תנועת האוויר
- אוויר, אחד מארבעת יסודות הבריאה (לפי הקדמונים)
- תחום המופשט, תחום השֵׂכל והמוסר (כנגד: חומר)
- נשמה
- כוח פנימי המֵניע את היצורים החיים למעשים מיוחדים, כגון 'רוח גבורה', 'רוח שטות'
- מהות פנימית (של החוק, של המסורת וכדומה)
- צַד – בעיקר כל אחד מארבעת הצדדים ביחס לכיווּן הזריחה (מזרח, מערב, צפון, דרום)
- שֵד
צירופים
- גַּסּוּת רוּחַ
- הֲלַךְ רוּחַ, הֲלֹךְ רוּחַ
- הִתְרוֹמְמוּת נֶפֶשׁ, הִתְרוֹמְמוּת רוּחַ
- הֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ
- הֶעֱכִיר אֶת רוּחוֹ
- הָרוּחַ הַחַיָּה
- הוֹצִיא אֶת הָרוּחַ מִן הַמִּפְרָשִׂים
- חוֹלֵה רוּחַ
- טַחֲנוֹת רוּחַ
- כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ, כְּמוֹץ בָּרוּחַ
- כּוֹס רוּחַ
- לְכָל הָרוּחוֹת
- לְרוּחוֹ
- מְעִיל רוּחַ
- מַדְּעֵי הָרוּחַ
- מַצַּב רוּחַ
- מָשַׁל בְּרוּחוֹ
- מֹרַת רוּחַ
- נְמִיכוּת רוּחַ
- נַחַת רוּחַ
- נָפְלָה רוּחוֹ
- עֲכִירוּת לֵב, עֲכִירוּת רוּחַ
- עַז רוּחַ
- עָזַר כְּמוֹ כּוֹסוֹת רוּחַ לְמֵת
- עָשָׂה רוּחַ
- קְצַר רוּחַ
- קְשֵׁה רוּחַ
- קֹצֶר רוּחַ
- קֹר רוּחַ
- קֹרַת רוּחַ
- רְעוּת רוּחַ
- רוֹעֵה רוּחַ
- רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
- רוּחַ זַלְעָפוֹת
- רוּחַ חֲרִישִׁית
- רוּחַ פְּרָצִים
- רוּחַ פַּלְשָׁנִית
- רוּחַ קָדִים
- רוּחַ רְפָאִים
- שְׁאַר רוּחַ
- שְׁפַל רוּחַ
- שִׁפְלוּת רוּחַ
- שׁוֹמֵר רוּחַ לֹא יִזְרַע
- שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת
- תִּפַּח רוּחוֹ

בתשובות באתר

מינם הדקדוקי של שמות אחדים
WP_Post Object
(
[ID] => 77
[post_author] => 1
[post_date] => 2010-10-05 13:29:59
[post_date_gmt] => 2010-10-05 11:29:59
[post_content] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?
השמות האלה הם ממין זכר:
- צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת נחסם לתנועה ואי אפשר לעבור בו.
- עט, וברבים עטים, ולפי זה: עט נובע, העט החדש שקיבלתי אבד.
השמות האלה הם ממין נקבה:
- כיכר, וברבים כיכרות (במשמע שטח פתוח בעיר), ולפי זה: כיכר רחבה, הכיכר הומָה אדם.
- מחבת, וברבים מחבתות, ולפי זה: מחבת עמוקה, מחבת חשמלית.
חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים. לדוגמה: אופניים חדשים; משקפיים אופנתיים; מכנסיים ארוכים; מספריים חדים.
שמות אחדים מינם זכר או נקבה, כפי שעולה מן התיעוד בספרות העברית לדורותיה. למשל:
- סכין: בלשון חז"ל בעיקר נקבה, ובימינו נקבה וגם זכר.
- מטבע: בלשון חז"ל כמעט תמיד זכר, בספרות ימי הביניים ובספרות העברית החדשה – גם נקבה. ויש המעדיפים לשון זכר על פי לשון חז"ל ועל פי משקל המילה.
- רוח, שמש, דרך, תהום: בלשון המקרא – זכר ונקבה; בימינו בעיקר נקבה.
- כיכר (לחם): בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר ונקבה; בימינו – בעיקר נקבה.
- פנים: בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – בדרך כלל נקבה; בימינו זכר ונקבה.
- שדה: בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – נקבה; בימינו – זכר.
- כוס: בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר; בימינו – בעיקר נקבה.
- גרב: בתמוז תשפ"א (יוני 2021) הוחלט שמין המילה הוא זכר וגם נקבה. לפי זה: גרב אחד או גרב אחת, גרביים אדומים או גרביים אדומות.
[post_title] => מינם הדקדוקי של שמות אחדים
[post_excerpt] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-03-09 09:43:05
[post_modified_gmt] => 2022-03-09 07:43:05
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=77
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?המשך קריאה >> המשך קריאה >>


במינוח המקצועי
רוּחַ (נפש, תחום המופשט)
לרשימה המלאהרוּחַ (תנועת האוויר)
לרשימה המלאהימאות (תשע"ג, 2013)
רוּחַ מְדֻמָּה כיוון הרוח ועצמתה כפי שהם נמדדים על סיפון כלי שיט בתנועה, להבדיל מרוח אמתית
ימאות (תשע"ג, 2013)
רוּחַ צַד רוח הנושבת אל צדו של כלי שיט בניצב לקו השדרית בקירוב (מימין או משמאל)
ימאות (תשע"ג, 2013)
פָּנָה מִן הָרוּחַ רוֹוח: יָרַד מִן הָרוּחַ. הגדיל את הזווית בין החרטום ובין כיוון הרוח. הציווי: פְּנֵה מִן הָרוּחַ!
ימאות (תשע"ג, 2013)

במבט היסטורי
שכיחות הערך רוּחַ 1 (נפש, שד, "רוח הקודש") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים: ,
שכיחות
1=1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0