הדף בטעינה

על המילה רוֹכֵב

במילון

 (ללא ניקוד: רוכב)
בנייןקל
שורשרכב
נטייהרוֹכֶבֶת; רָכַב, יִרְכַּב, לרכּוֹב לכל הנטיות

הגדרה

  • (על) נוסע על בהמה או על אופַניים וכדומה
  • [בצורת הווה זכר] (בבוטניקה) ענף מורכב על כַּנָּה ממין אחר
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5431
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-02-03 14:22:58
    [post_date_gmt] => 2013-02-03 12:22:58
    [post_content] => 

כַּנָּה

כנה היא צמח – או חלק של צמח (גזע, ענף) – שמרכיבים עליו צמח אחר. לצמח המורכב על הכנה קוראים רוכב, ולאחר שהם מתאחים הם נעשים צמח אחד. ההרכבה – טכניקה בת אלפי שנים – נועדה לשלב תכונות טובות של הכנה (למשל התאמה לסוג הקרקע) ותכונות טובות של הרוכב (למשל זן רצוי של פרי). המילה כנה מופיעה פעם אחת במקרא: "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת, וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ..." (תהלים פ, טו–טז). נראה שהכוונה לשתיל או לשורש – כמשמעה של מילה זו בארמית. כנה היא גם צורה אחרת של כַּן – בסיס, ובמונח החקלאי המודרני נתמזגו שני המשמעים. המילה כנה בהוראת בסיס מוכרת מלשון חז"ל וכן בלשון ימינו במשמעות התקן המשמש משען או תמך, כגון כנת רובים (מתקן להעמדת רובים).

אֶשְׁבּוֹל (spadix)

מתוך מגדיר לצמחי ארץ-ישראל מאת א' איג, מ' זהרי ונ' פינברון, ירושלים תש"ח (1948).אשבול הוא תפרחת שבה הפרחים סדורים לאורך שִׁזְרָה מעובה (שזרה, בדומה לשִׁדְרָה, היא ציר התפרחת). המילה אשבול נוצרה משורש המילה שִׁבֹּלֶת במשקל המילה אֶשְׁכּוֹל. באשכול הפרחים מחוברים אל השזרה בעוקצים. בשיבולת הפרחים יושבים ישירות על ציר התפרחת ללא עוקצים. המונח אשבול נקבע במילון למונחי מורפולוגיה של צמחים של ועד הלשון העברית משנת תר"ץ (1930).

שׂוּחַ (גָּרִיגָה)

שוח; צילם אבינעם דנין. בתה היא צמחייה נמוכה של בני שיח, כגון סירה קוצנית וקורנית מקורקפת. שוח מאופיין בשיחים, כגון לוטם וקידה שעירה. החורש מורכב מעצים, כגון אלון ואלה ארץ־ישראלית, וביניהם שיחים, בני שיח ומטפסים. יער מאופיין בעצים, כגון אלונים ואורנים, ויש בו פחות שיחים וצמחים עשבוניים. המילה שוח נגזרה משִׂיחַ – צמח מעוצה נמוך מעץ, חסר גזע מרכזי או שענפיו מסתעפים מתחתית גזעו. שִׂיחַ היא מילה מקראית הנזכרת למשל בסיפור הבריאה: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח" (בראשית ב, ה). לצידה קיימת המילה שִׂיחַ במשמעות שיחה, אך נראה שאין ביניהן קשר. את המילה שוח הציעה הוועדה למונחי הביולוגיה והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

הַבְחָלָה

הבחלה – הבשלה מלאכותית – היא שיטה שבה גורמים להבשלתם של פירות שנקטפו לפני מועד הבשלתם הטבעי, כגון בננות והדרים. ההבחלה נעשית על ידי גז אתילן. הפועל הבחיל, גרם להבשלה, מצוי בהלכות שבת: "כל דבר שהיה מבחיל את הפרי חייב משום זורע" (ירושלמי שבת י ע"א). אל הפועל מתקשר השם המופשט בוחַל. וכך נאמר במשנה: "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: פַּגָּה, בֹּחַל וָצֶמֶל: פַּגָּה – עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, בֹּחַל – אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ... צֶמֶל – כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה..." (נידה ה, ז). המילים פגה, בוחל וצמל מציינות שלושה שלבים בהתפתחות פרי התאנה. מן המילה צמל חודש המונח צְמִילָה – לציון הבשלת יתר (מונחי ביולוגיה כללית, תשס"ט, 2009). [post_title] => עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-01-25 22:16:01 [post_modified_gmt] => 2021-01-25 20:16:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5431 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
נר? דולק או דלוק? - אתם שאלתם אנחנו עונים (איור של נר)

דולק ודלוק

WP_Post Object
(
    [ID] => 230
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-12-27 11:08:40
    [post_date_gmt] => 2011-12-27 09:08:40
    [post_content] => כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו, א), "לְמה משה דומה? לאבוקה שדולקת – הדליקו ממנה כמה נרות, אבל אורה של אבוקה לא חסרה כלום" (ספרי זוטא במדבר כז, כ).

בתלמוד אנו מוצאים מעט גם את צורת הבינוני הפָּעוּל דָּלוּק, כגון "נר הדלוק במסיבה" (בבלי שבת קכב ע"א). צורה זו באה גם במדרשים מאוחרים, כגון "כיון שנכנסו ראו נר דלוק ומִטה מוצעת" (תנחומא חוקת ב).

גם בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש.

כבר במקרא יש שימוש בצורות בינוני פָּעוּל לצד צורות בינוני פּוֹעֵל בהקשרים דומים:
  • "כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה" (שיר השירים ג, ח) וגם "אֹחֵז רֹמַח וְצִנָּה" (דברי הימים ב כה, ה);
  • "וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ" (שמואל א יז, ה) וגם "כָּל הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי" (צפניה א, ח);
  • "וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה" (מלכים ב ג, כא) וגם "נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד" (שמואל א ב, יח);
  • "דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים" (שופטים ח, יא) וגם "שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר" (איוב ד, יט);
  • " בָּטֻחַ בה'" (תהלים קיב, ז) וגם "בוֹטח בה'" (משלי טז, כ ועוד).
נראה שבדוגמאות אלו אין הבחנת משמעות בין צורות הבינוני הפועל ובין צורות הבינוני הפעול. בספרות חז"ל התופעה שכיחה הרבה יותר: זוֹכֵרזָכוּר ("זָכוּר אני כשהייתי תינוק", וכן זָכוּרְנִי,זְכוּרַנִי – המשמשות גם כיום), זוֹעֵףזָעוּף, כּוֹעֵסכָּעוּסרוֹכֵברָכוּב (על בהמה), עוֹסֵקעָסוּק (בתורה, למשל), שׁוֹכֵבשָׁכוּב, רוֹבֵץרָבוּץ. חלק מזוגות פּוֹעֵל–פָּעוּל שנוצרו בלשון חז"ל רגילים גם בימינו באותה המשמעות, כגון חוֹלֵקחָלוּק ('אני חולק עליו', 'אני חלוק עליו'), סוֹבֵרסָבוּר ('הוא סובר ש...' / 'הוא סבור ש...') ועוד. גם בתקופות מאוחרות יותר נוצרו צורות פָּעוּל המקבילות לצורות פּוֹעֵל: דָּאוּבדּוֹאֵב, יָשׁוּביוֹשֵׁב, נָפוּלנוֹפֵל. כמובן לא כל צורת בינוני פָּעוּל מקבילה לצורת בינוני פּוֹעֵל. התופעה קיימת בעיקר בתחומי משמעות מוגדרים, כגון לבישה ותנוחה, וגם בהם אינה קיימת בכל הפעלים (כפי שכתב בעניין זה חוקר הלשון מרדכי מישור: "מי שרבץ הרי הוא רָבוּץ, אבל מי שעמד איננו עָמוּד"). הפעלים שבהם התופעה קיימת מציינים מצב, ובעיקר מצב הנובע מפעולה כלשהי: האיש יָשַׁב או התיישב בכיסאו וכעת הוא יָשׁוּב, העץ נָפַל וכעת הוא נָפוּל, הנר דָּלַק או נִדְלַק וכעת הוא דָּלוּק (או דּוֹלֵק). [post_title] => דולק ודלוק [post_excerpt] => בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a7-%d7%95%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-12-21 10:24:17 [post_modified_gmt] => 2019-12-21 08:24:17 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=230 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


רוֹכֵב
לרשימה המלאה
יין (תשע"ג, 2012)
רוֹכֵב זן המורכב על גבי כַּנָּה

French: greffon
ספרנות (תשל"ו, 1976)
רוֹכֵב לסימוּן כּרטיס