הדף בטעינה

על המילה רָמָה

במילון

 (ללא ניקוד: רמה)
מיןנקבה
שורשרום
נטייהרָמַת־, רָמוֹת

הגדרה

  • מישור גבוה מֵעַל פני הים
  • (בהשאלה) דרגה, מעמד כלכלי או חברתי, כגון 'רמת חיים'

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור מפת ארץ ישראל

הא־הידיעה בשמות מקומות

WP_Post Object
(
    [ID] => 6023
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-10-09 10:53:34
    [post_date_gmt] => 2012-10-09 08:53:34
    [post_content] => לקריאת המאמר

האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? מקובל ששם פרטי אין מוסיפים לו ה"א הידיעה, ואילו שם כללי שהפך לשם פרטי (של מקום) מחייב יידוע. לדוגמה שרון משמעו מישור סתם, ואילו 'השרון' הוא חבל ארץ מסוים במישור החוף של ארץ ישראל; שפלה היא חבל ארץ כל שהוא, שאין בו הרים, ואילו 'השפלה' היא שפלת יהודה. אבל בתנ"ך מצאנו גם שמות פרטיים־מובהקים של מקום הבאים ביידוע, כגון "הלבנון", "הגלעד". הכותב מציג את התמונה העולה מן המקרא ומגיע למסקנה שאפשר לומר גם 'שומרון' וגם 'השומרון'.

[post_title] => הא־הידיעה בשמות מקומות [post_excerpt] => האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? הכותב מציג את התמונה העולה מן המקרא ומגיע למסקנה שאפשר לומר גם 'שומרון' וגם 'השומרון'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 02:56:04 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 23:56:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6023 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? הכותב מציג את התמונה העולה מן המקרא ומגיע למסקנה שאפשר לומר גם 'שומרון' וגם 'השומרון'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שניים מתקוטטים על סלע - השלטים - סלע המחלוקת , עמק השווה

מכל מקום

WP_Post Object
(
    [ID] => 998
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-04-10 14:12:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-10 11:12:00
    [post_content] => רבים מן הניבים המשמשים בלשוננו לקוחים מן המקורות בכלל ומן התנ"ך בפרט. יש מהם המשמשים במשמעותם המקורית ויש מהם שקיבלו משמעות חדשה. קבוצה מעניינת של ביטויים שחל בהם שינוי משמעות מבוססת על שמות מקומות שהתנתקו מהקשרם הגאוגרפי והובנו כמילים כלליות, מה שהעניק משמעות חדשה לביטוי כולו.

באו לעמק השווה: עמק שווה הוא שמו של עמק באזור ירושלים. הוא נזכר בסיפור מלחמתו של אברהם במלכים: "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ... אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ" (בראשית יד, יז). מקור השם 'שווה' אינו ברור, ואולם הוא התקשר בתודעת הדוברים לשוויון, ומכאן נולד הביטוי 'באו לעמק השווה' במשמעות 'התפשרו', 'השתוו, 'הגיעו להסכמה'.

עד חורמה: בספר במדבר מסופר על אנשים מבני ישראל שהעפילו לעלות להר בניגוד להוראת משה וניגפו לפני אויביהם: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה" (יד, מה). סיפור המעשה בא גם בספר דברים, ושם נאמר "עַד חָרְמָה" (א, מד). כיום 'להכות עד חורמה', 'לרדוף עד חורמה', 'להילחם עד חורמה' וכדומה פירושם להביא לחיסול סופי של אויב או תופעה. ואולם בסיפור המקראי הכוונה היא שהמרדף הגיע עד לעיר חָרְמָה שבנגב. הפירוש החדש שניתן לביטוי מבוסס על שם העיר המתקשר לחֵרֶם ואולי גם על ההֶקשר המקראי של מלחמה ומרדף.

לבוא חשבון: לאחר שכבשו ישראל את העיר חשבון שבעבר הירדן המזרחי, נאמר: "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן" (במדבר כא, כז). האֱמורים נקראים כאן לבוא אל העיר חשבון שנחרבה ולבנותה מחדש. בשל הזהות בין חֶשְבּוֹן העיר ובין המילה חֶשְׁבּוֹן (המוכֶּרת מספר קהלת למשל) קיבל הביטוי 'בָּא חשבון' משמעות חדשה: 'עָרַךְ חשבון', 'סיכם את הדברים' ובימינו אף 'נקם במישהו, התחשבן אתו'.

הדריך את מנוחתו: בתיאור מלחמתם של שבטי ישראל בשבט בנימין נאמר: "כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ..." (שופטים כ, מג). הביטוי 'מנוחה הדריכוהו' אינו ברור. יש המפרשים 'הדביקו אותו במקום מגוריו', יש המפרשים 'רדפו אחריו עד אשר נח וחדל מלנוס', ויש הסוברים כי 'מנוחה' הוא שם של מקום. כיום 'הדריך את מנוחתו' פירושו 'הטריד אותו', 'לא נתן לו מנוח'.

סלע המחלוקת: סלע המַחְלְקוֹת נזכר באחד מסיפורי המרדפים של שאול אחרי דוד: "וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה... וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת" (שמואל א כג, כו–כז). ומפרשים שבמקום זה נחלקו ונפרדו דוד ואנשיו משאול ואנשיו. הצירוף המקראי נשתנה ל'סֶלַע הַמַּחְלֹקֶת', וכיום הוא משמש במשמעות מטפורית של נושא הריב, העניין שעליו נחלקים.

קול ברמה: בנבואתו הידועה של ירמיהו נאמר: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (לא, יד). רָמָה שבפסוק זה היא ככל הנראה שם של עיר, אולי עירו של שמואל שבנחלת אפרים. ואולם בימינו ביטויים דוגמת 'נשא קולו ברמה' 'השמיע קול ברמה' משמשים במשמעות 'השמיע דבריו בקול רם' ומכאן 'הביע מחאתו ברבים'.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מכל מקום [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-01-19 17:20:36 [post_modified_gmt] => 2019-01-19 15:20:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=998 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור שלט חדר עם כיתוב "החדר של: רמון" ותחתיו הכיתוב "שמות ומשמעויות"

רמון

WP_Post Object
(
    [ID] => 34231
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-03-26 14:58:57
    [post_date_gmt] => 2019-03-26 12:58:57
    [post_content] => השם רָמוֹן הוא שם המכתש הגדול והדרומי בנגב. ממנו ניתן ליישוב הצופה על המכתש השם מִצְפֵּה רָמוֹן; ממנו נטלו אנשים שונים את שם משפחתם העברי, ומעטים אף קיבלו בזכותו את שמם הפרטי. כיום יש גם שדה תעופה רמון, שדה התעופה החדש של אילת, על שם הטייס וטייס הֶחלל אילן רמון ובנו הטייס אסף רמון ז"ל.

[caption id="attachment_34472" align="alignleft" width="201"]סריקה מתוך הרשימון של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב משנת 1951 מספר התיק מארכיון המדינה:
ISA-PMO-GovNamesCommittee-000dgna[/caption] אך על שום מה נקרא כך המכתש? בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה. את שמו העניקה לו הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה ראש הממשלה בן־גוריון. הוועדה התכנסה בירושלים בין יולי 1949 לסוף מאי 1950 לקביעת שמות עבריים לכל ההרים, העמקים, הנחלים, המעיינות והדרכים מאילת בדרום ועד קו עין גדי–עזה בצפון. חיפוש בארכיון המדינה העלה כי השמות מכתש רמון והר רמון התקבלו בישיבה 19 של הוועדה בפברואר 1950 (י"ד בשבט תש"י, 1.2.1950). את פרי עבודתה פרסמה בתשי"א ב"רשימון", ובו ניתן השם העברי לצד שמו הקודם – השם בערבית. מתברר כי השם רמון ניתן למכתש על פי השם הערבי של הנחל העובר בו – ואדי רַאמַאן (או רמאן)[1] – שיש סבורים כי הוא משמר דווקא את זכר הרומאים. בוואדי זה עברה דרך הבשׂמים הקדומה מלבוא הערבה ועד הים הגדול. שיא הפעילות בה היה בימי הרומאים עם גְּבור הביקוש בעולם העתיק למור ולבונה. בידיעה שהתפרסמה בעיתון דבר ביום 23 בדצמבר 1952 נאמר כי 200,000 לירות נוספות הוקצבו לפריצת הדרך למכתש רמון (ואדי ראמאן) למען סלילת דרך טובה לתנועת מכוניות רגילות. בידיעה נוספת בעיתון זה מיום חמישי, ראש חודש אייר תשי"ג (16 באפריל 1953) התבשר העם על שי שמגיש לו חיל ההנדסה של צה"ל ליום העצמאות החמישי – פתיחת קטע הכביש המגיע אל קרקעית מכתש רמון וקרוי עד היום "מעלה עצמאות". זה הכביש העובר דרך המכתש לנוסעים מבאר שבע בואכה אילת. ר(א)מַאן היה בעברית לרמון כמו שסַלַאם בערבית מקביל לשלום. בעברית רגילים שמות הנראים כך להיגזר משורשי ל"י: רָצוֹן קשור אל הפועל רָצָה, חזון אל חָזָה, גאון אל גָּאָה, רזון אל רָזָה, המון אל הָמָה ועוד. אולם השם רָמוֹן שקול במשקל מילים כגון שָׂשׂוֹן, לָצוֹן משורשי ע"ו. שורש השם רָמוֹן הוא אפוא רו"ם. רָם הוא 'גבוה' ו'נישא', ואומנם מצפה רמון הוא מן היישובים הרמים בארץ, והר רמון – בערבית ראס ר(א)מאן, כלומר ראש רמון[2] – מעל הפינה הדרומית־מערבית של המכתש, מתנשא לגובה 1037 מטרים מעל פני הים, והוא ההר הגבוה ביותר בנגב. משמעות השורש רו"ם היא בעיקרה חיובית מאוד. משורש זה נָהגו למשל בלשון המקרא להרים תרומה, ומאחר שקֶרֶן היא גם סמל לעוז ולכוח, קרן רמה היא כוח רב והרמת קרן מציינת חיזוק והַעצמה, למשל "קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד" (תהלים קיב, ט) או "הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ" (תהלים קמח, יג–יד). רם ונישא הוא אחד מכינויי אלוהים בישעיהו: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ" (נז, טו). המשכו של הפסוק הוא "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן", כלומר 'משכני רם וקדוש' או 'במרום אשכון', אבל בעקבותיו גם מרום וקדוש היה לכינוי לאלוהים, כמו בשחרית ליום כיפור "סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ בְּיוֹם קָדוֹשׁ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ"; ב"עיט צבוע" לאברהם מאפו הוא מספר על איש ושמו חמוּל אשר "נשא עתה עיניו אל מרום וקדוש". כינויים אחרים לאלוהים שבהם מרום הוא אחד הרכיבים הם שוכן מרום או שוכן מרומים, יושב מרום ואדיר במרום. לא נתמה אפוא כי גם משורש חיובי זה נוצרו בעברית – ולא רק בה – שמות פרטיים רבים וחשובים: ראש וראשון בהם הוא שמו של אבי האומה אברם שהיה בדבר האל לאברהם. גם שמות אחרים מסתיימים ביסוד ־רם, ובהם עמרם, אבירם, אחירם ויהורם; רָם היה נכדו של פרץ, מאבותיו של דוד; ובספר דברי הימים אחד מבני הֵימָן קרוי רוֹמַמְתִּי עֶזֶר. ייתכן שגם שם הנביא יִרְמְיָהוּ נגזר משורש זה ולא מן השורש רמ"י. רָם – או רָמִי בימינו – שם עצמאי הוא, אך רמי הוא גם כינויָם של אנשים ששמם המלא הוא אברהם. לבָנות ניתן בעבר הקרוב יותר השם רָמָה: רם ורמה בדומה לצמד דן ודנה. שמות חדשים יותר הם ירוּם או ירוֹם לְבן, רוֹם – אף הוא לְבן – ורוֹמִי לבת, שם המחזיר אותנו בצלילו לתקופת הרומאים. כמובן גם שמות מקומות אחרים – בעבר ובהווה – קשורים לשורש רו"ם: ביתו של שמואל היה בָּרָמָה (מזוהה עם א־ראם של היום), והיו גם ערים אחרות בנחלות השבטים אשר ונפתלי שנקראו בשם זה. על אלקנה, אביו של שמואל, אנו יודעים כי בא מן הָרָמָתַיִם צוֹפִים, ויש סבורים שרמה של שמואל ורמתיים של אלקנה – מקום אחד הן. כיום שמות יישובים רבים פותחים בצורת הנסמך רָמַת־ או רָמוֹת־, ובהם רמת גן, רמת השופט, רמת רחל, רמת מגשימים, רמות השבים ורמות מאיר. לשמות אלה אפשר לצרף מן השורש רו"ם את המושב תָּרוּם במטה יהודה – הסמוך למושב תָּעֹז (על פי "תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ" בתהלים פט, יד); וכן את השכונה בירושלים רוֹמֵמָה (במלרע; על פי "יְמִין ה' רוֹמֵמָה" בתהלים קיח, טז) ואת קיבוץ מְרוֹם גּוֹלָן – ברמה, שבצפונה נמצאת גם הבריכה הרמה בריכת רם. ואם הזכרנו את השם הערבי א־ראם, המשמר אולי שם עברי קדום, נזכיר מסביבתנו גם את רמאללה (בערבית: ראם אללה) וגם את ואדי רם בממלכת ירדן. נסיים בשם גבעת רָם, שבה בעיר ירושלים יושבת האקדמיה ללשון העברית. שמה נוצר ככל הידוע עובר למלחמת העצמאות או במלחמת העצמאות עצמה כראשי תיבות; יש אומרים ראשי תיבות של 'ריכוז מפקדים', ויש אומרים ראשי תיבות של 'רמת מגויסים'. כך או כך בתחילה נכתב השם בגרשיים (גבעת ר"ם) עד שנשתכח מקורם. מתוך הרצאתו של ברק דן במעמד קבלת הפרס על שם עוזי רמון. ____________________ [1] ב"רשימון" (מס' 146) נכתב השם כך: וָדִי רָמָן; באנציקלופדיה שערך ישעיהו פְּרֶס (ארץ־ישראל: אנציקלופדיה טופוגרפית־היסטורית, ירושלים 1952, כרך שלישי, עמ' 574) נכתב וָדִי א־רָּמָן, ולצד שלושת הקמצים – מתג. קמץ ומתג בצידו מורים אצלו על "פתחה ואליף בערבית באמצע המילה ומוטעמת כמו a ארוכה" (כרך א, עמ' פא). עם זאת יש לציין שבמרשתת נכתב השם באליף אחת (אחרי המִים): وادي الرمان. [2] ברשימון של שמות המקומות בנגב הַר רָמוֹן (מס' 132) = רָס רָמָן. [post_title] => רמון [post_excerpt] => בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה בן־גוריון. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-30 00:57:56 [post_modified_gmt] => 2019-08-29 21:57:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=34231 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה בן־גוריון.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך רָמָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך רָמָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


רָמָה
לרשימה המלאה
עבודה (תשל"ג, 1973)
רָמַת יְעִילוּת , יְעִילוּת בּיטוּי מספּרי ליעילוּת (א), שהוּא היחס בּין התפוּקה למעשׂה לבין התפוּקה בּביצוּע מוֹצא (כּגוֹן בּביצוּע תקני).
הידרוליקה (תשי"א, 1951)
רָמָה מושג כללי