הדף בטעינה

על המילה רָהַב

במילון

 (ללא ניקוד: רוהב)
בנייןקל
שורשרהב
נטייהרוֹהֶבֶת; רָהַב, יִרְהַב, לרהוֹב לכל הנטיות

הגדרה

  • מתגאה
  • מֵעֵז (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור מילולי - הרהיב עוז - מטבע לשון בכל יום

הִרְהִיב עֹז

WP_Post Object
(
    [ID] => 13042
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-12-06 12:31:15
    [post_date_gmt] => 2015-12-06 10:31:15
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'הֵעֵז'. דוגמה: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה.

hirhiv ozהצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב נקשר בגאווה ובחוצפה, כגון בצירוף המחודש 'דברי רַהַב' – דברי התרברבות. כך מבינים רבים גם את ישעיהו ג, ה: "וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד". לפי הבנה שונה במקצת הפועל רָהַב עניינו סערה ותוקפנות: הנער קם על הזקן, והנקלה על הנכבד.

שני הפירושים – גאות מזה וסערה מזה – עולים בקנה אחד עם ההבנה המקובלת של השם רַהַב במקרא: מסתבר שזה היה שמה של מפלצת ים – ואולי אף של אֵל הים – במיתולוגיה של עמי האזור, כעולה למשל מישעיהו נא, ט: "הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין". גם בספרות חז"ל זוהה רהב עם שר הים (בבלי בבא בתרא עד ע"ב; תנחומא חוקת א). לכתוב "תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז" הוצעו פירושים שונים: 'מילאת את נפשי בגאווה ואומץ', 'גרמת לי להיות גאה', 'הדהמת אותי בעוז', 'תמלאני גאווה ותיטע בנפשי עוז'. בתקופת ההשכלה קיבל הצירוף את המשמע 'הֵעֵז'. הנה דוגמה מדברי מרדכי אהרן גינצבורג בחיבורו "קריית ספר" (1835): "ומה אעשה כי יפקוד אבי עלי בחזקת יד להקריב את לבבי אל האשה אשר תישר משפחתה בעיניו להתחתן בה? האם אעיז פנים לענותו כי לא חפצתי בה? אני מעודי לא מריתי פיו ובִטלתי חפצי מפני חפצו, ואיך עתה ארהיב בנפשי עוז להרוס את אשר יבנה?". נעיר כי בשנת תש"ע, 2009, נבחר השם רַהַב לשמו העברי של כוכב הלכת נפטון במיזם כוכב עברי נולד של נוער שוחר מדע והאקדמיה ללשון העברית. [post_title] => הִרְהִיב עֹז [post_excerpt] => הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a8%d7%94%d7%99%d7%91-%d7%a2%d7%96 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 16:57:11 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 13:57:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13042 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


רָהַב
לרשימה המלאה

במבט היסטורי

שכיחות הערך רָהַב 1 (גאווה, העזה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך רָהַב 2 (פחד, התפעלות, תימהון) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>