הדף בטעינה

על המילה רַעְיָה

במילון

 (ללא ניקוד: רעיה)
מיןנקבה
שורשרעי
נטייהרְעָיוֹת, רַעֲיוֹת־

הגדרה

  • אישה ביַחס אל בעלה
  • חבֵרה (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ילד וילדה מחובקים והכיתוב: עמית – שמות ומשמעויות

עמית

WP_Post Object
(
    [ID] => 35737
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-06-26 14:34:37
    [post_date_gmt] => 2019-06-26 11:34:37
    [post_content] => השם עמית הוא מן השמות הנפוצים היום – גם לבנים וגם לבנות. נראה שנתינת השם הזה לבנות עוד בימים שבהם נהגו להבחין בין שמות לבנים לשמות לבנות נובעת מן הסיומת ־ִית, ואולם המילה עָמִית היא שם בזכר, כעולה משימושה במקרא.

המילה מופיעה בתנ"ך רק תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר. כך למשל אפשר למצוא זה לצד זה בויקרא יט את הכינויים 'עמיתך', 'רעך', 'אחיך' (ולצידם 'בני עמך' ושמא גם 'עמיך') במשמעות זו:
(טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. (טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'. (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.
המילה הרגילה במשמעות זו היא רֵעַ ותפוצתה רבה עשרת מונים מן המילה עמית. לצד רֵע מתועדת גם הצורה רֵעֶה (רֵעֶה דָוִד בשמואל ב טו, לז; טז, טז; רֵעֶה הַמֶּלֶךְ במלכים א ד,ה). צורות הנקבה מגוונות: רֵעָה – בעיקר ברבים כגון "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח); רְעוּת – באותו תפקיד של רֵעַ שראינו בלשון החוק, כגון "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב); רַעְיָה – המוכרת בעיקר משיר השירים, כגון "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (א, טו). בלשון חז"ל ממלאת את מקומן של המילים רע, אח ועמית המילה חָבֵר, כגון בצירוף הידוע "בין אדם לחברו". אומנם למילה זו ניצנים במקרא – כתריסר פעמים, אך אין היא משמשת בלשון החוק. מקצת היקרויותיה בלשון הנביאים ומקצתן במגילות שיר השירים וקהלת שבלשונן יש מאפיינים קרובים ללשון חכמים. נחזור למילה עָמִית. מקובל ששורש המילה הוא עמ"ת, אבל שורש זה אינו מוכר לא בעברית ולא בלשונות שמיות אחרות. לכן יש הסבורים ששורש המילה הוא עמ"י הקרוב אל עמ"ם. במילונים מוצע קשר למילה האכדית emūtu שמשמעה משפחת החָם (או החותן).[1] בימינו יוחדה המילה למשמעות של קולגה – חבר לעבודה או אדם השווה לאדם אחר במעמד או בתחום העיסוק וכדומה. למילה עמית יש גם צורת נקבה: עֲמִיתָה. מן המילה עמית חודשה המילה עֲמֻתָּה, כלומר חברה המורכבת מעמיתים. בשלב מאוחר הרבה יותר נקבע שם התואר עֲמִיתָנִי תמורת 'קולגיאלי', והשם המופשט עֲמִיתָנוּת תמורת 'קולגיאליות'. האם יש קשר בין עָמִית ובין הפעלים ושמות הפעולה עימת, עימות, התעמתות? מילים אלו נוצרו ככל הידוע ממילת היחס המקראית המורכבת לְעֻמַּת־ (לעומת), שפירושה 'סמוך ל', 'ממול', 'במקביל'. מקובל שביסודה של מילת יחס זו עומדת המילה עֻמָּה, והתי"ו היא ת' הנקבה. כך או כך, כיום חולקים המילים עָמִית ועמותה, עימות והתעמתות את אותו השורש עמ"ת. נראה שבתודעת הדוברים הצטרפו שתי המשמעויות המנוגדות למשמעות אחת הכורכת שני היבטים של יחס בין דברים: מחד גיסא קרבה וקשר – הבאים לידי ביטוי בצמד המילים עמית ועמותה, ומאידך גיסא מתח וניגוד – הבאים לידי ביטוי במילים עימות והתעמתות.  

[1] בערבית מילה דומה – عَامَّة (עַאמַּה) – משמשת במשמעות 'המוני העם', 'העם הפשוט' – אולי בדומה ל'עמך' בעברית. המילה 'עמית' מופיעה גם בזכריה: "חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי..." (יג, ז). במילון המקראי HALOT מציעים לפרש את הצירוף 'גבר עמיתי' כצירוף סמיכות במשמע 'איש של הקהילה שלי', 'בן קהילתי', ולפי זה 'עמית' הוא 'קהילה' או כיו"ב. בעקבות זה מוצע שבהיקרויות האחרות של המילה 'עמית' נשמט הנסמך 'גבר' או 'איש' או 'בן' מן הצירוף, והמילה 'עמית' קיבלה את משמעות הצירוף כולו, כלומר הפכה למילה המציינת 'סתם אדם'. יש לציין שתהליך דומה קרה בלשון חז"ל בצירוף 'עם הארץ' ובמילה 'גוי' – שבהם מילה שציינה קבוצה – עם, גוי – הפכה למילה המציינת אדם יחיד. וראו עוד את התקבולת בויקרא יט בין "עמיך" ל"רעך" בפסוק טז, ובין "בני עמך" ל"רעך" בפסוק יח.

[post_title] => עמית [post_excerpt] => המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-06-10 13:32:41 [post_modified_gmt] => 2021-06-10 10:32:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35737 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של שתי בנות מחזיקות ידיים. כיתוב: שמות ומשמעויות - רעות

רעות

WP_Post Object
(
    [ID] => 41733
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-06-08 17:06:42
    [post_date_gmt] => 2020-06-08 14:06:42
    [post_content] => המילה רֵעוּת עניינה חברות וידידות, והיא נעשתה שם נפוץ לבנות בעשורים האחרונים.

השם הכללי רֵעוּת מורכב מהמילה רֵעַ המקראית והסיומת ־וּת לציון שם מופשט. רֵעות נזכרת בנוסח ברכת הנישואין שבתלמוד הבבלי (הברכה עצמה ידועה מן המשנה) והוא מקובל עד ימינו: "ברוך... אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום ורעות" (כתובות ח ע"ב). נוסח דומה נזכר גם בלשונן של ברכות אחרות, למשל בהתחלפות משמרות כוהנים במקדש בשבת: "השוכן בבית זה יטע ביניכם אחוה ואהבה שלום ורעות" (ירושלמי ברכות א, ד [ג ע"ג]).

רְעות–רֵעות

בתנ"ך נזכרת מילה דומה אחרת – רְעוּת, כלומר בשווא נע בראשה, ולה כמה משמעויות. רְעוּת היא צורת נקבה של המילה רֵעַ או רֵעֶה (לעולם בצורה הנטויה רְעוּתָהּ): "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב). צורות־משנֶה אחרות לנקבה הן רֵעָה: "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח), ורַעֲיָה: "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב). על פי רוב משמשת המילה רֵעֶה תואר רשמי למלווה של המלך. לצד אלו מוכרת גם המילה מֵרֵעַ במשמעות קרובה: "וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ" (שופטים יד, כ). רְעוּת היא גם שם עצם מופשט שמובנו 'שאיפה', 'תשוקה' – לעולם בצירוף רְעוּת רוּחַ מספר קהלת: "רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (א, יד), ושיעורו 'רדיפה אחרי הבל ורוח'. המילה רַעְיוֹן, אף היא מאותו השורש, באה בספר קהלת במשמעות דומה ובאותו הקשר: "כִּי גַם זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ" (ד, טז). בשורש זה נקרים בתנ"ך גם כמה פעלים במובן 'התחבר עם': "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהלים לז, ג), "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף" (משלי כב, כד). המילים רְעוּת ורַעְיוֹן מוכרות גם מן הארמית המקראית. רְעוּת פירושה 'רָצוֹן': "כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם תַּעַבְדוּן" [=כרצון אלוהיכם תעשו] (עזרא ז, יח); וכך בנוסח הקדיש: "בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ" [=בעולם שברא כרצונו]. רַעְיוֹן פירושו 'מחשבה', 'הרהור': "וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע" [=ואת הרהורי לבך תדע] (דניאל ב, ל), ואף בספרות חז"ל בא ההסבר: "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר: 'אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו' [=אתה המלך, עלו הרהוריך על משכבך] (דניאל ב, כט)" (בבלי ברכות נה ע"ב).[1] אף שהגיית רֵעות ורְעות דומה (בצליל e ברי"ש), בשם הפרטי המקובל בימינו הכוונה לצורה בצירי.

רות–רעות

במקורות קדומים יש זכר לרעות כשם פרטי. בפשיטתא, תרגום המקרא והברית החדשה לארמית־סורית מן המאה השנייה לספירה, בא השם רעות תחת השם המקראי רוּת. מה פשר העניין? המתרגם הושפע ככל הנראה מנטייתה של המגילה לשמות טיפוסיים (היינו על פי אופיים או התנהגותם, כמו עָרְפָּה, מַחְלוֹן, כִּלְיוֹן) ו"תיקן" מדעתו את שמה של רות לרעות על שום שנתחברה עם נעמי (בשונה מערפה שהפנתה לה עורף). גם כיום יש המפרשים כך את השם רות, ואילו אחרים סבורים כי הוא גזור מן השורש רו"י, כמו המילה רָוֶה במשמעות 'מושקה יפה', ובדומה לדרשת חז"ל: "למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד, שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות" (בבלי בבא בתרא יד ע"ב).

מכבים–רעות

סיפור מעניין נקשר בשמו של היישוב רעות שבחבל מודיעין (היום חלק מרשות משותפת לעיר מודיעין וליישוב מכבים). חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי ביקש בימיו האחרונים למנוע את אישור השם רעות מחשש שייהגה בטעות רָעוֹת. וילנאי עצמו חידש שמות רבים ליישובים ולאתרים בארץ והקפיד שגם צלצול השם יהיה יפה וחף משגיאה, אלא שמקימי היישוב לא השתכנעו (ואף דחו את החלופה שהוצעה להם – נופית). חרף חששותיו של וילנאי נראה שבימינו אין מי שטועה בשם היישוב. ____________________________

[1] ואומנם טיב הקשר בין המשמעויות השונות של השורש רע"י שנוי במחלוקת, ויש שסברו שהכול עניין אחד – אם במובן 'הנהגת צאן' אם במובן 'התחברות'. שורש זה, במשמעות זהה או קרובה, מצוי בלשונות שמיות רבות, ולא רק בעברית ובארמית.

[post_title] => רעות [post_excerpt] => המילה רֵעוּת עניינה חברות וידידות, והיא נעשתה שם נפוץ לבנות בעשורים האחרונים. השם הכללי רֵעוּת מורכב מהמילה רֵעַ המקראית והסיומת ־וּת לציון שם מופשט. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-06-16 10:03:25 [post_modified_gmt] => 2020-06-16 07:03:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=41733 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה רֵעוּת עניינה חברות וידידות, והיא נעשתה שם נפוץ לבנות בעשורים האחרונים. השם הכללי רֵעוּת מורכב מהמילה רֵעַ המקראית והסיומת ־וּת לציון שם מופשט.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך רַעְיָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


רַעְיָה
לרשימה המלאה