הדף בטעינה

על המילה רַהַב

במילון

 (ללא ניקוד: רהב)
מיןזכר
שורשרהב

הגדרה

  • גאווה, יהירות (ספרותי)
  • כוכב הלכת השמיני במערכת השמש (בלועזית: נֶפְּטוּן)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור מערכת השמש

כוכב עברי נולד – שמות עבריים לאוראנוס ונפטון: אורון ורהב (תש"ע, 2009)

י"ג בטבת תש"ע, 30 בדצמבר 2009: אוֹרוֹן הוא שמו העברי של כוכב הלכת אוראנוס וכוכב הלכת נפטון הוא מעתה רַהַב.
המשך קריאה >>
איור מילולי - הרהיב עוז - מטבע לשון בכל יום

הִרְהִיב עֹז

WP_Post Object
(
    [ID] => 13042
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-12-06 12:31:15
    [post_date_gmt] => 2015-12-06 10:31:15
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'הֵעֵז'. דוגמה: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה.

hirhiv ozהצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב נקשר בגאווה ובחוצפה, כגון בצירוף המחודש 'דברי רַהַב' – דברי התרברבות. כך מבינים רבים גם את ישעיהו ג, ה: "וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד". לפי הבנה שונה במקצת הפועל רָהַב עניינו סערה ותוקפנות: הנער קם על הזקן, והנקלה על הנכבד.

שני הפירושים – גאות מזה וסערה מזה – עולים בקנה אחד עם ההבנה המקובלת של השם רַהַב במקרא: מסתבר שזה היה שמה של מפלצת ים – ואולי אף של אֵל הים – במיתולוגיה של עמי האזור, כעולה למשל מישעיהו נא, ט: "הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין". גם בספרות חז"ל זוהה רהב עם שר הים (בבלי בבא בתרא עד ע"ב; תנחומא חוקת א). לכתוב "תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז" הוצעו פירושים שונים: 'מילאת את נפשי בגאווה ואומץ', 'גרמת לי להיות גאה', 'הדהמת אותי בעוז', 'תמלאני גאווה ותיטע בנפשי עוז'. בתקופת ההשכלה קיבל הצירוף את המשמע 'הֵעֵז'. הנה דוגמה מדברי מרדכי אהרן גינצבורג בחיבורו "קריית ספר" (1835): "ומה אעשה כי יפקוד אבי עלי בחזקת יד להקריב את לבבי אל האשה אשר תישר משפחתה בעיניו להתחתן בה? האם אעיז פנים לענותו כי לא חפצתי בה? אני מעודי לא מריתי פיו ובִטלתי חפצי מפני חפצו, ואיך עתה ארהיב בנפשי עוז להרוס את אשר יבנה?". נעיר כי בשנת תש"ע, 2009, נבחר השם רַהַב לשמו העברי של כוכב הלכת נפטון במיזם כוכב עברי נולד של נוער שוחר מדע והאקדמיה ללשון העברית. [post_title] => הִרְהִיב עֹז [post_excerpt] => הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a8%d7%94%d7%99%d7%91-%d7%a2%d7%96 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 16:57:11 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 13:57:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13042 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור כוכבי לכת לתד אותיות בעברית והכיתוב: עברית בחלל

אסטרונומיה שימושית

WP_Post Object
(
    [ID] => 7541
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-01-01 14:54:37
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 12:54:37
    [post_content] => כּוֹכָב – star
גוף שמימי כדורי המפיץ אור. הכוכבים ברובם הם כדורים לוהטים של גז ופלזמה. השמש שלנו היא כוכב.


כּוֹכַב שֶׁבֶת – fixed star כוכב הנראה כקבוע במקומו בשמי הלילה. מקור הצירוף בימי הביניים.
כּוֹכַב לֶכֶת – planet פְּלָנֵטָה; גרם שמיים בעל צורה כדורית הנמצא במסלול סביב השמש או סביב כוכב אחר, ואיננו בעל אור עצמי. כוכבי הלכת נראים כהולכים ברקיע על רקע כוכבי השבת, ומכאן שמם. הצירוף כוכב לכת מקורו בימי הביניים.
מַזָּל – zodiac sign כל אחת ואחת משתים עשרה קבוצות הכוכבים המצויות בפס בשמיים המשתרע משני צדי המִלְקֶה ("גלגל המזלות"). המאמינים באסטרולוגיה מייחסים למזלות השפעה על גורל האדם.
קְבוּצַת כּוֹכָבִים – constellation כוכבים מספר הנראים כקבוצה אחת בעלת צורה מסוימת, כגון אוריון, הדובה הגדולה.
מוֹפְעֵי הַיָּרֵחַ – phases of the moon פָזוֹת הַיָּרֵחַ; מגוון צורותיו המוארות של הירח במהלך החודש.
מִלְקֶה  – ecliptic קו דמיוני של מסלול השמש על פני ספֵרת השמיים. המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש. המלקה קרוי כך משום שליקוי חמה או לבנה ייתכן רק בעת שהשמש, כדור הארץ והירח מצויים על קו ישר אחד הנח במישור זה.
כּוֹכַב חַמָּה – mercury כוכב הלכת הראשון בסדרו מן השמש החוצה. במקורות הקדומים נקרא כּוֹכָב. השם כוכב חמה, המשמש מימי הביניים, הוא על שום היותו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
נֹגַהּ – venus כוכב הלכת השני בקרבתו לשמש. השם נֹגַהּ, שפירושו אור, ניתן לו בשל היותו כוכב הלכת הבהיר ביותר במערכת השמש. נוגה נראה בזוהרו בשעות הערב או לפנות בוקר, ולפיכך חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים. ייתכן שהשמות המקראיים הקדומים אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר והֵילֵל בֶּן שַׁחַר מכוונים גם הם לכוכב לכת זה. בכמה מקורות יהודיים משמש גם השם כּוֹכֶבֶת. ראו גם: לשפוך אור על נוגה
כַּדּוּר הָאָרֶץ – earth כוכב הלכת שלנו, השלישי בקרבתו לשמש, נקרא בעברית על פי שמו הלועזי Terra ('ארץ' בלטינית). הקדמונים לא ראו בו כלל כוכב לכת, אלא מרכז שכל העולם סובב סביבו, ולפי תפיסתם העולם נחלק לשני חלקים: ארץ ושמיים – כלומר האדמה שאנו חיים עליה לעומת כל השאר. ראו גם: גלגוליו של כדור
מַאֲדִים – mars כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. נקרא על שם צבעו האדמדם הנובע מתחמוצות ברזל רבות שעל פניו (בדומה לאדמת החמרה המוכרת לנו מכדור הארץ). שמו הלועזי מרס הוא על שם אל המלחמה הרומי, כנראה משום שאדום מסמל שפיכות דמים.
צֶדֶק – jupiter כוכב הלכת החמישי בקרבתו לשמש. מקור שמו של כוכב הלכת צדק איננו ברור, אך ייתכן שיש קשר קדום בינו ובין השם הלועזי יופיטר – ראש האלים במיתולוגיה הרומית הממונה על החוק והצדק (מקבילו של האל היווני זאוס). הגמרא במסכת שבת דורשת על כוכב הלכת צדק את הפסוק בישעיהו מא, ב: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". יש המזהים גם את השם המקראי גָּד עם כוכב לכת זה.
שַׁבְּתַאי – saturn כוכב הלכת השישי בקרבתו לשמש. שבתאי ידוע בזכות הטבעת המקיפה אותו, העשויה גושי קרח. יש הסוברים שהוא מכונה כך על שום היותו כוכב הלכת האיטי ביותר שנראה בעת העתיקה שכביכול שובת מתנועה. לפי דעה אחרת השם שבתאי קשור ליום השבת, בדומה לכוכב הלכת סטורן הנקשר בשביעי מימות השבוע (בכמה מלשונות אירופה קרוי עד היום יום שבת על שמו של סטורן, כגון Saturday באנגלית. לשיטה זו קשה לדעת אם השם שבתאי הוא תרגום של השם הרומי, או שמא מדובר בגלגול של שם שמי קדום).
אוֹרוֹן – uranus כוכב הלכת השביעי בקרבתו לשמש. שמו העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד", ומשמעו 'אור קטן' – על שם האור החיוור שלו כפי שהוא נראה מכדור הארץ. השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם אוּרָנוּס ומסייע בזכירתו. ראו גם: מילים של אור.
רַהַב – neptune כוכב הלכת השמיני בקרבתו לשמש. השם העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד" בזיקה לנֶפְּטון, הוא אל הים. רַהַב במסורת היהודית הוא "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני. [post_title] => אסטרונומיה שימושית [post_excerpt] => כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => 7541 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-02 17:07:26 [post_modified_gmt] => 2021-03-02 15:07:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7541 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


רַהַב (כוכב לכת)
לרשימה המלאה

במבט היסטורי

שכיחות הערך רַהַב 2 (שר, תנין, ים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך רַהַב 3 (פחד) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך רַהַב 1 (גאווה, העזה, שלטון) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>