הדף בטעינה

על המילה קוֹלְנוֹעַ

במילון

 (ללא ניקוד: קולנוע)
*הלחם: קוֹל+נוֹעַ
מיןזכר
נטייהקוֹלְנוֹעִים

הגדרה

  • אוֹמנות עשיית סרט תמונות נע ומדבר שמציגים על גבי מִרקע
  • אולם שמציגים בו סרטי קולנוע (קיצור של בית קולנוע)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

קולנוע עברי

"כבר בפרומו של הסרט רואים שימוש מרובה באפקטים, והסרט מלא גאגים משעשעים" – בעברית תוכלו לומר שבקדימון רואים שפע פעלולים וצחקיקים. על חלופות אלו וגם על חלונית ומִצְלָם – מבחר מונחי קולנוע ממילון התקשורת של האקדמיה.
המשך קריאה >>

אופַנוע ואופַנוען

WP_Post Object
(
    [ID] => 28863
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-05-01 16:48:13
    [post_date_gmt] => 2018-05-01 13:48:13
    [post_content] => 

"ליד הקולנוע חנה אופַנוע" – רבים מתבלבלים והוגים אופְנוע.

ייתכן כי מקור הטעות הנפוצה בַּדמיון למילה קוֹלְנוֹעַ. רכיבי המילה קולנוע הם 'קול' ו'נוע', ואילו רכיבי המילה אופַנוע הם 'אופַן' ו'נוע'. בנקודת המפגש בין 'אופן' ל'נוע' נזדמנו שתי נו"נים והתאחדו לנו"ן אחת בדגש חזק: אוֹפַנּוֹעַ.

אוֹפַנּוֹעַ, וברבים אוֹפַנּוֹעִים. מי שרוכב על אופנוע נקרא אוֹפַנּוֹעָן, וקבוצת רוכבים – אוֹפַנּוֹעָנִים, כל אחד רוכב על אוֹפַנּוֹעוֹ.

כמו אופַנּוע כך אופַנּיים. אוֹפַן ועוד אוֹפַן יחד – שני אוֹפַנִּים, ובצורת הזוגי אוֹפַנַּיִם. אופניים, נזכיר, לשון זכר: אופַניים חשמליים, אופַניים מהירים, אופַני מרוץ.

קניתם אופניים או אופנוע? תתחדשו. קראו להם בשמם הנכון, ואם אתם עומדים להיות אוֹפַנּוֹעָנִים היו אופַנוענים זהירים גם בנהיגה וגם בהגייה – אוֹפַנּוֹעַ, אוֹפַנּוֹעָן ואוֹפַנּוֹעָנִית. ליד הקולנוע חנה אופַנוע.

* שודר לראשונה ברשת ב' של קול ישראל בפינה ״רגע של עברית״.

[post_title] => אופַנוע ואופַנוען [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a4%d6%b7%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a4%d6%b7%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-12-14 01:08:41 [post_modified_gmt] => 2018-12-13 23:08:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28863 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"ליד הקולנוע חנה אופַנוע" – רבים מתבלבלים והוגים אופְנוע. ייתכן כי מקור הטעות הנפוצה בַּדמיון למילה קוֹלְנוֹעַ. רכיבי המילה קולנוע הם 'קול' ו'נוע', ואילו רכיבי המילה אופַנוע הם 'אופַן' ו'נוע'. בנקודת המפגש בין 'אופן' ל'נוע' המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 27

אקדם 27

WP_Post Object
(
    [ID] => 7994
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2004-09-14 16:08:14
    [post_date_gmt] => 2004-09-14 13:08:14
    [post_content] => תוכן העניינים
  • לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1
  • אירועי שנת היובל, עמ' 1
  • "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1
  • מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות רות אלמגור־רמון, חיים א' כהן, יורם מלצר ויוסף עופר בהנחיית עינת גונן (מיום העיון הפתוח "לשון הרבים"), עמ' 2 בדיון: צורות הרבים של רִקְמָה, מִלְגָּה, לִשְׁכָּה, דַּוְשָׁה, פַּרְוָה, דַּיְסָה, שַׁוְעָה פִּרְכָה; צורות עבר נוכחים: שְׁמַרְתֶּם, הֲלַכְתֶּם; שְׁתִיל / שָׁתִיל, יָשֵׁן / יוֹשֵׁן
  • פרסום חדש: מלשון יחידים ללשון אומה מאת נתן אפרתי, עמ' 3
  • כל האמת על "שח־רחוק" מאת אסתר גולדנברג, עמ' 6 מחידושי משפחת בן־יהודה: שׂח־רָחוֹק, שַׂרְחוֹק, מִבְרָק, מִבְרָקָה, יַרְכְּתוֹן (פיליטון), רַמְקוֹל, אַלְחוּט, וָזִיר, וְזָרָה, מִכְלָלָה, מוֹרְשׁוֹן (פרלמנט), מַלְעָב (ספורט), שַׁתְפָנִי (סוציאליסט), כְּנֵסִיָּה (קונגרס), תַּקְדִּים, עַצְמָאוּת, מִטְרִיָּה, אַכְזָבָה, מִסְפָּרָה, אוֹפַנּוֹעַ, מַאֲחָדָה (קואליציה), יַחְדָּה (אנסמבל), דַּרְכִּיָּה (דרכון), קוֹלְנוֹעַ, בִּטָּאוֹן, מוֹעֲדוֹן, רְכוּשָׁנִי, תָּמִיר
[post_title] => אקדם 27 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-27 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-25 00:49:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-24 22:49:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7994 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1 אירועי שנת היובל, עמ' 1 "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1 מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות המשך קריאה >>