הדף בטעינה

על המילה קֹמֶץ

במילון

 (ללא ניקוד: קומץ)
מיןזכר
שורשקמץ
נטייהקְמָצים, קומצי־

הגדרה

  • כמוּת שאפשר לקחת בשלוש האצבעות האמצעיות של היד (האצבע, האמה והקמיצה)
  • (בהשאלה) קצָת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

בתמונה: גרגירים של זהב במשקל קרט כל אחד.

עברית במידות קטנות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5296
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-03-09 12:04:16
    [post_date_gmt] => 2014-03-09 10:04:16
    [post_content] => 

קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

קֹרֶט, קֻרְטוֹב

קורט הוא חלק קטן, כמות מזערית של דבר. מקור המילה בספרות חז"ל, למשל: "קָמַץ [מן המנחה] ועלה בידו צרור או גרגיר מלח אוקורֶט של לבונה – פָּסַל" (משנה מנחות א, ב). המילה קֹרֶט קרובה למילה קָרָט – מטבע או משקל קטן שנהג בימי קדם, וכיום יחידת משקל מקובלת של אבנים יקרות. הקָרָט עצמו קיבל את שמו מן המילה היוונית keration – גרגיר של חרוב, שכן גרגירים אלו שימשו בעבר יחידת משקל. יש הקושרים אל הקֹרֶט והקָרָט את המילה קֻרְטוֹב – אף היא מספרות חז"ל. קורטוב הוא אחד חלקי שישים וארבע של לוֹג (לוג הוא מידת נוזלים בשיעור של כחצי ליטר), כלומר משהו, מידה קטנה ביותר. בלשוננו היום המילים קורט וקורטוב רגילות בתחום הבישול, כגון 'קורט מלח', 'קורטוב קינמון'. כן הן משמשות בהשאלה, למשל: "אנו זקוקים לקורטוב של מזל", "אין בדברים אפילו קורט של אמת".

שֶׁמֶץ

שמץ הוא משהו, דבר מועט ביותר. המילה רווחת בביטוי "אין לי שמץ של מושג", ויש שהיא מוכפלת לשם הדגשה: 'שמץ שמצו של...'. במקרא המילה נזכרת פעמיים בספר איוב: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב, וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (ד, יב), "הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ..." (כו, יד). על פי ההקשר מקובל לפרשה 'קצת', 'משהו', וכך רגילים להבינה גם בספר בן־סירא: "שמץ מחלה יצהיב רופא" (י, י), "אל תשמח אל שמץ תענוג" (יח, לב). לדעת אחרים ה'שמץ' שבספר איוב הוא 'לחש לא ברור', ויש הקושרים אותו למילה שִׁמְצָה שמשמעה 'שם רע' (ממילה זו נוצר בימי הביניים הפועל הִשְׁמִיץ). המילה שֶׁמֶץ מוכרת גם בלשון חז"ל, ושם כנראה משמעה 'חשד' או 'דופי': "שמץ פְּסוּל" (בבלי פסחים ג ע"ב ועוד), "שמץ של עבודה זרה" (בבלי שבת קיט ע"ב). שני הניקודים - שֶׁמֶץ (בסגול) או שֵׁמֶץ (בצירי) - תקינים. עוד על המילה ראו כאן.

קַמְצוּץ

קמצוץ הוא קומץ קטן ביותר, מעט שבמעט. משמעות זו של המילה נוצרה בעת החדשה, ואילו בספרות חז"ל קַמְצוּץ הוא שם תואר שמשמעו 'קמוץ', 'מכווץ'. הקומץ עצמו נזכר כבר במקרא. משמעו מידה קטנה, ובהלכה – כמות שאפשר לקחת בשלוש האצבעות האמצעיות של כף היד. שורש המילה קמ"ץ קרוב כנראה אל השורשים קפ"ץ ('קָפַץ את ידו' = 'קָמַץ את ידו'), קב"ץ, כו"ץ ועוד. בארמית מקבילה לקֹמֶץ המילה קִמְעָה. המילה קומץ נזכרת בביטוי התלמודי "אין הקומץ משביע את הארי" (ברכות ג ע"ב, סנהדרין טז ע"א), אך לדעת רבים 'קומץ' כאן אינו אלא שם של רמשׂ (על פי הארמית 'קמצא' = חגב).

מִצְעָר

המילה המקראית מִצְעָר קרובה אל המילה צָעִיר ופירושה 'דבר קטן וחסר ערך': "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" (איוב ח, ז). השורש צע"ר הוא אחיו של השורש זע"ר (כמו צע"ק וזע"ק), המוכר למשל מן המילה זָעִיר. לַמִּצְעָר או לְמִצְעָר פירושו 'לפחות', 'לכל הפחות'. מקור הביטוי בספר ישעיהו, אך שם כנראה הכוונה 'זמן מועט', 'זמן קצר': "לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ, צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ" (סג, יח). השימוש בביטוי 'למצער' רווח בלשון המשפטית, למשל: "מדובר בחשד ממשי, או למצער בחשד סביר". רבים טועים לחשוב כי הוא קשור למילה צַעַר ופירושו 'למרבה הצער', ולא היא. [post_title] => עברית במידות קטנות [post_excerpt] => הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 17:59:59 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 14:59:59 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5296 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ציור של עין ודמעה - "בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה, אין לה מנחם מכל אוהביה" (איכה את ב)

מילות נחמה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5334
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-07-28 13:19:35
    [post_date_gmt] => 2013-07-28 10:19:35
    [post_content] => 

מָשׂוֹשׂ

המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו, י). לצד משוש יש במקרא גם שָׂשׂוֹן – ומילה זו היא המוכרת יותר בעברית החדשה. מילת שמחה נוספת מאותו השורש מצויה במדרש: "בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל: גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פְּצָחָה, צָהֳלָה, עֶלְצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה... שׂישׂה – 'שוש אשיש בה''." הפועל הוא בבניין קל: שָׂש, יָשִׂישׂ (בימינו גם יָשׂוּשׂ), שִׂישׂוּ.

פְּדוּת

המילה פדות מוכרת לנו מן המקרא, ופירושה הצלה, גאולה. למשל: "הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת, וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל" (ישעיהו נ, ב). הפועל פָּדָה פירושו הציל, גאל: "כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ" (ירמיהו לא, י). פָּדָה פירושו גם 'נתן כופר תמורת מישהו או משהו', ויש הסוברים כי זו משמעותו היסודית. למשל: "וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה" (שמות יג, יג) – מצווה המכונה למן ימי הביניים 'פדיון הבן'. בתנ"ך פִּדְיוֹן הוא מתן כופר נפש: "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו" (שמות כא, ל). מכאן גם 'פדיון שבויים' – שחרור שבויים באמצעות כופר או מילוי דרישות השובים. כיום פדיון רוֹוח בהקשר כספי, כגון פדיון יומי (כסף שנכנס תמורת סחורות), פדיון ימי מחלה (כסף תמורת ימי מחלה שלא נוצלו). מילים מן השורש פד"י מציינות אפוא גאולה או כופר, ויש שהשניים כרוכים זה בזה: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כז).

אֲרוּכָה

ארוכה היא רפואה, וליתר דיוק העור המגליד על הפצע. במקרא המילה משמשת בהקשרים מושאלים. כך למשל ירמיהו מנבא על ציון: "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ" (ל, יז), וישעיהו מבטיח: "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח" (נח, ח). דווקא בספרות חז"ל המילה משמשת במשמעות המוחשית: "שיעור הבשר כדי לעלות ארוכה" (משנה כלים א, ה). בימינו משמשים בלשון הספרותית הביטויים המקראיים 'עלתה ארוכה', 'העלה ארוכה' או 'צמחה ארוכה' הן במשמעות מרפא למחלה ממש הן בהקשרים מושאלים.

קִמְעָה

המילה קמעה פירושה מעט, קצת. מקור המילה בארמית והיא אחות למילה קֹמֶץ. החילוף בין ע ארמית ל־צ עברית מוכר למשל במילים ארעא וארץ. המילה קמעה רגילה בספרות חז"ל, בכתיבים שונים (ובהם גם קימאה באל"ף). לעיתים היא באה בהכפלה – 'קמעה קמעה' – במשמעות 'לאט לאט'. מסופר על ר' חייא ועל ר' שמעון בן חלפתא שהיו מהלכין בבקעת ארבל. "ראו אילת השחר שבקע אורה" – אמר ר' חייא לר' שמעון בן חלפתא: "כך היא גאולתן של ישראל – בתחילה קמעה קמעה. כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר [=מאירה]".

[post_title] => מילות נחמה [post_excerpt] => על המילים: מְשׂוֹשׂ, פְּדוּת, אֲרוּכָה וקִמְעָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 23:49:14 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 20:49:14 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5334 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

על המילים: מְשׂוֹשׂ, פְּדוּת, אֲרוּכָה וקִמְעָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך קֹמֶץ 2 (שם רמשׂ) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך קֹמֶץ 1 (יד קמוצה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>