הדף בטעינה

מן המילון

קָהָל


זכר; שורש קהל;
  • אנשים שנאספים יחד למטרה משותפת, כגון לִצפּוֹת בהצגה או להִתפַּלל
  • ציבור מוגדר, כגון 'קְהל קוראים' (של עיתון מסוים)
  • (בתקשורת ובפרסום) קְהַל יעד קבוצה באוכלוסייה שאליה מכוונים, בעיקר כדי למשוך לפעולה מסוימת, כגון קניית מוצר או צריכת מידע
  • דַּעַת קָהָל הדֵעה הרוֹוַחת בציבור הרחב בעניינים שונים כגון שאלות מדיניות ושאלות חברתיות
  • לָבוֹא בַּקָּהָל
על יסוד מילון ההווה

יחיד ורבים

ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים

נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד. האקדמיה ללשון העברית לא דנה בסוגיה כללית זו, וממילא אין כאן תקן…
המשך קריאה >>

ומה עוד

קול המון

כאשר הֶהמון ממלא את הרחוב,…
המשך קריאה >>