הדף בטעינה

מן המילון

קָהָל


זכר; שורש קהל;
  • אנשים שנאספים יחד למטרה משותפת, כגון לִצפּוֹת בהצגה או להִתפַּלל
  • ציבור מוגדר, כגון 'קְהל קוראים' (של עיתון מסוים)
  • (בתקשורת ובפרסום) קְהַל יעד קבוצה באוכלוסייה שאליה מכוונים, בעיקר כדי למשוך לפעולה מסוימת, כגון קניית מוצר או צריכת מידע
  • דַּעַת קָהָל הדֵעה הרוֹוַחת בציבור הרחב בעניינים שונים כגון שאלות מדיניות ושאלות חברתיות
  • לָבוֹא בַּקָּהָל
על יסוד מילון ההווה

יחיד ורבים

ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים

נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד. האקדמיה ללשון העברית לא דנה בסוגיה כללית זו, וממילא אין כאן תקן…
המשך קריאה >>

ומה עוד

קול המון

כאשר הֶהמון ממלא את הרחוב,…
המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך קָהָל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>