הדף בטעינה

מן המילון

קַשׁ


זכר; שורש קשׁשׁ;
  • קָנים יבשים של תבואה
  • אִישׁ קַשׁ נאמן הקונה נכסים או מנָיות בשביל אחר בלי לגַלוֹת מי הקונה האמיתי כי זה אינו רוצה שיהיו על שמו
  • אַלְמַן קַשׁ, אַלְמְנַת קַשׁ אדם שבן זוגו נעדר מביתו לתקופה מסוּיֶמת (עממי)
  • אָכַל קַשׁ סבל (עממי)
  • דָּחָה בְּקַשׁ נתן תירוּץ לא משַכנֵע על קוּשְיה עמוּקה
  • הַקַּשׁ שֶׁשָּׁבַר אֶת גַּב הַגָּמָל דָבר קל עֵרך שנוסף לגורמים אחֵרים והביא לכישלון
  • חֶבְרַת קַשׁ חברה שאינה קיימת למעשׂה הרשומה כמוסד נתמך וכד' לשם הערמה על החוק בענייני כספים
  • נֶאֱחַז בְּקַשׁ ביקש להיעָזר בדָבר שאין בו ממש
  • קַשׁ וּגְבָבָה דברים בטֵלים
לכל הצירופיםעל יסוד מילון ההווה

מילים מתגלגלות

קש וגבבה

גְּבָבָה פירושה זרדים וענפים קטנים שנאספו בשדה, לרוב לצורך הסקה. השורש גב"ב במשמעות איסוף כנראה אינו מתועד במקרא, אך בארמית שבתרגום אונקלוס הוא מקביל לשורש קש"ש. כך למשל המילים "אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים" (במדבר טו, לב) מתורגמות "גברא כד מגבב אעין". בספרות חז"ל מופיעה הגבבה בסמיכות…
המשך קריאה >>

ממונחי האקדמיה


קַשׁ
לרשימה המלאה
תשמישי רחצה (תש"א, 1941)
מַצָּעִית קַשׁ*
* במילון המקורי כתוב: מַצְעִית קַשׁ