הדף בטעינה

על המילה קַיִט

במילון

 (ללא ניקוד: קיט)
מיןזכר
שורשקיט/קוט

הגדרה

  • נופֶש ובילוי בקייטנות ובבתי מרגוע בחוּפשת הקַיץ
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון מה משותף לקבוצות המילים – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21668
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-07 09:27:02
    [post_date_gmt] => 2017-06-07 06:27:02
    [post_content] => 

הִלְשִׁין, רִגֵּל, עִיֵּן, נָחַר

תשובה: פעלים שנגזרו משמות איברי הגוף הקשורים בהם. איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לניבים ולשימושי לשון, ופעלים אלו הם רק דוגמה קטנה לכך. להרחבה: מדברים בשפת הגוף.

יִשֹּוּם, מַטָּס, מִסּוּי, תּוֹבָנָה

תשובה: מילים שיש בהן חילופי גזרות. יִשּׂוּם – משורש שׂי"ם מגזרת עי"ו (שָׂם, לָשִׂים) – על דרך גזרת פ"י (כמו יִצּוּר); מַטָּס – משורש טו"ס מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"נ (כמו מַסָּע); מִסּוּי – משורש מס"ס מגזרת הכפולים – על דרך גזרת ל"י (כמו שִׁנּוּי); תּוֹבָנָה – משורש בי"ן מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"י (כמו תּוֹדָעָה). בעבר התנגדה האקדמיה למילים האלה בהיותן חורגות מן המתבקש על פי הדקדוק, ואולם בסופו של דבר היא אישרה את כולן וגם אחרות מסוגן (מַשָּׁט, גִּבּוּי ועוד). חילופי גזרות רגילים מאוד בלשוננו כבר במקרא ובספרות חז"ל.

לַחַן, אֹפֶק, מְהַנְדֵּס, תַּאֲרִיךְ

תשובה: מילים שנשאלו ללשוננו מן הערבית. הלשון הערבית היא אחות ללשון העברית במשפחת הלשונות השמיות. בימי הביניים קיבלנו ממנה מילים רבות – בייחוד במדע ובפילוסופיה. בתקופת תחיית העברית היו ממחדשי הלשון שחידשו מילים על פי הערבית. כך למשל חידש אליעזר בן־יהודה את המילים אדיב, אוהד, גרב ועוד.

כֶּבֶל, גָּאוֹן, מְכוֹנָה, מַסֵּכָה

תשובה: מילים מקראיות שחל בהן שינוי משמעות בהשפעת דמיון צליל למילה לועזית:
  • כֶּבֶל – בתנ"ך: שלשלת ברזל לכבילת אסירים. בימינו: חבל השזור מחוטי מתכת ומשמש בעיקר להובלת זרם חשמלי, בהשפעת המילה הלועזית cable.
  • גָּאוֹן – בתנ"ך: גאווה וגם גבהות, רוממות. בימינו: אדם חכם ומחונן או בעל כישרון יוצא דופן בתחום מסוים, בהשפעת המילה הלועזית genius. החוליה המקשרת בין המשמעויות היא שימוש המילה 'גאון' בתקופת הגאונים – כמוסבר כאן.
  • מְכוֹנָה – בתנ"ך: כַּן, בסיס. בימינו: מתקן מעשה ידי אדם, לרוב אוטומטי, שנועד לתכלית מסוימת, בהשפעת המילה היוונית mechane (אנגלית: machine). להרחבה.
  • מַסֵּכָה –בתנ"ך: פסל מתבנית יצוקה, כגון "עגל מסכה", וכן כיסוי, מצע ("כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס", ישעיהו כח, כ). בימינו: כיסוי לפנים, על פי המילה הלועזית mask.

בַּקְבּוּק, רִשְׁרוּשׁ, הִמְהוּם, קוּקִיָּה

תשובה: מילות תצליל (אונומטופאה), מילים המחקות בצלילן את המסומן שלהן.

דַּיָּל, מִשְׁקֶפֶת, חָזִיָּה, מִכְלָלָה

תשובה: חידושים של אליעזר בן־יהודה המשמשים כיום במשמעות שונה מזו שהוא ייעדם לה:
  • דייל – במילון בן־יהודה: "שמש המביא המשקאות והמאכלים במסעדות ובתי הקהוה", כלומר מלצר.
  • משקפת – במילון בן־יהודה: "שפופרת של הבטה למרחוק, telescope" (טלסקופ).
  • חזייה – במילון בן־יהודה: "בגד קצר בלי בתי זרוע על החזה, vest". הכוונה ללסוטה (וסט) של גברים, בגד הנלבש מתחת למקטורן החליפה.
  • מכללה – במילון בן־יהודה: "בית מדרש עליון לחכמות ומדעים [...] university ". בן־יהודה חידש את המילה תמורת אוניברסיטה, אך אנשי האוניברסיטה לא חפצו בחידוש. מכיוון שהחידוש לא התקבל למטרתו המקורית, הוא נוצל בשלב מאוחר יותר למוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטה.

אַחְיָן, עֶגְלוֹן, דַּלְפוֹן, שְׁלוּמִיאֵל

תשובה: מילים שמקורן בשמות פרטיים מן המקרא.
  • אַחְיָן – שם אדם מצאצאי מנשה: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" (דברי הימים א ז, יט). את המילה במשמעות 'בן האח' חידש חוקר המקרא והלשון משה זיידל על פי השם הפרטי המקראי.
  • עֶגְלוֹן – מלך מואב (שופטים ג). השימוש במילה במשמעות 'נוהג עגלה' מתועד כבר בספרות ימי הביניים.
  • דַּלְפוֹן – אחד מעשרת בני המן (אסתר ט, ז). ככל הנראה נהפך השם הפרטי הזה למילה שמשמעה 'עני' בגלל תחילתו 'דל'. שימוש זה במילה מוכר למן ספרות ההשכלה.
  • שְׁלוּמִיאֵל – שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי היה נשיא שבט שמעון (במדבר א, ו ועוד), ולפי המדרש (בבלי סנהדרין פב ע"ב ועוד) אינו אלא זמרי בן סלוא שהרגו פינחס. השימוש בשם שלומיאל ככינוי לאדם לא יוצלח וביש־מזל קשור כנראה אל 'שלימזל' ביידיש ואל Schlemihl בגרמנית, ואולי אף הושפע מספרו הנודע של אדלברט פון שאמיסו "סיפורו המופלא של פטר שלימל" (1813), שתורגם גם בשם "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל". חוקר הספרות העברית דב סדן מצביע על קשר אפשרי בין הכינויים האלה ביידיש ובגרמנית ובין השם המקראי.

טֹפֶר, קַיִט, כֻּרְסָה, שְׁאִילְתָה

תשובה: מילים שמקורן ארמי ונוצר בידול משמעות בינן ובין המקבילה העברית המקורית שלהן.
  • טֹפֶר – הצורה הארמית של המילה ציפורן. בעברית החדשה: ציפורן של בעל חיים דווקא.
  • קַיִט – על פי קייטא בארמית, הצורה העברית של המילה קיץ. בעברית החדשה קיט הוא נופש בקיץ ואף נופש סתם.
  • כורסה – על פי המילה הארמית 'כורסא' שאינה אלא כיסא. בעברית החדשה כורסה היא כיסא רחב ומרופד, לרוב בעל ידיות.
  • שאילתה – שאלה. בימינו: שאלה שחברי כנסת מציגים לשר בעניין הנתון באחריותו.

נַמְנֶמֶת, תַּבֶּטֶת, שֶׁגֶר־פֶּגֶר, שָׂח רָחוֹק

תשובה: מילים או צירופי מילים שמעולם לא אושרו בוועד הלשון או באקדמיה, אך שמועות עקשניות קושרות אותן אליה. החידוש 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן־יהודה, אך לא התקבל בוועד הלשון; השם 'פיג'מה' ('נמנמת' או 'נמנמה' בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'; הטלוויזיה עודה טלוויזיה (מעולם לא נקבע 'תבטת'); ולאמבולנס טרם נקבעה חלופה עברית, וגם אם תיקבע היא ודאי לא תהיה "שגר פגר".
חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משותף לקבוצות המילים - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-09 16:55:49 [post_modified_gmt] => 2018-11-09 14:55:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21668 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
הסבר מילולי על המילה קיץ

קיץ

WP_Post Object
(
    [ID] => 1027
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-07-04 14:37:00
    [post_date_gmt] => 2012-07-04 11:37:00
    [post_content] => 
"צהרים, חרבוני קיץ, עז האור מנשוא ולא יכיל היום את זהרו... האבנים בשדה קלויות אש וגדרות כתנור נכמרו. אילנות ושיחים נלאו מארוג תחתם את קורי צלליהם. אזלת כל יד וקצרה כל רוח. שדות ומגרשות נִחָרים מְנַשְּׁמִים בתמצית לֵחָם ונראים כעשנים ומרטטים... צל, צל! מי יתן מעט צל." (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק)

כמו בימינו, גם במקרא הקיץ הוא עונת שנה המונגדת לחורף. אך בכמה פסוקים אפשר לראות שהמילה קיץ מציינת פירות, למשל: "וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם" (ירמיהו מ, י). מקובל לפרש שמדובר בפירות קיץ ובייחוד בתאנים, כפי שעולה מדברי התוספתא במסכת נדרים: "הנודר מפירות שנה, אסור מכל פירות שנה... הנודר מן הקיץ, אין אסור אלא מן התאנה בלבד. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ענבים בכלל הקיץ" (ד, א–ב). יש הסוברים שהמילה קיץ היא פעולת איסוף התאנים, בדומה לשמות פעולה אחרים במשקל זה, כגון דַּיִשׁ, צַיִד. ואכן המילה באה בתקבולת ל'קציר', כגון "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיהו ח, כ). ברשימת החודשים בלוח גזר (מן המאה העשירית לפנה"ס) נזכר "ירח קץ", שהוא כנראה 'חודש הקיץ'. לפי אחד ההסברים זהו חודש איסוף התאנים, בדומה לחודשים האחרים בלוח המקושרים לפעולות חקלאיות, כגון "ירח קצר" – חודש הקציר.

קיץ במשמעות 'פירות קיץ' נזכר גם בנבואה המפורסמת של עמוס: "כֹּה הִרְאַנִי ה' אלהים וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר: מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס? וָאֹמַר: כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: בָּא הַקֵּץ אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ" (ח, א–ב). "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה.

צורת הרבים של קַיִץ היא קֵיצִים או קְיָצִים (בלי ניקוד: קייצים), ושם התואר הוא קֵיצִי. מן המילה קַיִץ נוצר בלשון חז"ל קַיָּץ, שפירושו כנראה מלקט פירות או תאנים, ובעברית של ימינו חודש שם הצמח קַיֶּצֶת הפורח בקיץ (מוכר בעיקר כעשב שוטה).

מילים חדשות אחרות הקשורות לקיץ נגזרו דווקא מן המקבילה הארמית קַיִט או קייטא. 'קיץ' ו'קיט' הן גלגול של אותה מילה: ה־צ שבמילה העברית וה־ט שבמילה הארמית התפתחו מהגה קדום אחד (הגה שהשתמר בערבית: ﻅ), כמו בצמד המילים 'ציפורן' העברית ו'טפרים' שמן הארמית.

בראשית המאה העשרים הולידה קַיִט את המילים קַיְטָנָה (מקום בילוי בקיץ, מעון קיץ), קַיְטָנִים (נופשים) ואף קַיְטָנוּת: "הקיץ הזה מרובה בקיטנים שבאו לבלות הנה את ימי הקיץ. כל בתי המלון מלאים, והרבה שכרו להם חדרים בבתים פרטיים. ויש לקוות כי במשך הזמן תתפתח פה הקיטנות באפן יפה מאד, וצפת תהפך למעון קיץ במלא משמעות המלים האלה" (דאר היום, י"ד באלול תרפ"ה, 1925). כיום קייטנה היא מסגרת לילדים בימי חופשה – ולא רק בחופשת הקיץ. המילה קיט עצמה קיבלה בעברית החדשה את המשמעות של בילוי ונופש קיציים, למשל בצירוף 'עיר קיט'.

רבים רואים בקיץ תקופה קשה ומעיקה, כתיאורו של ביאליק לעיל וכפי שעולה מן המימרה התלמודית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. אבל אנחנו נאחל ברוח שירו של אריק איינשטיין "הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – קיץ נעים וחופשה מהנה.

כתבו: רונית גדיש ותמר כץ

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => קיץ [post_excerpt] => "הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – על המילה קיץ. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%99%d7%a5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-06-27 09:56:03 [post_modified_gmt] => 2021-06-27 06:56:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1027 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – על המילה קיץ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>