הדף בטעינה

מן המילון

קִשּׁוּט


זכר; שורש קשׁט; נטייה קישוטים; שם הפעולה של מְקַשֵּׁט
  • ייפּוּי
  • דָבר המוסיף יופי, כגון תכשיט (על הלבוש) או ציורים או בלונים ושרשרות (על הקירות) או סלסול (במנגינה) או מִשׂחק מילים (בשיר)
על יסוד מילון ההווה

החלופון

אִילוּמִינַצְיָה (בספרנות); illumination
בעברית: קִשּׁוּט
קישוט בהקשר זה הוא עיטור של אותיות בצבעים בוהקים, שימוש בכסף וזהב בכתבי יד ושילוב של קישוטים מרובי פרטים או איורים זעירים.

ומה עוד

מילים מתבלבלות

בעברית יש צמדים רבים של…
המשך קריאה >>

ממונחי האקדמיה


קִשּׁוּט (ייפוי)
לרשימה המלאה
ספרנות (תשס"ד, 2003)
בולאות (תשנ"א, 1991)
קִשּׁוּט כגון: מעטפת קישוט