מילה קִנּוּב - האקדמיה ללשון העברית

הדף בטעינה

מן המילון

קִנּוּב

זכר; שורש קנב; נטייה שם הפעולה של מְקַנֵּב

הסָרת העלים המיותרים מן היָרָק לצורֶך התקנתו למאכל

על יסוד מילון ההווה

מילה להכיר

קינוב, קניבה, קנובֶת

קינוב או קניבה פירושם הסרת העלים הפגומים מירקות כגון חסה וכרוב. מקור הפועל קִנֵּב או קָנַב בלשון חז"ל. הפעולה מופיעה בשני הקשרים: חיתוך קצות הקנים בסלים קלועים – "הסלים של עץ משיחסום ויקנב" (כלים טז, ב). הכנת ירק לאכילה – "ומקנֵיב את הירק" (ספרא אחרי…
המשך קריאה >>