הדף בטעינה

מן המילון

קִנּוּב (קינוב)


זכר; שורש קנב; נטייה שם הפעולה של מְקַנֵּב
  • הסָרת העלים המיותרים מן היָרָק לצורֶך התקנתו למאכל
על יסוד מילון ההווה

מילה להכיר

קינוב, קניבה, קנובֶת

העלים המקולקלים והמלוכלכים המוסָרים מן הירק נקראים בלשון חז"ל קְנֹבֶת (קנובת) – מילה השקולה במשקלן של מילים אחרות המציינות שיירים, כגון נסורת, פסולת.
המשך קריאה >>

ממונחי האקדמיה


קִנּוּב
לרשימה המלאה
תחבורה (תש"ן, 1990)
קִנּוּב-מִשָּׁקִים , קִנּוּב סילוק עודף טיח ובטון ממישקים
תכנון מרחבי (תשמ"ה, 1985)
קִנּוּב הסרה של אלמנטים מבניין, שהם סכנה או מכשול לגישה או לראייה