הדף בטעינה

מן המילון

קִהָיוֹן


זכר; שורש קהי; נטייה קַהֲיוֹן־
  • קהות (ספרותי)
  • מצב של פגיעה בתפקודו השכלי של אדם בעיקר בעת זִקנה (בעבר: שיטיון) (בלועזית: דמנסייה, דמנצייה)
על יסוד מילון ההווה

החלופון

דֵּמֶנְסִייָּה, דֵּמֶנְצִייָּה; dementia
בעברית: קִהָיוֹן
קיהיון הוא פגיעה בתפקודו השכלי של אדם, ובכלל זה פגיעה ביכולות אלו: זיכרון ותפיסה, כישורי שפה, חשיבה ולמידה, התמצאות בזמן ובמקום, כושר שיפוט והבנת המציאות. לעיתים קרובות הפגיעה מלווה בהפרעות במצב הרוח ובמחשבות שווא, ועם הזמן חלה ירידה בתפקוד הכללי עד לאובדן עצמאות. יש כמה מחלות הגורמות לקיהיון, והנפוצה שבהן היא מחלת אלצהיימר – תהליך של ניוון תאי העצב במוח.

ממונחי האקדמיה


קִהָיוֹן (פגימה, חוסר חדוּת)
לרשימה המלאה
רפואה (תשע"ד, 2014)
קִהָיוֹן שם התואר: קַהֲיוֹנִי