הדף בטעינה

על המילה קְרִיאָה להחלפה

בתשובות באתר

מה החלופה העברית לריקול?

WP_Post Object
(
    [ID] => 62850
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2022-04-26 15:05:36
    [post_date_gmt] => 2022-04-26 12:05:36
    [post_content] => באמצעי התקשורת משתמשים בימים אלו במונח הלועזי "ריקול" (Recall) לציון הקריאה של חברה ללקוחותיה להשיב מוצרים שהתגלה בהם פגם.

החלופות שקבעה האקדמיה ללשון העברית הן לפי ההקשר:
  • קְרִיאָה לְתִקּוּן (כגון של חלק שהתגלתה בו תקלה באחד מן המנגנונים של כלי רכב)
  • קְרִיאָה לְהַחְלָפָה (כגון של סוללות פגומות במכשירים ניידים)
  • קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר (כגון של מוצר מזון פגום; במקרה זה הלקוחות יקבלו פיצוי)

הדיון באקדמיה

בשנת תשע"א (2010) פנתה סגנית שר התמ"ת אורית נוקד לנשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בבקשה לקבוע חלופה עברית למילה "ריקול". אלה היו דבריה:

"מצאתי לנכון לפנות אליך על רקע החשיבות שאני מייחסת לאימוץ ולהטמעה של מילים עבריות במקום ביטויים לועזיים השגורים בשפה היום־יומית. בשנה האחרונה אני פועלת בשיתוף מכון התקנים ליצירת תקן תקדימי, אשר ינחה חברות וארגונים כיצד לפעול כאשר מתגלה אצלם פגם בייצור. במקרים שבהם הפגם במוצר מצריך הורדה של מוצריהם מן המדפים מכונה התהליך 'החזרה יזומה', קרי ריקול (recall). לאור האמור ועל רקע העבודה החשובה והיצירתית המתבצעת באקדמיה, אני פונה אליך בבקשה לסייע במציאת חלופה ראויה וקליטה למילה לועזית זו, אשר הפכה לשכיחה מאוד בייחוד בעיתונות הכלכלית."

בעקבות הפנייה הובא המונח לדיון בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה. בדיקה מקדימה במרשתת העלתה שלצד המילה הלועזית "ריקול" משמשים הצירופים קריאה לתיקון, קריאת תיקון, קריאה חוזרת, קריאת שירות, הזמנה לתיקון, החזרה יזומה. בתחרות שהתקיימה בעיתון ידיעות אחרונות להצעת חלופות למילים לועזיות רווחות הובא גם המונח recall. ההצעה שעלתה שם הייתה הִחְזוּר. ההצעה הִחְזוּר נדונה בוועדה, אך הוחלט שלא לאמצה בין היתר משום שהיא דומה מדי לאִחְזוּר. עוד צוין שהמילה recall באנגלית היא מילה רגילה ואינה מונח ייחודי. בסופו של דבר הוחלט לנקוט צירוף מילים לפי ההקשר: קריאה לתיקון, קריאה להחלפה. בהמשך נוספה גם החלופה קריאה להשבת מוצר.   [post_title] => מה החלופה העברית לריקול? [post_excerpt] => החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall)  הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-21 12:17:33 [post_modified_gmt] => 2022-09-21 09:17:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=62850 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall)  הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום ממליאת האקדמיה

מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9360
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-03-07 14:02:13
    [post_date_gmt] => 2011-03-07 12:02:13
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.

המילים החדשות

  • דִּבְשׁוֹן (מקל להוצאת דבש שלראשו צורת סליל)
  • דִּבְשִׁית (כלי לדבש)
  • עֲמִיתָנִיעֲמִיתָנוּת (קולגיאלי, קולגיאליות)
  • עֲתוּדִי (רזרבי); שם תואר זה מצטרף לשם עֲתוּדָה (רזרבה) שנקבע כבר בתש"ה (1945).
  • קְרִיאָה לְתִקּוּןקְרִיאָה לְהַחְלָפָה (ריקול)
  • גַּלְגִּנּוֹעַ (בלי ניקוד גלגינוע; גלגיליים חשמליים, קורקינט חשמלי)

עוד אישרה האקדמיה את המונח הרווח מִנְעָד (דיאפזון) במקום מִגְבּוֹל שנקבע בעבר במונחי המוזיקה. מִנְעָד, שנוצר מהדבקת מיליות היחס מן + עד, הוא טווח הצלילים שכלי נגינה או קולו של אדם מסוגל להפיק – מן הנמוך עד הגבוה; המילה משמשת גם בהקשרים לא מוזיקליים.

החלטה בדקדוק

בשמות גוללסורגשובר שתי צורות כשרות:

  • גּוֹלֵלגּוֹלָל (המילה משמשת היום בעיקר בצירופים כגון "סתם עליו את הגולל" – במקור 'כיסה את הקבר באבן' ובהשאלה 'הביא לקצו', 'הסיר לחלוטין מסדר היום').
  • סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים), סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).
  • שׁוֹבֵר (וברבים שׁוֹבְרִים), שׁוֹבָר (וברבים שׁוֹבָרִים).
[post_title] => מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011) [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%91%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:42:25 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:42:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9360 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>