הדף בטעינה

על המילה צוֹפֶה

במילון

 (ללא ניקוד: צופה)
בנייןקל
שורשצפי
נטייהצוֹפָה; צָפָה, יִצְפֶּה, לִצְפּוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • (ב־) מסתכל – בעיקר ממרחק או בסרט קולנוע ובטלוויזיה
  • (את או ש־) משַעֵר מה עתיד לקרות
  • [בצורת הווה] חָבֵר בתנועת הצופים (Scout)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מכתב ששיגר בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל) שהשתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים"

הצופים העבריים

WP_Post Object
(
    [ID] => 37407
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-10-02 17:10:38
    [post_date_gmt] => 2019-10-02 14:10:38
    [post_content] => בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".

עניינו של החוזר הוא הזמנה ל"ועידה שתדון בשאלת הסתדרות הצופים בא"י".

ככל הידוע יצחק עבאדי, ששימש המתורגמן הרשמי לעברית של ממשלת המנדט, הוא שחידש את המונח. עד אז נהגו להשתמש במונח 'שומרים' – למשל בפולין. (מידע זה מבוסס על דברים שאמרה חמדה כהן־אלון, מחברת הספר 'היה נכון' לתולדות הצופיות העברית בארץ ישראל, לגבריאל קנולר, המורה והמחנך האגדי בבית הספר הריאלי בחיפה.)[1]



את תנועת הצופים העולמית (The Scouts) הקים באדן פאוול בשנת 1907 בבריטניה. התנועה העברית הוקמה בפסח תרע"ח (1918) באיחודן של שלוש אגודות הספורט: אגודת המשוטטים חיפה, נציגי המכבי מיפו ואגודת ההתעמלות "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים.

החוזר שבידינו מופנה אל צבי אורלוב (לימים נשרי) – מורה להתעמלות בגימנסיה הרצלייה וממניחי אבני היסוד לחינוך הגופני בארץ. נשרי היה דמות מופת בארץ ישראל המנדטורית. הוא היה הרוח החיה בקביעת המינוח העברי בתחום ההתעמלות והחינוך הגופני במסגרת ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית.

גם לנציב העליון הרברט סמואל היה קשר מיוחד לוועד הלשון: בנו אדווין סמואל נישא להדסה, בתו של חבר ועד הלשון – המחנך, הבלשן והמילונאי העברי יהודה גור (גרזובסקי). גור היה מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל וחתן פרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת תש"ז על מילון עברי.
ירושלים 4/1/21 א.נ. ה.מ. הנציב העליון ישמח אם יואיל להיות נוכח בועידה שתדון בשאלת הסתדרות הצופים בא"י ושתהיה בארמון הממשלה במשרדו של ה.מ. הנציב העליון ביום החמשי 13 לינואר משעה שלש אחה"צ. אדוני מוזמן גם לאספה קודמת יחד עם מנהל מחלקת החנוך הממשלתית במשרדו של האחרון במנזר הלזריסטים על יד הקונסוליה האמריקנית ירושלים בשעה אחת עשרה לפני הצהרים ביום הנ"ל. אסיר תודה אהיה לו אם יואיל בטובו להודיעני בהקדם האפשרי אם אפשר לו להיות נוכח בשתי האספות הנ"ל.

בכבוד גמור              מנחם הרברט שמואל

כבוד האדון צ. אורלוב                       יפו
מכתב ששיגר בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל) שהשתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים" _______________________ [1] בספר "עין משוטטים: ראשית הטיולים בתנועות הנוער 1912 – 1942" מאת גיל גרטל (מחקרי מועצת תנועות הנוער) – מובאים דברים שכתב צבי נשרי על בחירת השם "צופים": השם "צופים" בא אלינו ממצרים. המכבי הצעיר בקהיר, שעבד על פי השיטה הסקאוטית, הוציא עיתון בשם "הצופה הצעיר" וממנו לקחנו אחרי דיון רב את השם "צופה" למושג "סקאוט". הצעות אחרות היו: משוטט, חלוץ צעיר, שומר צעיר ועוד. בקיץ אותה שנה התפשטה הצופיות בארץ. נוצרו אגודות בירושלים ובכל מושבות הדרום, בשומרון ובגלילים, ובחודש אלול [ספטמבר 1919] התקימה ועידת הצופים הראשונה, שהשתתפו בה כ־40 ציר. אנחנו מודים לאריאלה גריידי על שהעבירה לנו את המידע הזה. [post_title] => הצופים העבריים [post_excerpt] => בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-11-06 23:55:07 [post_modified_gmt] => 2019-11-06 21:55:07 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37407 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

פיקוח וניטור

WP_Post Object
(
    [ID] => 12003
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-10-13 12:56:41
    [post_date_gmt] => 2015-10-13 09:56:41
    [post_content] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים בשדה הסמנטי של שמירה והשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר ונָטַר, וכן שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן. אל אלו מצטרפים שׁוֹמְרִים, מַשְׁגִּיחִים, מְגִנִּים, נוֹטְרִים, זְקִיפִים וצוֹפִים. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.

פיקוח

השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הפעלים מן השורש פק"ח באים לצד עיניים: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם" (בראשית ג, ה), "אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיהו לב, יט) ועוד. מכאן פִּקֵּחַ שהוא ההפך של עיוור וגם חכם, מי שעיניו בראשו. לצד גלגול משמעות זה של השורש פק"ח אנו מוצאים בלשון חז"ל גלגול משמעות גם לתחום השמירה וההשגחה, בעיקר בצורות בבניין פיעל: "לפקח על עסקי כלה" (משנה שבת כג, ד), "פיקוח נפש". בימינו התמסדו המילים פִּקּוּחַ ומְפַקֵּחַ בתחומים רבים: חינוך, תחבורה, בנייה, כלכלה, מדעים, איכות הסביבה, חקלאות ועוד. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים חידש ועד הלשון את המונח פַּקָּח כחלופה ל-foreman (מנהל עבודה), אך המילה נקלטה במשמעות אחרת. כיום נהוג להבחין בין מְפַקֵּחַ – supervisor ובין פַּקָּח – inspector.

ניטור

השורש נט"ר מוכר לנו מן התנ"ך, למשל בשיר השירים: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (א, ו); "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף" (ח, יא). הנוטרים הם אפוא שומרי הכרם. גם המילה מַטָּרָה, הגזורה משורש זה, קשורה לשמירה:  ירמיהו היה "עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה" (לג, א), כלומר בבית הסוהר. מקובל לראות בפועל נָטַר שאילה מן הארמית – מקבילה של הפועל העברי נָצַר. בחלק הארמי של ספר דניאל נאמר "וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת" (='והדבר בלבי שמרתי'; ז, כח), וכנגד זה "וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (משלי ג, א). מן הארמית שלאחר המקרא נשאל הצירוף 'נָטוֹרֵי קרתא', כלומר 'שומרי העיר' (המילה נָטוֹר שקולה במשקל המילה לָקוֹחַ). כיום הוא ידוע כשמו של אחד הפלגים החרדיים. הפועל נָטַר משמש גם בהקשר שלילי, כגון "לֹא תִּקֹּם וְלֹא תִּטֹּר" (ויקרא יט, יח) "הֲיִנְטֹר [עוון] לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח" (ירמיהו ג, ה). מקובל להסבירו בהקשרים אלו כשמירה וזכירה של דבר שלילי, ואולם יש הסוברים שמדובר בפועל לעצמו שמשמעו כָּעַס, על פי מקבילה קרובה באכדית. גם היום אנחנו נוטרים איבה או טינה וכיו"ב, או טוב יותר – משתדלים להימנע מזה. בתקופת המנדט נקראו שוטרים יהודים במשטרה הבריטית נוֹטְרִים (במקום השם הערבי גפירים). אך ככלל השורש נט"ר נותר כמעט ללא שימוש. בשנות השמונים של המאה העשרים, עם עליית תחום איכות הסביבה, מצא השורש גאולה במילה המחודשת נִטּוּר – חלופה למילה הלועזית monitoring, שפירושה מעקב ואיסוף נתונים על גוף או על סביבה באמצעות מכשירים. במילה ניטור חברו המשמע העברי 'השגחה' וצליל המילה הלועזית. ובהקשר זה נזכיר כי החלופה העברית למוניטור היא מַשְׁגּוֹחַ. [post_title] => פיקוח וניטור [post_excerpt] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-26 13:51:00 [post_modified_gmt] => 2021-05-26 10:51:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12003 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך צוֹפֶה 1 (שם ציפור: חַנְקָן גָּדוֹל) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>