הדף בטעינה

על המילה צֹהַר

במילון

 (ללא ניקוד: צוהר)
מיןזכר
שורשצהר
נטייהצְהָרים, צוהֳרי־

הגדרה

  • אֶשנָב, חלון קטן (ספרותי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה…
המשך קריאה >>

דלתות וחלונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5420
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-02-10 13:57:23
    [post_date_gmt] => 2013-02-10 11:57:23
    [post_content] => 

מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel)

מלואהמילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם" (שמות כח, יז-כ).

חָוָק

חָוָקחווק הוא קורה אופקית המפרידה בין דלת לחלון שמעליה או בין החלון לחלון קטן שמעליו. המונח נקבע על פי המילה חווקים – שלבים של סולם. החווקים נזכרים בספרות חז"ל והם באים גם בכתיבים 'עווקים' ו'חבקים'. הוצע לראות בצורה 'חבקים' את הצורה המקורית, שכן החווקים חובקים את עמודי הסולם, בדומה לשלבים השולבים (כלומר מחברים) אותם. לחלון הקטן שמעל הדלת או מעל החלון נקבע המונח אֶשְׁנָב עִלִּי.

צֹהַר, צֹהַר הַדֶּלֶת

צֹהַר, צֹהַר הַדֶּלֶתצוהר הוא חלון המשובץ בדלת. המילה צוהר מופיעה פעם אחת במקרא בסיפור תיבת נֹחַ: "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" (בראשית ו, טז), וניתנו לה פירושים שונים: גג, מכסה, חלון. הפירוש 'חלון' קושר את השורש צה"ר למשמעות של אור בדומה לשורש זה"ר, כלומר הצוהר הוא מקור אור. במשמעות זו התקבלה המילה בעברית החדשה. מילה נוספת לציון חלון היא אשנב. גם מילה זו מקורה במקרא: "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב" (שופטים ה, כח).

רְפָפָה

רְפָפָהרפפה היא לוח דק וצר מעץ או מחומר אחר. תריס רפפות הוא תריס העשוי מלוחות דקים וצרים המורכבים על ציר ואפשר להטותם לחדירת אור או לסגירה מוחלטת. וילון רפפות (וילון ורטיקלי) הוא וילון העשוי רצועות מאונכות של בד וכדומה. המילה רפפה מקורה בלשון חז"ל, ושם משמעה סבכה. [post_title] => דלתות וחלונות [post_excerpt] => איך קוראים לריבועים שמשובצים בדלת למטרת קישוט? מה הם רפפה וחווק? ומהו צוהר הדלת ואיך הוא קשור לתיבת נֹחַ? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:04:48 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:04:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5420 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך קוראים לריבועים שמשובצים בדלת למטרת קישוט? מה הם רפפה וחווק? ומהו צוהר הדלת ואיך הוא קשור לתיבת נֹחַ? המשך קריאה >>
איור של חלון משקיף לנוף ושמש מעל והכיתוב צוהריים טובים לכם

צוהריים טובים

WP_Post Object
(
    [ID] => 168
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-06-21 10:32:39
    [post_date_gmt] => 2012-06-21 07:32:39
    [post_content] => רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".

ראשית נשיב על השאלה הנפוצה: מה הצירוף התקין – 'צוהריים טובים' או 'צוהריים טוב'?
מבחינה דקדוקית המילה צוהריים נתפסת כיום כשם עצם ברבים – דוגמת מים ושמיים – בעל סיומת  ַיִם (על דרך הזוגי). ואכן בצירוף הסמיכות 'צוהרי היום' שנוצר בימינו המילה צוהריים באה בצורה רגילה של נסמך־רבים. לפיכך אם רוצים להוסיף למילה צוהריים שם תואר הוא יהיה בצורת רבים: 'צוהריים טובים' (ולא "צוהריים טוב"), כמו 'מים קרים', 'שמיים כחולים'.

מבחינה היסטורית נראה שהסיומת ־ִים במילה צָהֳרַיִם אינה סיומת זוגי ביסודה, כפי שעולה מהשוואה ללשונות שמיות אחרות. המילים המקבילות בערבית ובארמית צורתן צורת יחיד. בכתובת המואבית הקרויה מצבת מישע באה המילה צהרם (בלי יו"ד). המ"ם מתבארת כאן כסיומת המציינת תוארי פועל, כגון ריקם, חינם, יומם. כפי שיומם פירושו 'ביום', צהרם יכול להתפרש 'בצוהר'.

שאלה לעצמה היא מה פירוש המילה צֹהַר שבבסיס המילה צָהֳרַיִם. בימינו צוהר הוא חלון, ולהבנה זו מסורת פרשנית ארוכה. המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד בסיפור תיבת נֹחַ: "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" (בראשית ו, טז). ואולם במהלך השנים התפרשה המילה גם בדרכים אחרות: 'גג' או 'מכסה'. חלק גדול מן הפירושים אכן קושרים בין צוהר לצוהריים, וברובם בולט הקשר בין צוהר לאור. רש"י כותב בפירושו: "יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם", ומפירושו של אבן עזרא מתחוור הקשר בין חלון לאור: "צֹהַר – מקום שיִּכָּנֵס ממנו האור, והוא מגזרת צהריים". היו שהבינו את המילה צוהריים כזוהר כפול.

אשר לטיבה של הברכה "צוהריים טובים", ברכה זו הצטרפה בעשורים האחרונים לסדרת הברכות המתייחסות לחלקי היממה: בוקר טוב, ערב טוב, לילה טוב – סדרת ברכות שנוצרה בעברית החדשה בהשפעת לשונות אחרות (אנגלית, גרמנית ועוד). אליהן מצטרפת גם הברכה "אחר הצוהריים טובים" – אלא שהמבנה של ברכה זו בעייתי מבחינת הדקדוק, שכן שם התואר טובים אמור לתאר לא את הצוהריים אלא את הצירוף כולו שעיקרו מילת היחס 'אַחַר'.

יש המעדיפים לנקוט תמיד את הברכה העברית הרגילה במקורותינו שלום ונמנעים מן הברכות המחודשות המותאמות לחלקי היממה. נעיר כי הברכה 'בוקר טוב' דומה לברכה הארמית צַפְרָא טָב ('הבוקר טוב') המוכרת כבר מן הספרות הרבנית של ימי הביניים (כיום מקובל יותר צפרא טבא).

יש המסתייגים מן הברכה צוהריים טובים בטענה כי ברכה זו יפה רק לאמצע היום ממש – כלומר לרגע קצר בלבד, בדומה למילה noon באנגלית המשמשת לציון השעה 12:00 בדיוק. ואולם כמו שציין מתקן הלשון ראובן סיוון, כבר בתנ"ך אפשר לראות שהמילה צוהריים אינה מציינת רגע אחד בלבד, אלא פרק זמן ממושך יותר: "וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם" (שמואל ב ד, ה), "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי" (תהלים נה, יח). כך גם בתפילה: "ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהריים".

סוף דבר: ברכות ונימוסים מטבעם הם עניין לסגנון אישי ולנוהַג הרווח בתקופה מסוימת, ובאלו בדרך כלל אין האקדמיה נוהגת להתערב.
    [post_title] => צוהריים טובים
    [post_excerpt] => רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-10 13:15:14
    [post_modified_gmt] => 2020-04-10 10:15:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=168
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים". המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 91

למד לשונך 91

WP_Post Object
(
    [ID] => 7017
    [post_author] => 20
    [post_date] => 2012-05-14 15:18:07
    [post_date_gmt] => 2012-05-14 12:18:07
    [post_content] => מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012)
    [post_title] => למד לשונך 91
    [post_excerpt] => מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): מֶחְדָּשׁ, צַחְקִיק, תְּמוּנִית, חַלּוֹנִית, צֹהַר, מִיקְרוֹפוֹן דַּשׁ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:27:50
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:27:50
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7017
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): מֶחְדָּשׁ, צַחְקִיק, תְּמוּנִית, חַלּוֹנִית, צֹהַר, מִיקְרוֹפוֹן דַּשׁ. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך צֹהַר 2 (זוהר, אור, צוהריים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך צֹהַר 1 (חלון, מכסה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


צֹהַר
לרשימה המלאה
נגרות (תרפ"ח, 1928)
תקשורת (תשע"ב, 2012)
צֹהַר פתח מלבני ממתכת בתוך המסרטה או המקרנה הקובע את גבולות התְּמוּנִית בזמן הצילום או ההקרנה

צֹהַר (שם רכיכה)
לרשימה המלאה
בעלי חיים (תשס"ד, 2003)