הדף בטעינה

על המילה צָהֳרַיִם

במילון

 (ללא ניקוד: צוהריים)
מיןזכר רבים
שורשצהר
נטייהצוהֳרֵי־

הגדרה

  • אמצע היום

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ

חטף קמץ נהגה לעולם o, ואילו הגיית הקמץ שלפניו שנויה במחלוקת: יש ההוגים קמץ קטן (o) ויש ההוגים קמץ גדול (a).
המשך קריאה >>
איור של חלון משקיף לנוף ושמש מעל והכיתוב צוהריים טובים לכם

צוהריים טובים

WP_Post Object
(
    [ID] => 168
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-06-21 10:32:39
    [post_date_gmt] => 2012-06-21 07:32:39
    [post_content] => רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".

ראשית נשיב על השאלה הנפוצה: מה הצירוף התקין – 'צוהריים טובים' או 'צוהריים טוב'?
מבחינה דקדוקית המילה צוהריים נתפסת כיום כשם עצם ברבים – דוגמת מים ושמיים – בעל סיומת  ַיִם (על דרך הזוגי). ואכן בצירוף הסמיכות 'צוהרי היום' שנוצר בימינו המילה צוהריים באה בצורה רגילה של נסמך־רבים. לפיכך אם רוצים להוסיף למילה צוהריים שם תואר הוא יהיה בצורת רבים: 'צוהריים טובים' (ולא "צוהריים טוב"), כמו 'מים קרים', 'שמיים כחולים'.

מבחינה היסטורית נראה שהסיומת ־ִים במילה צָהֳרַיִם אינה סיומת זוגי ביסודה, כפי שעולה מהשוואה ללשונות שמיות אחרות. המילים המקבילות בערבית ובארמית צורתן צורת יחיד. בכתובת המואבית הקרויה מצבת מישע באה המילה צהרם (בלי יו"ד). המ"ם מתבארת כאן כסיומת המציינת תוארי פועל, כגון ריקם, חינם, יומם. כפי שיומם פירושו 'ביום', צהרם יכול להתפרש 'בצוהר'.

שאלה לעצמה היא מה פירוש המילה צֹהַר שבבסיס המילה צָהֳרַיִם. בימינו צוהר הוא חלון, ולהבנה זו מסורת פרשנית ארוכה. המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד בסיפור תיבת נֹחַ: "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" (בראשית ו, טז). ואולם במהלך השנים התפרשה המילה גם בדרכים אחרות: 'גג' או 'מכסה'. חלק גדול מן הפירושים אכן קושרים בין צוהר לצוהריים, וברובם בולט הקשר בין צוהר לאור. רש"י כותב בפירושו: "יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם", ומפירושו של אבן עזרא מתחוור הקשר בין חלון לאור: "צֹהַר – מקום שיִּכָּנֵס ממנו האור, והוא מגזרת צהריים". היו שהבינו את המילה צוהריים כזוהר כפול.

אשר לטיבה של הברכה "צוהריים טובים", ברכה זו הצטרפה בעשורים האחרונים לסדרת הברכות המתייחסות לחלקי היממה: בוקר טוב, ערב טוב, לילה טוב – סדרת ברכות שנוצרה בעברית החדשה בהשפעת לשונות אחרות (אנגלית, גרמנית ועוד). אליהן מצטרפת גם הברכה "אחר הצוהריים טובים" – אלא שהמבנה של ברכה זו בעייתי מבחינת הדקדוק, שכן שם התואר טובים אמור לתאר לא את הצוהריים אלא את הצירוף כולו שעיקרו מילת היחס 'אַחַר'.

יש המעדיפים לנקוט תמיד את הברכה העברית הרגילה במקורותינו שלום ונמנעים מן הברכות המחודשות המותאמות לחלקי היממה. נעיר כי הברכה 'בוקר טוב' דומה לברכה הארמית צַפְרָא טָב ('הבוקר טוב') המוכרת כבר מן הספרות הרבנית של ימי הביניים (כיום מקובל יותר צפרא טבא).

יש המסתייגים מן הברכה צוהריים טובים בטענה כי ברכה זו יפה רק לאמצע היום ממש – כלומר לרגע קצר בלבד, בדומה למילה noon באנגלית המשמשת לציון השעה 12:00 בדיוק. ואולם כמו שציין מתקן הלשון ראובן סיוון, כבר בתנ"ך אפשר לראות שהמילה צוהריים אינה מציינת רגע אחד בלבד, אלא פרק זמן ממושך יותר: "וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם" (שמואל ב ד, ה), "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי" (תהלים נה, יח). כך גם בתפילה: "ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהריים".

סוף דבר: ברכות ונימוסים מטבעם הם עניין לסגנון אישי ולנוהַג הרווח בתקופה מסוימת, ובאלו בדרך כלל אין האקדמיה נוהגת להתערב.
    [post_title] => צוהריים טובים
    [post_excerpt] => רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-10 13:15:14
    [post_modified_gmt] => 2020-04-10 10:15:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=168
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים". המשך קריאה >>

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5611
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-04-08 10:07:31
    [post_date_gmt] => 2012-04-08 07:07:31
    [post_content] => 

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים)

כליל החורשהשם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה, ו–ח). בדומה לכך נאמר על משה בפיוט המוכר מתפילת שחרית לשבת: "כְּלִיל תפארת בראשו נתתה, בעמדו לפניך על הר סיני". ויש גם שם התואר כָּלִיל שמשמעו 'מושלם', כגון בצירוף כְּלִיל יופי. וכך נאמר על ירושלים במגילת איכה: "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ" (ב, טו). בשם כְּלִיל החורש חברו המשמעויות כתר, כלה, שלמות ויופי. ברשימת בשמות צמחי ארץ־ישראל של ועד הלשון משנת תש"ו (1946) השם הוא כְּלִיל הֶחֳרָשִׁים.

צַהֲרוֹן מָצוּי (משפחת האירוסיים)

Gynandriris sisyrinchiumהשם הקודם: אֲחִיאִירוּס מָצוּי. נקרא בפי הבריות גם 'אירוס אחר הצוהריים'. השם המדעי: Gynandriris sisyrinchium. הפרח הסגול נפתח בשעות הצוהריים, ומכאן שם הצמח. צהרון הוא גם מסגרת לילדים לאחר שעות הלימודים הסדירים. בעבר הייתה צורתה התקנית של המילה צָהֳרוֹן (tsohoron) – בשל הקשר שלה למילה צָהֳרַיִם. ואולם בעקבות ההגייה הרווחת נקבעה הצורה צַהֲרוֹן על דרך מילים כמו פַּעֲמוֹן. המילה צָהֳרַיִם גזורה מן השורש צה"ר הקרוב אל השורש זה"ר. גם המילה צֹהַר הנזכרת בפרשת נח מתקשרת אל האור לפי אחד מפירושיה: חלון קטן, פתח לאור. שם הסוג צַהֲרוֹן נקבע בוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, ואושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג. [post_title] => פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-20 14:18:01 [post_modified_gmt] => 2019-03-20 12:18:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5611 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים) השם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 32

אקדם 32

WP_Post Object
(
    [ID] => 8004
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2006-07-14 16:26:08
    [post_date_gmt] => 2006-07-14 13:26:08
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ראש הממשלה (אהוד אולמרט) ושר המדע והתרבות (אופיר פינס) בביקור ממלכתי באקדמיה, עמ' 1
  • שאלות ותשובות: צָהֳרַיִם, מָחֳרַת מאת גבריאל בירנבאום, עמ' 2 על הגיית הקמץ שאחריו חטף קמץ; אָהֳלוֹ, פָּעֳלוֹ, יָעֳמַד, בָּחֳרִי אף, כָּל
  • לזכרו של עזרא נוריאל, עמ' 2
  • לזכרו של יהודה פליקס, עמ' 2
  • חברים חדשים: טקמיצו מוראוקה, סיריל אסלנוב, גיל הראבן), עמ' 2
  • מנהג הלשון ורציפות העברית מאת רונית גדיש, עמ' 3
  • המינוח המקצועי בימינו מאת שלמה נאה, עמ' 3
  • מעמד השורש במילונות העברית החדשה מאת ראובן מירקין, עמ' 6
  • אתר האינטרנט "מאגרים" פתוח לציבור, עמ' 8
  • פרסום חדש: על ההצעה לשינוי שיטת הניקוד (לשוננו לעם), עמ' 8
  [post_title] => אקדם 32 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-32 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-12 23:53:06 [post_modified_gmt] => 2018-11-12 21:53:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8004 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים ראש הממשלה (אהוד אולמרט) ושר המדע והתרבות (אופיר פינס) בביקור ממלכתי באקדמיה, עמ' 1 שאלות ותשובות: צָהֳרַיִם, מָחֳרַת מאת גבריאל בירנבאום, עמ' 2 על הגיית הקמץ שאחריו חטף קמץ; אָהֳלוֹ, פָּעֳלוֹ, יָעֳמַד, בָּחֳרִי המשך קריאה >>

בהחלטות האקדמיה

במבט היסטורי

שכיחות הערך צָהֳרַיִם 1 (אמצע היום) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>