WP_Post Object
(
    [ID] => 35583
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2019-06-19 17:35:42
    [post_date_gmt] => 2019-06-19 14:35:42
    [post_content] => 
רעיונאי, זמריר, סמליל, יצגן
רַעֲיוֹנַאי (קופירייטר)
המילה רעיון נזכרת בתנ"ך בספר קהלת בצירופים "רַעְיוֹן רוּחַ", "רַעְיוֹן לֵב". זו מילה שאולה מארמית. הפירושים שניתנו לה: 'שאיפה', 'נטייה', 'מחשבה'. בימינו המילה רעיון מציינת בין השאר 'מחשבה מקורית'. ואכן הרעיונאי מופקד על המחשבה המקורית והיצירתית בתחום הפרסום: הוא מחבר ומנסח של פרסומות.
המילה רעיונאי נולדה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
זַמְרִיר (ג'ינגל)
זמריר הוא תשדיר פרסומת המלֻווה זֶמֶר קצר.
המילה זמריר היא מעין 'זמר קטן' – כפי שחֶלְקִיק הוא חלק קטן וסַמְלִיל (לוגו) הוא סמל קטן.
המילה חודשה בוועדה למילים בשימוש כללי, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"א (1991).​
סַמְלִיל (לוגו)
סמליל הוא סמל של מוסד או של חברה מסחרית המופיע בפרסומי המוסד או במוצרי החברה. לסמליל יש עיצוב גרפי קבוע, ולרוב הוא כולל את שם המוסד או החברה או את ראשי התיבות של השם.
המילה סמליל היא צורת הקטנה מן המילה סֵמֶל, בדומה לשַׁבְרִיר (מן המילה שֶׁבֶר) ולזַמְרִיר (ג'ינגל, מן המילה זֶמֶר). המילה סֵמֶל עצמה מקורה בתנ"ך, ומשמעה המקורי צורה, פסל.
את המילה סמליל הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
יַצְגָן (פרזנטור)
יצגן הוא אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום ומציג אותו ואת מרכולתו לפני הציבור.
הפעלים המקראיים הִצִּיג והֻצַּג משמעם 'העמיד' ו'הועמד'. הצירוף המקראי 'הציג לפני' – כגון "וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה" (בראשית מז, ב) – פירושו קרוב לשימושו בימינו: העמיד לפנֵי, הֶראה.
המשמעות החדשה של הִצִּיג והַצָּגָה – העלאת מחזה על במה – נוצרה בהשראת מילים מקבילות בלשונות אירופה הקשורות ביסודן לעמידה והעמדה.
חידוש נוסף מאותו השורש הוא הפועל יִצֵּג במשמעות 'היה בא כוח'. למשמעות זו קשור חידושו של ברל כצנלסון נָצִיג (בדומה למילה נציב הקשורה לשורש יצ"ב).
אל החידושים הללו מצטרפים עוד חידושים רבים מן השורש יצ"ג: הֶצֵּג, תְּצוּגָה, צָג, מֵיצָג, מֻצָּג, מַצֶּגֶת, יָצִיג.
את המילה יצגן הציעה חנה רוזן לוועדה למילים בשימוש כללי. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

 
    [post_title] => מפרסמים בעברית
    [post_excerpt] => מה הן החלופות העבריות לפרזנטור ולג'ינגל? מהו סמליל? על היצירתיות שבכל אלו אחראי פעמים רבות הרעיונאי, הלוא הוא הקופירייטר בלעז. על מונחי פרסום עבריים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%96%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-06-23 12:21:15
    [post_modified_gmt] => 2021-06-23 09:21:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35583
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 18411
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-01-01 16:24:27
    [post_date_gmt] => 2017-01-01 14:24:27
    [post_content] => 
צג המחשב ומצג המחשב
    [post_title] => למד לשונך 115
    [post_excerpt] => צג המחשב ומצג המחשב: על המילים צָג, מִרְקָע, מַצָּג, חַלּוֹן, חַלּוֹנִית, תֵּבָה, טֹפֶס.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-115
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:07:57
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:07:57
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18411
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9940
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-05-14 05:56:25
    [post_date_gmt] => 2015-05-14 02:56:25
    [post_content] => 
בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.

מונחי טכנולוגיית המידע
אושר הפרק "שפות תכנות" במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה. את המונחים הגישה לאישור האקדמיה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים בראשות אמנון שפירא.
דיון מעניין היה על החלופה העברית ל'סייבר': המילה 'סייבר' (cyber) גזורה מן המילה קיברנטיקה (cybernetics במקור מיוונית) בהגייתה האנגלית. מקובל להגדיר את מרחב הסייבר, הנחשב למרחב החמישי (נוסף על יבשה, ים, אוויר וחלל), כמרחב הכולל מערכות תקשורת, מחשוב ובקרה, רשתות (לרבות המרשתת), נתונים ותכנים במערכות מידע ותעבורתם, וכן את המשתמשים בכל אלה. במהלך החיפוש אחר חלופה עברית התייעצה האקדמיה עם אנשי מקצוע בכירים בגופי ממשל וביטחון ובאוניברסיטאות. הצעות כמו גזירת המונח מ'מחשב' או מן השורש חש"ב או שימוש במילה 'רשת' או 'מרשתת' לא התקבלו על דעתם, וכן נדחתה ההצעה להשתמש במילה הקיימת 'תקשוב'. בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה עלתה ההצעה לגזור מילה מן השורש סב"ר המציין בין השאר חשיבה והבנה (הֶסְבֵּר, סְבָרָה). מתוך כמה אפשרויות שהוצעו העדיפו במטה הסייבר הלאומי את הצורה המופשטת סֶבֶר, בין היתר כי אפשר לראות בה ראשי תיבות של 'סביבת רשת'. במליאת האקדמיה היו שביקרו את ההצעה, הנראית כניסיון לתת צורה עברית למונח הלועזי, ואולם רוב החברים ראו בה פתרון סביר. בהצבעה הוחלט להעדיף את כתיב המילה כראשי תיבות: סֶבֶ"ר.
פרופ' אהרן ממן, יו"ר ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, בירך על שיתוף הפעולה עם המטה הלאומי בתהליך קביעת המונח, והוא סמוך ובטוח ששיתוף פעולה זה יסייע בקליטת המונח ביחידות הצבא והמשטרה, בתעשייה ובמחלקות באוניברסיטאות ובמכללות העוסקות בענייני סב"ר.
עוד מונחים שאושרו:


 	
תֶּקֶל – bug. לקראת הדיון במונח פנתה האקדמיה לציבור וקיבלה שלל הצעות. בסופו של דבר הוחלט לבחור בחלופה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא 'ניפוי תקלים', ובקיצור 'ניפוי' (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן).
 	
מַסֶּדֶת – פלטפורמה, כגון מסדת מחשוב, מסדת טכנולוגית. המילה החדשה נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד, והיא קשורה למילים יְסוֹד, יִסֵּד.
 	
שָׁרָתִית – servlet.
 	
תַּכְמִין – Easter egg; מנגנון סמוי לא מזיק שנכנס לפעולה לאחר שהמשתמש מבצע רצף של פעולות.
 	
לְתַצֵּר ("לקנפג") – הפועל נגזר מן המילה תְּצוּרָה.

כמו כן הוסדרו המונחים הקשורים לצג המחשב, וכולם נועדו לשמש במקום המילה 'מסך': צָג (display) הוא המכשיר שעליו מוצגת תמונת המחשב וגם התקן להצגת נתונים ומידע במכשירים שונים. כאשר מעוניינים להבחין בין המכשיר כולו ובין החלק שבו מוצגת התמונה משתמשים במילה מִרְקָע (screen). התמונה עצמה המוצגת על המרקע היא מַצָּג (display).
המצג יכול לכלול חַלּוֹן (window), לוּחַ (panel), תֵּבָה (box), טֹפֶס (form) וחַלּוֹנִית (pane).
נוסף על כך החליטה האקדמיה לאמץ במילוניה את המילה המהלכת מִמְשָׁק במשמעות interface. בעבר התנגדה האקדמיה למילה זו בגלל זהותה למילה מִמְשָׁק במשמעות management (מן מֶשֶׁק). המונח שנקבע עוד ב־1970 היה מִשָּׁק ואחר כך נקבע מִנְשָׁק. ואולם המילה ממשק – שנגזרה מ'מַשִּׁיק' – היא המשמשת בקרב אנשי המקצוע ובציבור הרחב, ועתה היא תהיה גם מונח רשמי במילוני האקדמיה.

סדרת השפיראים
מליאת האקדמיה אישרה בישיבה זו גם רשימה של כ־70 שמות מינים ומשפחות בסדרת השפיראים. בעבר נקראו כל סוגי הסדרה בשם שפירית או בשם שפרירית לפי שיוכם לשתי התת־סדרות. ברשימה החדשה נעשה מאמץ מרשים לתת לכל סוג שם לעצמו – על פי מבנה גוף, מעוף ועוד. את הרשימה הכין מיכאל בְּלֵכר, אקולוג שמורת עין גדי ואזור ים המלח ברשות הטבע והגנים, והיא נדונה בוועדה למונחי זואולוגיה בהשתתפות זואולוגים מאוניברסיטת תל־אביב ומן האוניברסיטה העברית.
מבחר מן השמות: נוֹצָנִית צָרַת־רֶגֶל, רָמְחִית חִנָּנִית, סַיָּרָן נוֹדֵד, מִצְבָּטִית מְשֻׁיֶּשֶׁת, דַּלְגָנִית אֲדֻמָּה, עֲפִיפוֹנִית מְשׁוֹטֶטֶת.
כל המונחים שאושרו יפורסמו באתר מונחי האקדמיה בהקדם.
    [post_title] => אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 23:07:31
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:07:31
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9940
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5542
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-08-12 12:28:38
    [post_date_gmt] => 2012-08-12 09:28:38
    [post_content] => 
צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון
צָג (display device)
צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון או מצלמה.
התוכן המופיע על הצג הוא מַצָּג. למשל מַצָּג רִאשׁוֹן הוא החלק העליון של דף באתר במרשתת הנראה על צג המחשב – חלק זה חשוב מבחינת הפרסום כי הוא בעל החשיפה הגדולה ביותר בדף.
במקום המילים צג ומצג רווחת המילה מסך, אלא שמסך משמעו וילון ותפקידו להסתיר (כפי שנרמז משורש המילה – סכ"ך), ואילו המילים צָג ומַצָּג מדגישות את הדבר הנראה.

עדכון: בשנת תשע"ו החליטה האקדמיה שאין טעם לפסול את השימוש הרווח הזה במילה 'מסך', עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים הנזכרים.
גּוֹפָן (פונט)
גופן הוא צורה של סימני דפוס, כגון אותיות. יש סוגים של גופנים עבריים, כגון וילנה, נרקיס, תם, גוטמן, הדסה.
המילה גופן נזכרת בתלמוד הבבלי וסוברים כי מקורה במילה יוונית הקשורה ל'גרף' (כתיבה). התלמוד מתמודד עם סתירה בין שני מקורות תנאיים בעניין שפת הכתיבה של ספרי קודש, ומציע ליישב את הסתירה בהבחנה בסוג הכתב (ולא בשפה): "כאן בגופן שלנו [הכתב העברי־האשורי] כאן בגופן שלהן [כתב של שפות אחרות]".
מִתְאָר (פרופיל)
המילה מתאר מוכרת בצירופים קו מתאר (קונטור) ותוכנית מתאר. המילה מִתְאָר יפה להחליף גם את המילה פרופיל במשמעות תכונות או הגדרות של דבר הנותנות תמונה כללית שלו: מתאר של חברה כלכלית, מתאר של מסמך וכדומה. בהקשרים אחרים פרופיל הוא דיוקן, צְדוּדִית ועוד.
המילה מתאר מתקשרת לפעלים המקראיים תָּאַר, תֵּאֵר שמשמעם סימון קו: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ" (יהושע טו, ט),
"נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" (ישעיהו מד, יג). פעלים אלו מתקשרים למילה תֹּאַר שמשמעה מראה, צורה.
רֶמֶז צָץ (טולטיפ, tooltip)
רמז צץ במחשבים הוא כתובית שצצה כשמצביעים בסמן העכבר על אִיקוֹן או על מילה במצג. בכתובית יש תיאור קצר של האיקון או מידע על המילה.
בשונה מן הרמז הצץ שמטרתו לסייע למשתמש, חַלּוֹן צָץ (בלעז פופ־אפ) הוא חלון פרסומת הצץ בקדמת מצג המחשב ונחשב אמצעי פרסום לא אהוד.
במקרא הפעלים צץ והציץ מציינים פריחה, כמסופר על מטה אהרן: "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז, כג). מכאן בהשאלה צץ פירושו הופיע.
צְרוּפָה (אטצ'מנט)
צרופה היא מסמך המצורף למסר שנשלח בדואר האלקטרוני. בדואר הרגיל משמש השורש צר"ף בהקשר דומה: המילים 'מצורף בזה' (או בראשי תיבות: מצ"ב) מציינות שמצורפים למכתב עוד מסמכים.
המילה צרופה דומה בצורתה למילה גְּלוּיָה – שהיא כנראה תולדה של צירוף מעין 'איגרת גלויה'.
המונח צרופה נקבע במונחי טכנולוגיית המידע שפורסמו באתר מונחי האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
עֲלִילוֹן (קומיקס)
עלילון הוא סיפור בציורים, לרוב בשילוב של טקסט כתוב המובא ב"בועות" מפי הדמויות.
בבסיסה של המילה עלילון עומדת המילה המקראית עֲלִילָה. משמעה היסודי הוא 'מעשה', פעולה', כגון "הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו" (ישעיה יב, ד), והיא קשורה לפועל עוֹלֵל, כלומר 'עָשָׂה', 'פָּעַל'.
בעברית החדשה קיבלה המילה עֲלִילָה משמעות של סיפור מעשה – השתלשלות האירועים במחזה, בסרט, בסיפור. למילה עלילה משמעות נוספת – דיבה – על פי הצירוף "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב, יד).
המילה עלילון אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"א (1991).
    [post_title] => רואים וקוראים בעברית
    [post_excerpt] => מה עדיף - צג או מסך? מהו רמז צץ, ומה ההבדל בינו ובין חלון צץ? איך אומרים פונט בעברית, ומהם עלילון וצרופה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:45:56
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:45:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5542
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 979
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-08 08:31:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:31:00
    [post_content] => 
חג הסוכות נקרא על שם הסוכה שבה יושבים במהלך החג. מהי סוכה? זהו מבנה המסוכך על אדם או על בעלי חיים מפני השמש. במקרא אנו מוצאים למשל את סוכת שומר הכרם: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה" (ישעיהו א, ח), את סוכתו של הנביא יונה: "וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל" (יונה ד, ה), וכן: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית לג, יז).
המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. שורש זה מציין ביסודו כיסוי והסתרה. בתנ"ך אנו מוצאים פועל בבניין קל: סָכַךְ. יש שהשורש בא בו במלואו, ויש שבאה כ"ף אחת בדגש. בתיאור ארון הקודש בספר שמות נאמר: "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת" (כה, כ); ואילו במלכים א נאמר: "וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן..." (ח, ז). בעברית שלנו יש שימוש דומה בפועל בבניין קל: 'הוא סָכַךְ בידיו על ראשו', או בבניין פיעל: 'היא סוֹכְכָה בכנפיה על גוזליה הרכים'.
אל השורש סכ"ך משויכים שמות עצם נוספים: מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.
מָסָךְ הוא וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ, ובימינו בעיקר הווילון הכבד המסתיר את הבמה בתיאטרון. המילה משמשת גם בביטויים ציוריים: 'מסך הברזל', 'מסך עשן'. מכיוון שתפקיד המסך להסתיר ולחצוץ – לא ראוי להשתמש במילה זו לבַּד שעליו מקרינים סרט או לחלק המקביל בטלוויזיה אלא במילה מרקע, ובמחשב נשתמש במילה צָג.[1]
מוּסָךְ – מילה זו באה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "מוּסַךְ הַשַּׁבָּת" (מלכים ב טז, יח; לפי הכתיב: מיסך), ומפרשים שזהו אוהל או מבנה מקורה ששימש את משמרות הכהונה המתחלפים במקדש בשבת. מי היה הראשון שקשר את 'מוסך' למכוניות איננו יודעים. אבל ידוע שבשנת תרצ"ח (1938), כאשר חיפשו חלופה עברית למילה הלועזית גרז', לא נזכרה ההצעה הזאת אלא הצעות אחרות ובהן: תַּחֲנִית, דִּיר מְכוֹנִיּוֹת (לגרז' כמקום חניה), בֵּית תִּקּוֹן מְכוֹנִיּוֹת (לגרז' כבית מלאכה למכוניות).
בעיתונות אפשר למצוא את המילה מוסך כחלופה למילה גרז' מסוף שנות השלושים של המאה העשרים. לפי עדותו של יצחק אבינרי, בראשית שנות הארבעים "בא המוסך ודחק את כל ההצעות הללו בשמשו לשני המובנים כאחד" (כבושי העברית בדורנו, עמ' 66).
מילה מוכרת פחות היא סַךְ, והיא משמשת בצירופים: סַךְ שֶׁמֶשׁ (לוח המותקן במכונית מעל שמשת הנהג ומגן מפני סנווּר השמש); סַכֵּי עֵינַיִם (פיסות עור משני צידי עיניו של הסוס המונעות ממנו להביט לצדדים). סַךְ בפתח שונה מ'סָךְ' בקמץ, המוכר מן הצירוף 'סך הכול' וקשור למילה 'סכום'.
בצורת הרבים של השמות הללו בא דגש המלמד על הכ"ף הכפולה של השורש: מָסַכִּים, מוּסַכִּים, סַכִּים.
כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
[1] עדכון: בשנת תשע"ו החליטה האקדמיה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע.
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => מילים תחת סכך אחד
    [post_excerpt] => המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. מן השורש סכ"ך נגזרו גם המילים מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%a1%d7%9b%d7%9a-%d7%90%d7%97%d7%93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-08-18 12:18:22
    [post_modified_gmt] => 2021-08-18 09:18:22
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=979
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7966
    [post_author] => 5
    [post_date] => 1998-11-14 16:01:12
    [post_date_gmt] => 1998-11-14 14:01:12
    [post_content] => תוכן העניינים

 	
ישיבה חגיגית באקדמיה בהשתתפות שר החינוך (יצחק לוי), עמ' 1
 	
בחירות באקדמיה: אהרן ממן, אלישע קמרון, שמעון זנדבנק, אפרים חזן, קציעה כ"ץ, עמ' 1
 	
הרצאות במכון מזי"א, עמ' 2
 	
מה זה 'היאטוס' (קטע) מאת וילי י' אליאס, עמ' 2
 	
ישיבה חגיגית בוועדת החינוך בכנסת, עמ' 2
 	
פורסמו ברשומות החלטות האקדמיה (דקדוק), עמ' 3
הפעלה בכפולים, משקל פְּעֻלָּה, משקל פַּעְלָה פִּעְלָה, מינוי, פלנטריומים, אישיויות ואחריויות, כפתי (ולא כפתתי), סימון שורש, פיזיקה
 	
מישיבות מליאה האקדמיה, עמ' 3
בְּדָל-בְּדָלֵי, צֶלַע, תְּעוּזָה, לְמָחֳרַת, צירוף שרכיבו הראשון כמת, אותו (ה)מקום, שמות כגון דוגמה ומשכנתה
 	
מילים ומונחים חדשים, עמ' 3
צָג ומַצָּג, מכתב אלקטרוני ודף פותח, מִפְגָּשׁ, מַלְקֶטֶת, צילום ותצלום, מִנְהָלָה ומִנְהֶלֶת (השכונה)
 	
מקומה של הכוונת הלשון בימינו מאת גבריאל בירנבאום, עמ' 4
כָּרֵס, פִּרְאִי, תינוקות, מָה, רָטֹב ורָטוּב, בלעדי ובלבדי, הגב' או גב', הד"ר או ד"ר
 	
שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש מאת אפרים חזן, עמ' 5
 	
האקדמיה ללשון באינטרנט (אתר חדש), עמ' 6
 	
העיירה היהודית בסיפורת העברית הבתר־קלסית מאת יגאל שוורץ (הרצאה בערב השנתי לכבוד פרופ' אלרהנד), עמ' 6
 	
דוד שחר ז"ל, עמ' 7
 	
המגיד (העיתון העברי הראשון, במדור הספרות החדשה של המילון ההיסטורי), עמ' 8

 
    [post_title] => אקדם 13
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-13
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-05-13 15:45:05
    [post_modified_gmt] => 2021-05-13 12:45:05
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7966
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6836
    [post_author] => 20
    [post_date] => 1997-10-14 15:18:28
    [post_date_gmt] => 1997-10-14 13:18:28
    [post_content] => 
    [post_title] => למד לשונך 25
    [post_excerpt] => על המילים צָג, מַצָּג, כִּמֵּת, כַּמָּת, אַפְשֹׁרֶת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-25
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:49:04
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:49:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6836
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)