הדף בטעינה

על המילה צַנְרָן

בתשובות באתר

חידון מה משמעות המילה החדשה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21528
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-01 11:43:32
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:43:32
    [post_content] => 

חלק א

1. מהו עֲלִילוֹן?

אפשרות א: קומיקס

2. מהי אֲסֻפָּה?

אפשרות ב: לקט, קולקצייה מקור המילה אסופה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ מְשָׁלִים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד. בשנת תשע"ג (2013) החליטה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית להרחיב את שימוש המילה אסופה גם ל'קולקצייה' בתחום האופנה: אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.

3. מהי שְׁבִילָה?

אפשרות ב: ראנר שבילה היא מפה ארוכה וצרה הנפרסת על המפה הגדולה לאורך השולחן. אליעזר בן־יהודה מעיד במילונו כי המילה נהגה בלשון הדיבור בתקופתו. צורתה של השבילה מזכירה שביל ומכאן שמה.

4. מהו מָאוֹץ?

אפשרות ג: ספרינט מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם…" (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע באקדמיה במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

חלק ב

1. מהי בְּשֹׂמֶת?

ארומה – הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. המילה בשומת שקולה במשקל המילה קטורת.

2. מהי מַעֲגָנָה?

מרינה – מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויַכטות.

3. מהי נְסוּעָה?

קילומטרז' – סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה.

4. מהו פַּעֲמָן?

מטרונום – מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות (beats), בנגינה או בזמרה.

5. מהו צַנְרָן?

שנורקל – מכשיר המאפשר לשׂוֹחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה.

6. מהי תִּשְׁקֹפֶת?

פרספקטיבה – שינוי גודל העצמים בעיני המסתכל ממרחק, ומכאן יצירת עומק מדומה בציור או בסרטוט דו־ממדי וכן נקודת מבט מרוחקת בזמן על התרחשות, המאפשרת הערכה שקולה יותר.

חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משמעות המילה החדשה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-03 00:54:21 [post_modified_gmt] => 2017-07-02 21:54:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21528 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מילים רטובות לכבוד הקיץ

WP_Post Object
(
    [ID] => 5586
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-06-24 09:43:15
    [post_date_gmt] => 2012-06-24 06:43:15
    [post_content] => 

מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר)

מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים. בספרות חז"ל נזכר גם הצירוף "כלי מיקר" (תוספתא שבת) שפירושו 'כלי שמקרר'. גם בלי ניקוד הכתיב התקני של מחם ומקר הוא ללא יו"ד, וכך גם כתיבן של מילים נוספות באותו המשקל – מצר, מרב (מקסימום), ממד. המילה מֵקַר אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

מַרְוָן ("בר מים")

מרוון הוא מתקן למי שתייה חמים וקרים כאחד. המתקן מרווה את הצמאים ומכאן שמו; אל צורת הבינוני מַרְוֶה נוספה הסיומת ־ָן, המציינת בין השאר כלים, כגון מַחְוָן. נבחין בין מרוון ובין מֵקַר (קוּלֶר) ומֵחַם (סמובר): מחם ומקר מספקים רק דבר אחד (מים חמים בלבד או מים קרים בלבד), ואילו מרוון מספק גם מים חמים וגם מים קרים. את המילה מרוון הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

צַנְרָן (שנורקל)

צנרן הוא מכשיר המאפשר לשׂוחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה. הפועל הוא צָנַר ושם הפעולה צְנִירָה. כל המילים הללו גזורות מן המילה צִנּוֹר – מילה המופיעה פעמיים בתנ"ך ונפוצה בספרות חז"ל. בפירושה של המילה בתנ"ך יש כמה דעות, אך בלשון חז"ל משמעה ברור: גליל מוארך העשוי להעברה ולקילוח של מים או נוזל אחר. מן המילה צינור חודשו בימינו המילים צַנֶּרֶת (מערכת צינורות) וצְנִיר (שקע בצורת חצי צינור שנוצר משחיקה של מים בדופן של אפיק נחל וכדומה). את המילה צנרן הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).

אַמְבַּט עִסּוּי (ג'קוזי)

אמבט עיסוי הוא אמבט ובו התקן המזרים מים בתנועת מערבולת לצורך עיסוי הגוף. יש הקוראים לו 'אמבט זרמים', ולמתקן גדול יותר – 'ברֵיכת זרמים'. עיסוי בעברית ימינו הוא מסז'. המשמעות הבסיסית של השורש היא 'לחץ'. במקרא מופיע פועל מן השורש הזה (יחזקאל כג, ח) אך הוא נכתב בשׂי"ן: עִשּׂוּ (לחצו). לשורש עס"י/עשׂ"י קרוב אולי השורש עס"ס שמשמעו 'מעך', וממנו עָסִיס (מיץ פרי) ועיסה (בצק). את הצירוף אמבט עיסוי הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997). [post_title] => מילים רטובות לכבוד הקיץ [post_excerpt] => מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%a5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:29:38 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:29:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5586 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך מארס 1994

למד לשונך 4

WP_Post Object
(
    [ID] => 6762
    [post_author] => 20
    [post_date] => 1994-03-21 10:32:33
    [post_date_gmt] => 1994-03-21 08:32:33
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד
    [post_title] => למד לשונך 4
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-4
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:33:30
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:33:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6762
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>