הדף בטעינה

על המילה צֶפַע

במילון

 (ללא ניקוד: צפע)
מיןזכר
שורשצפע
נטייהצְפָעים, צִפְעי־

הגדרה

  • נחש ארסי ממשפחת הצפעוניים המסוכן לאדם – בארץ ישראל נפוץ הצפע המצוי (Vipera palaestinae)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של קרפדה, צפרדע ואילנית

צפרדע וקרפדה

WP_Post Object
(
    [ID] => 58228
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2021-12-16 12:59:59
    [post_date_gmt] => 2021-12-16 10:59:59
    [post_content] => הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הצפרדע חיה לצד מקווי מים מתוקים כגון נחלים, בריכות, מאגרים, מעיינות וביצות. לראשה מעין צורת משולש, עורה חלק ולח וצבעו ירקרק בגוונים שונים. לקרפדה עור עבה, גבשושי ויבשושי, היא פעילה בלילות ויכולה לסבול גם בתי גידול יבשים יותר. מין דו־חיים אחר, דומה לצפרדע אך קטן ממנה, נקרא בעברית 'אילנית', על שום חיבתה למחיה בין עצים.

צפרדע

הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא. בתנ"ך היא באה רק בהקשר הזה, גם מחוץ לספר שמות, למשל בתהלים: "שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם" (קה, ל).

מילים בנות חמישה עיצורים נדירות בעברית ובלשונות שמיות בכלל. חוקרים מעריכים כי שמה בלשונות עתיקות אחרות מחקה את קרקוריה: בגעז (חבשית עתיקה) למשל המילה היא 'קרננעת' (בדומה ל'קרר' במצרית) ובארמית בבלית 'אקרוקא' (לזכר) ו'אקרוקתא' (לנקבה),[1] ואולי זה הרקע גם לשם הארוך בעברית. השוואה למילה המקבילה בערבית – ضفدع, מעין 'דפדע' (העיצור ض נעתק בעברית ל־צ) – אולי מלמדת כי אין הרי"ש מן השורש, ויש שהציעו שהיא קרובה אל המילים המקראיות צֶפַע וצִפְעוֹנִי.[2]

קרפדה

המילה קַרְפָּדָה אינה מוכרת ממקורות העברית הקלסית וסביר להניח שדוברי העברית בימי קדם לא הבחינו בין צפרדע לקרפדה – שתיהן נקראו בשם הכללי צפרדע. דמיון זה משתקף בשלל שמות שניתנו לה במילוני ראשית המאה העשרים: עֻרְדְּעָן או אֻרְדַעְנָה (בהשראת המילה הארמית ל'צפרדע'), צְפַרְדֵּעַ הַסַּם (בדומה למקבילה הערבית) או צְפַרְדְּעָן.

עם זאת בארמית של התלמוד הבבלי נזכר (בנוסח הדפוס) מין חיה: קרפדאי או קורפדאי (ברכות נז ע"ב), וזיהויו אינו ידוע. יש שחשבו שהוא יונק, אולי דורבן, בקרבת מה למילה קִפּוֹד. ברם, בהשפעת המילה הצרפתית crapaud היא נתפרשה בקרב מלומדים ומילונאים בתחילת המאה העשרים במובן 'קרפדה'. אחדים מהם קראו לחיה קַרְפֹּד או קַרְפָּד בדומה לכתיב המילה הצרפתית, אולם אחרים העדיפו את הצורה קַרְפָּדָה הדומה יותר למילה התלמודית. הצורה קרפדה זכתה לאישורו של ועד הלשון בשנת תרצ"ח (1938) וכך היא משמשת עד ימינו.

--------------------------------------------------------------

[1] כנראה מן 'עקרוקא', כך בארמית־סורית.

[2] זוהי דעתו של חוקר הלשון נפתלי הרץ טור־סיני. לדעתו יש מקום לשער שהצורה הערבית ضفدع נוצרה מן "ضفضع" וכך דומה שהיא מעין צורה מוכפלת של 'צפע' ו'צפעוני', "המורות גם הן על חיות זוחלות קטנות".

[post_title] => צפרדע וקרפדה [post_excerpt] => הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a6%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%a4%d7%93%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-12-16 14:54:42 [post_modified_gmt] => 2021-12-16 12:54:42 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=58228 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך צֶפַע 2 (נין, נכד) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך צֶפַע 1 (נחש) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>