הדף בטעינה

על המילה צֶוֶת

במילון

 (ללא ניקוד: צוות)
מיןזכר
שורשצות
נטייהצְוָותים, צִוְותי־

הגדרה

  • חֶבר אנשים לביצוע פעולה משותֶפת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מוטציה? תשנית - בתי הזיקוק בחיפה ודג עם שלוש עיניים

ביולוגיה בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5348
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-06-30 09:03:42
    [post_date_gmt] => 2013-06-30 06:03:42
    [post_content] => 

מונחים מן המילון לביולוגיה המולקולרית והמיקרוביולוגיה(תשנ"ה) והמילון לביולוגיה כללית (תשס"ט)

יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר

תַּשְׁנִית (מוטציה)

תשנית היא שינוי במערך הגנטי (genotype) של פרט מסוים הגורם לשינוי בתכונותיו. יש תשניות המתרחשות באופן אקראי, יש תשניות הנגרמות מהשפעות סביבתיות כגון זיהום, ויש תשניות שהאדם יוזם, כגון לצורך פיתוח זן של פרי או ירק. המילה תַּשְׁנִית בנויה כמו המילים תַּבְנִית, תַּמְצִית, תַּכְלִית. בכולן התי"ו הראשונה והתי"ו האחרונה אינן מן השורש. מן המילה תשנית נגזרה המילה מְתַשְׁנֵת, שהיא החלופה העברית למוּטָגֵן (גורם חיצוני לתשנית).

יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם)

יצורון הוא יצור חד־תאי זעיר שאפשר לראותו רק במיקרוסקופ, כגון חיידק או אמבה. בביולוגיה, מטבע הדברים, יש מונחים רבים המציינים הקטנה. במילה יצורון ההקטנה מצוינת על ידי הסיומת וֹן, וכך גם במילה וְרִידוֹן (סעיף דק של וריד). גם הסיומת ־ִית עשויה לציין הקטנה, כגון במילים רִשְׁתִּית, כַּדּוּרִית (דם). דרך אחרת לציין הקטנה היא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: גּוּפִיף, עוֹרְקִיק (סעיף דק של עורק), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב). ויש שההקטנה מצוינת על ידי הוספת שם תואר, כגון 'עץ ננסי', 'קרפדה גמדית' (מין של קרפדה), 'שן זעירה'.

מַעֲצָב (גנגליון)

מעצב הוא צביר של תאי עָצָב. המילה עָצָב – סיב בגוף המעביר תחושות וגירויים – מקורה בימי הביניים. כמו מונחים מדעיים רבים בני אותה תקופה היא נשאלה ללשוננו מן הערבית: עַצַבּ (השורש הערבי עצ"ב מציין ליפוף וקשירה). בצורת הרבים עֲצַבִּים חָברוּ צליל המילה בערבית והמילה המקראית עֲצַבִּים שמשמעה פסילים ואלילים.

קוֹלְטָן (רצפטור)

קולטן הוא תא או קצה עָצָב המזהה שינוי או גירוי בסביבה וגורם לייצור אותות עֲצַבִּיִּים בתגובה. המילה קוֹלְטָן זהה בתבניתה למילה נוֹגְדָן ולמילים נוספות מתחום הביולוגיה והרפואה: מוֹשְׁכָן – אַטְרַקְטַנְט, חומר המושך חרקים או בן זוג מן המין השני. דּוֹחֲיָן – רֶפֵּלֵנְט, חומר הגורם להרחקתו של דבר, כגון חומר דוחה חרקים. סוֹתְרָן – אַנְטִידוֹט, תרופה הסותרת את השפעותיו של רעל. קולטן הוא גם מתקן לניקוז מי גשמים – בור מכוסה בסבכת ברזל המחובר למערכת הביוב.

צַוְתָּאוּת (סימביוזה)

צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ולעיתים רק יצור אחד מפיק תועלת. המילה צוותאות נוצרה מן המילה הארמית צַוְתָּא המצויה בספרות חז"ל והמשמשת בעברית החדשה בביטוי "בצוותא". המקבילה העברית של צוותא היא צֶוֶת. בלשון חז"ל מצוי גם הפועל צָוַת (=התחבר, היה לחֶבְרָה): על הפסוק ממגילת קהלת "כי זה כל האדם" (יב, יג) מובא בתלמוד הפירוש המדרשי: "כל העולם כולו לא נברא אלא לִצְוֹת לזה".

מַעְבְּדָן (לבורנט)

מעבדן הוא מי שעובד במעבדה. צורת הנקבה: מַעְבְּדָנִית. את המילה מַעְבָּדָה חידש אליעזר בן־יהודה במשמעות "מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות של חכמת הכמיה", כהגדרתו במילון. החידוש מבוסס על המשמעות המילולית של המילה הלטינית לַבּוֹרָטוֹרְיוּם = מקום של עבודה. המילה מעבדן דומה בצורתה למילה מִנְהֲלָן – מִנְהָלָה (או מִנְהָל) בתוספת ־ָן. המילה מעבדן מתועדת במילונים משנות השישים של המאה העשרים.

אַקְטָר (אוֹטוֹקְלָב)

אקטר הוא מְכָל לעיקור ולחיטוי של אביזרים רפואיים וכלֵי מעבדה על ידי הפעלת קיטור בלחץ גבוה. המילה נוצרה משורש המילה קיטור במשקל אַפְעָל, הנדיר יחסית, בזיקה לצלילי המילה הלועזית. בתנ"ך קיטור משמעו עשן, ובעברית החדשה – אדים שנוצרים ממים רותחים. ממשמעות זו חודשה בסוף המאה התשע־עשרה המילה קַטָּר – כשעוד פעלו הקטרים באמצעות קיטור. [post_title] => ביולוגיה בעברית [post_excerpt] => איך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט - מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 17:52:01 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 14:52:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5348 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט - מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

צוות ברבים

WP_Post Object
(
    [ID] => 119
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-02-14 14:45:20
    [post_date_gmt] => 2012-02-14 12:45:20
    [post_content] => שאלה: מה צורת הרבים של צוות – צוותים או צוותות?

תשובה: צורת הרבים הרווחת והמומלצת של המילה צוות היא צְוָתִים (בלי ניקוד: צוותים), ובנסמך צִוְתֵי־ (בלי ניקוד צוותי־).

המילה צוות – צורתה העברית של המילה הארמית צוותא – מצויה קצת בספרות חז"ל, אך אין במקורות תיעוד לצורת הרבים שלה. כמה מן המילונים מביאים לצד צְוָתִים גם את הצורה צְוָתוֹת (למשל אבן־שושן במילונו), אך במונחי האקדמיה נקבעה צורת הרבים צְוָתִים.

נעיר כי שמות רבים במשקל המילה צֶוֶת המסתיימים בתי"ו הם שמות ממין נקבה, וצורת הרבים שלהם בסיומת ־וֹת: דלת–דלתות, קשת–קשתות, רשת–רשתות, כסת–כסתות. ואולם לעומת מילים אלו, שבהן במקור הייתה התי"ו סיומת נקבה, המילה צוות היא מילה ממין זכר והתי"ו שבה שורשית מלכתחילה.
    [post_title] => צוות ברבים
    [post_excerpt] => מה צורת הרבים של צוות – צוותים או צוותות? במקורות אין תיעוד לצורת הרבים של המילה, ואולם הצורה המומלצת והמקובלת היום היא 'צוותים'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-25 08:56:24
    [post_modified_gmt] => 2020-03-25 06:56:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=119
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מה צורת הרבים של צוות – צוותים או צוותות? במקורות אין תיעוד לצורת הרבים של המילה, ואולם הצורה המומלצת והמקובלת היום היא 'צוותים'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך צֶוֶת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


צֶוֶת
לרשימה המלאה
עבודה (תשל"ג, 1973)
עֲבוֹדַת צֶוֶת עבוֹדה (ג), שעוֹבדים מספּר מבצעים אוֹתהּ ועבוֹדתוֹ של כּל עוֹבד תוֹרמת להשלמת יחידת ייצוּר אחת.
מנהל ציבורי ( תשכ"ג, 1963)
צֶוֶת מְשִׂימָה קבוצת עובדים שהורכבה במיוחד לביצוע משימה נתונה, ורק לביצוע אותה משימה