הדף בטעינה

על המילה צֵידָה

בתשובות באתר

מזוודה

WP_Post Object
(
    [ID] => 63338
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2022-05-26 16:29:49
    [post_date_gmt] => 2022-05-26 13:29:49
    [post_content] => המילה מזוודה מוכרת מן המשנה במסכת כלים (כ, א; בחלק מעדי הנוסח הגרסה היא 'מזדה' או 'מזרה'). פרשני המשנה למן תקופת הגאונים פירשו את המילה על פי השורש זו"ד בארמית ובערבית שעניינו 'צידה' ומכאן שמזוודה היא שק או כיס שנותנים בו צידה לדרך.

הפרשנים הסתמכו בעיקר על המילה זְוָדִין שמשמשת בתרגומי המקרא הארמיים תמורת צֵידָה, כגון בצירוף המקראי צֵדָה לַדֶּרֶךְ (בראשית מה, כא ועוד) המיתרגם תדיר "זְוָדִין לְאוֹרְחָא". המילה מוכרת גם מן הביטוי התלמודי שבפי האמורא מר עוקבא: "זוודין קלילין ואורחא רחיקתא" (בבלי כתובות סז ע"ב), מעין 'הצידה דלה והדרך רחוקה'. צורת הרבים 'זוודין' מופיעה פעם אחת בעברית של ספרות חז"ל: "'צדה לא עשו להם' – מלמד שלא נטלו בידם זוודין לדרך" (מכילתא דרשב"י שמות יב, לט).[1]

המילה 'מזודה' הייתה מוכרת לסופרי העברית החדשה ואחדים השתמשו בה בספרים ובעיתונים תמורת רייַזעטאַש ביידיש (Reisetasche בגרמנית; מעין 'תיק נסיעות'), ואפילו בניקוד מְזוֹדָה.[2] כך התגלגלה המילה מזוודה להוראתה המודרנית במובן suitcase.

על פי המילים מזוודה וזוודין במקורות חז"ל חידש ועד הלשון את המילים זְוָד (תמורת package) ומִזְוָד (תמורת luggage או baggage), ואולם בהמשך הוחלפה המילה מִזְוָד ב־כְּבֻדָּה, ומכאן בימינו גם בִּטּוּחַ כְּבֻדָּה (תמורת baggage insurance; במקום בִּטּוּחַ מִזְוָד).

מן השורש זו"ד נגזר בימינו גם הפועל זִוֵּד, המקובל בלשון הצבאית במובן 'צִייד (כלי רכב למשל) בכלים המיוחדים לו'.

--------------------------------------------------------------

[1] בהקשרים אחרים משמשת בתלמוד הבבלי גם המילה הארמית זוודתא במובן 'תכריכים', ויש שהסבירו שאין הם אלא משל לצידה שאדם מכין לקראת פטירתו מן העולם.

[2] אגב, במסורת תימן למשנה – מְזוּדָה.

[post_title] => מזוודה [post_excerpt] => המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d6%b4%d7%96%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%93%d6%b8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-18 16:29:49 [post_modified_gmt] => 2022-08-18 13:29:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=63338 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חפץ לכל עת

WP_Post Object
(
    [ID] => 5596
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-05-28 09:56:22
    [post_date_gmt] => 2012-05-28 06:56:22
    [post_content] => 

חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור, ציודן

חֲפִיץ (גאג'ט, גאדג'ט)

חפיצים הם חפצי מותרות שיש בהם חידוש או תחכום כלשהו. למשל: מכשיר ניווט, פנס בתוספת מצפן, חפץ נוי כגון מטוטלת לשולחן הכתיבה. חֲפִיץ הוא סוג של חפץ, ומכאן שמו. אך בחפיץ יש רמז למשמעות נוספת של המילה חֵפֶץ ושל השורש חפ"ץ, והיא 'רצון'. בלשון המקרא הפועל הרגיל להבעת רצון הוא חָפֵץ, חָפַצְתִּי. במזמור 'אשת חיל' שבמשלי נאמר "וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ", כלומר 'ברצון'. וגם היום אומרים בלשון הגבוהה 'בחפץ לב' במשמעות של 'ברצון רב'. אם כן חֲפִיץ הוא חֵפֶץ שחֲפֵצִים בו. את המילה חפיץ הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

מַהֲלוֹם (שוקר חשמלי)

מהלום הוא מכשיר להגנה עצמית ההולם בתוקף בהֶלֶם חשמלי. המילה מהלום מצויה בפיוטים קדומים במשמעות מהלומה, מכה. במשמעותה החדשה היא מכשיר או כלי, והיא דומה בצורתה לכלים ומכשירים אחרים: מַרְעוֹם, מַעֲרוֹךְ, מַעֲצוֹר, מַכְתּוֹף (התקן לנשיאת נשק או מצלמה על הכתף). את המילה מהלום הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ב (2002).

מַקְּלוֹר (סטיקלייט)

צילום של מַקְּלוֹר (סטיקלייט)מקלור הוא כלי דמוי מקל הפולט אור זוהר לאחר שמקפלים אותו (וכך שוברים את המכל הפנימי שבתוכו) ומנערים אותו. הוא משמש למשל להכוונת תנועה בלילה. כמו כן הוא משמש בצבא לצרכים שונים כגון סימון מטרות בשעות החשכה. המילה מקלור נוצרה מהלחם של מקל ואור, בדומה למילים רבות: רַמְזוֹר, מִגְדַּלּוֹר, זַרְקוֹר.

פֻּנְדָּה (פאוץ')

פונדה היא תיק המחובר לחגורה ונועד לנשיאת פריטים קטנים כמו כסף, משקפיים וטלפון נייד. המילה פונדה היא במקורה מילה יוונית שהתגלגלה אל העברית של המשנה והתלמוד בשתי צורות: אפונדה, פונדה. כך למשל כתוב במשנה ברכות: "לא יִכָּנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגלו", ובמדרש מאוחר יותר באה גרסה אחרת של אותה ההלכה: "לא יִכָּנס אדם להר הבית במעות צרורות בסדינו ובאבק שעל רגליו ובפונדא החגורה לו מבחוץ". גם סופרים של העת החדשה השתמשו במילה פונדה או אפונדה במשמעות דומה. כך למשל כתב ביאליק בתרגומו לדון קישוט: "וגם מאתים זהב צוו לתת לו; ויקחם סנשו וישימם באפנדתו אשר על־מתניו מתחת לכתנתו". בימינו נפוץ למדי השימוש במילה פונדה לנרתיק מחסניות של אקדח. המילה פונדה כחלופה לפאוץ' אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).

גְּלִילוֹר (קליידוסקופ)

גלילורגלילור הוא מכשיר בצורת גליל שבו שברי זכוכית או פיסות נייר צבעוניות משתקפים אל מול האור במערכת של מראות ויוצרים צורות סימטריות בשלל צבעים. עם סיבוב הגליל נוצרות צורות חדשות. המילה גְּלִילוֹר נוצרה מהלחם של גליל ואור. לפני האקדמיה הונחו שפע של הצעות לחלופה לקליידוסקופ ובהן מִקְסֶמֶת, מַרְהֶבֶת, סַסְגֹּנֶת, רְאִינוֹי וסַבְגּוֹן. המילה גלילור נבחרה משום שנראתה פשוטה ובעלת סיכויי קליטה טובים. את המילה גלילור הציעו עמי סגל מקריית טבעון ואלון גנץ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"ב (2012).

 

צִיּוּדָן (צ'ימידן)

צילום של ציודןציודן הוא תיק מלבני גדול ובעל פתח לאורכו המשמש חיילים ומטיילים לנשיאת ציוד אישי. המילה צִיּוּד שבבסיס 'ציודן' גם היא חידוש של הדורות האחרונים. כבר בימי קדם הצטיידו בצֵידָה לַדֶּרֶךְ, כלומר במזון (המילים המקראיות צֵידָה וצַיִד מציינות ביסודן בעלי חיים שניצודו, ומכאן מזון בכלל). אנשי גבעון סיפרו ליהושע: "זֶה לַחְמֵנוּ, חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ... וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים" (יהושע ט, יב). היום כשיוצאים לדרך מצטיידים גם בציוד – בגדים ושאר חפצים. תיק גדול אחר, המשמש בעיקר חיילים, הוא שַׂק חֲפָצִים ("קיטבג"). את המילה ציודן הציעה חברת הוועדה למילים בשימוש כללי מלכה זמלי תמורת המילה הלועזית צ'ימידן (ברוסית: מזוודה). [post_title] => חפץ לכל עת [post_excerpt] => יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה... מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:12:34 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:12:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5596 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה... מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>