הדף בטעינה

מן המילון

צִיפָה 1


נקבה; שורש צוף; נטייה ציפות
  • החֵלק העסיסי בפְרִי

צִיפָה 2


נקבה; שורש צוף; נטייה שם הפעולה של צָף
  • עלייה או הִימָצאוּת של גוף על פני נוזל בגלל משקלו הקל יחסית
על יסוד מילון ההווה

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את הנֵץ שלה'] הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (בראשית מ, י). פעם אחת…
המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך צִיפָה 2 (צמר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

ממונחי האקדמיה


צִיפָה
לרשימה המלאה
ימאות (תשע"ג, 2013)
מְכַל צִיפָה מכל אטום המשפר את כושר הציפה של כלי השיט
ימאות (תשע"ג, 2013)
עֵזֶר צִיפָה נועד להציף את האדם מעל פני המים

צִיפָה (בשר הפרי)
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
צִיפָה בּשׂר הפּרי