הדף בטעינה

מן המילון

צִיפָה 1 (ציפה)


נקבה; שורש צוף; נטייה ציפות
  • החֵלק העסיסי בפְרִי

צִיפָה 2 (ציפה)


נקבה; שורש צוף; נטייה שם הפעולה של צָף
  • עלייה או הִימָצאוּת של גוף על פני נוזל בגלל משקלו הקל יחסית
על יסוד מילון ההווה

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את הנֵץ שלה'] הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים" (בראשית מ, י). פעם אחת…
המשך קריאה >>

ממונחי האקדמיה


צִיפָה
לרשימה המלאה
ימאות (תשע"ג, 2013)
מְכַל צִיפָה מכל אטום המשפר את כושר הציפה של כלי השיט
ימאות (תשע"ג, 2013)
עֵזֶר צִיפָה נועד להציף את האדם מעל פני המים

צִיפָה (בשר הפרי)
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
צִיפָה בּשׂר הפּרי