הדף בטעינה

על המילה פַּעֲלוּל

לנושא הדקדוקי משקל פַּעְלוּל

במילון

 (ללא ניקוד: פעלול)
מיןזכר
שורשפעל
נטייהפַּעֲלוּלִים

הגדרה

  • פעולה מכוּונת של תאורה או השמעת קולות או אמצעים טכניים אחרים כדי ליצור רושם של המציאות המוצגת (בלועזית: אֵפֵקְט)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

קולנוע עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5495
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-02 10:17:07
    [post_date_gmt] => 2012-12-02 08:17:07
    [post_content] => 

מן המילון למונחי תקשורת, תשע"ב-תשע"ג (2012)

חלונית, מצלם, צחקיק, קדימון, פעלולים

חַלּוֹנִית (פריים)

kolnoaחלונית היא מונח בתחום הצילום שמשמעו מסגרת הצילום כפי שהיא נראית מבעד לעדשת המצלמה. מעצבים את הצילום על ידי הרחבה או הצרה של החלונית או על ידי הזזתה לצד זה או אחר. המילה הלועזית פריים היא גם תמונה יחידה בסרט; למשמעות זו נקבעה המילה תְּמוּנִית. קצב הצילום וההקרנה של סרט הוא בדרך כלל 24 או 25 תמוניות בשנייה. בשתי המילים חַלּוֹנִית ותְמוּנִית נוספה למילים קיימות הסיומת ־ִית לציון הקטנה.

מִצְלָם (שׁוֹט)

מצלם הוא צילום רצוף מרגע הלחיצה על כפתור הצילום ועד הפסקת הצילום. החידוש מִצְלָם  מצטרף לשורה של מילים מן השורש צל"ם שנוצרו בעברית החדשה כגון צִלֵּם, תַּצְלוּם ומַצְלֵמָה – מן המילה המקראית צֶלֶם שמשמעה דמות. עוד חידוש שיסודו בשורש זה הוא צְלַמְנוֹעַ ("דּוֹלִי", מכשיר להסעת המצלמה בשעת הצילום); ביאליק השתמש במילה זו לקולנוע. עוד על חידוש המילים מן השורש צל"ם ראו במאמרו של ראובן סיוון מי המציא את הפועל צלם?

צַחְקִיק (גאג)

צחקיק הוא פרט קטן שעשוי להצחיק ואינו קשור במישרין לעלילה, למשל כובע מצחיק לראשה של דמות הנכנסת לפתע ברגע מתוח בעלילה. המילה צחקיק מצטרפת למילים אחרות שחודשו במשקל הזה – כמו זמריר (ג'ינגל) וסמליל (לוגו). שורש המילה הוא צח"ק. חוקר העברית והארמית יחזקאל קוטשר הראה בספרו מילים ותולדותיהן כיצד ארבעת הפעלים המביעים צחוק בעברית – צָחַק, שָׂחַק, גִּחֵךְ, חִיֵּךְ – התגלגלו משורש שמי אחד.

קְדִימוׁן (פרומו, טריילר)

קדימון הוא סרטון המורכב מקטעים של סרט קולנוע או של תכנית טלוויזיה שיוצגו בקרוב. מטרתו להודיע לצופה על הסרט או על התכנית, להטעימו מהם ולמשוך אותו לצפות בהם. המילה קדימון נבחרה מתוך כמה הצעות שעלו בדיון במליאת האקדמיה ובהן מַקְדִימוֹן, מַטְעִימוֹן, אַתְחַלְתּוֹן. את המילה קדימון הציע חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן. המילה קדימון אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

פַּעֲלוּלִים (אפקטים)

פעלולים, מתוך מילון הכיס פעלולים הם פעולות מכוונות של תאורה או של קול או של אמצעים טכניים אחרים שנועדו ליצור רושם של המציאות המוצגת. המילה משמשת בתחום התיאטרון, הקולנוע, הטלוויזיה וכדומה, וכיום גם במחשבים, כגון בעריכת מצגות. המילה פַּעֲלוּל נוצרה מהכפלת אות השורש האחרונה, והיא דומה למילה לַהֲטוּט שחידש אברהם שלונסקי, וכן למילים גַּבְשׁוּשׁ, זַהֲרוּר, קַמְטוּט, קַמְצוּץ. נעיר כי בהקשרים מדעיים המילה הלועזית אפקט מתורגמת במילה תּוֹצָא, כגון תוצא חממה, תוצא דוֹפְּלֶר. את המילה פעלולים קבע ועד הלשון בשנת ת"ש (1940) במילון למונחי תיאטרון. [post_title] => קולנוע עברי [post_excerpt] => "כבר בפרומו של הסרט רואים שימוש מרובה באפקטים, והסרט מלא גאגים משעשעים" – בעברית תוכלו לומר שבקדימון רואים שפע פעלולים וצחקיקים. על חלופות אלו וגם על חלונית ומִצְלָם – מבחר מונחי קולנוע ממילון התקשורת של האקדמיה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 23:51:06 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:51:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5495 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"כבר בפרומו של הסרט רואים שימוש מרובה באפקטים, והסרט מלא גאגים משעשעים" – בעברית תוכלו לומר שבקדימון רואים שפע פעלולים וצחקיקים. על חלופות אלו וגם על חלונית ומִצְלָם – מבחר מונחי קולנוע ממילון התקשורת של האקדמיה. המשך קריאה >>
ילד בתוך קופסת גפרורים אוחז בגפרור - איך מקטינים בעברית?

איך מקטינים בעברית?

WP_Post Object
(
    [ID] => 1001
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-27 14:41:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-27 12:41:00
    [post_content] => 

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו.

מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך גם מַגְּבוֹן, תַּנּוּרוֹן (טוסטר־אובן), יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם). סיומת נוספת היא הסיומת ־ִית, כגון במילים תְּגוּבִית (טוקבק), כַּפִּית, מְלוֹנִית (מוטל), ובמונחי אנטומיה קַרְנִית, רִשְׁתִּית. אבל הסיומות האלה לא תמיד מציינות הקטנה: מִלּוֹן הוא אוסף של מילים ולא מילה קטנה, ומַשָּׂאִית אינה משא קטן אלא כלי רכב גדול.

מנגנון הקטנה אחר הוא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: חֶלְקִיק (חלק זעיר, כגון אלקטרון), סַמְלִיל (לוגו, סמל קטן), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב), גַּחְלִילִית (חרק קטן המאיר כגחלת), עוֹרְקִיק (עורֵק דק), גּוּפִיף ונַקְבּוּבִית.

ההקטנה רווחת בשמות תואר, בעיקר על ידי הכפלה, כגון שְׁמַנְמַן (ובנקבה שְׁמַנְמֹנֶת), חֲמַצְמַץ, עַגְמוּמִי, מָרִיר; ובצבעים: צְהַבְהַב, אֲפַרְפַּר וגם אַפְרוּרִי. לציון בעל חיים קטן או גור: כְּלַבְלַב, שְׁפַנְפַּן, חֲתַלְתּוּל, חֲזַרְזִיר, דָּגִיג; דֻּבּוֹן, פִּילוֹן; ויש המגדילים עשות ומקטינים בהקטנה כפולה: דְּגיגון, פילפילון. הקטנה יש גם בשמות עצם אחרים: בהכפלה – שַׁבְרִיר (שבר קטן), זְקַנְקַן (זקן קטן); בסיומת – סִפְרוֹן, טִפֹּנֶת (סיומת ־ֹנֶת, צורת נקבה של ־וֹן); בהקטנה כפולה – טִפְּטִפֹּנֶת (בלשון הדיבור).

אין זה מובן מאליו שמילים שיש בהן הכפלה של אותיות, כגון יְרַקְרַק ואֲדַמְדַּם, מציינות הקטנה דווקא. הרי הכפלה מתאימה יותר לציון ריבוי והגברה, וכך הוא בצירופים 'קלי קלות', 'אט אט' ועוד. ואומנם במדרש פירשו חכמים את המילים המקראיות אֲדַמְדַּם ויְרַקְרַק "אדום שבאדומים" ו"ירוק שבירוקים" (ספרא, תזריע). אבל בימי הביניים יש פרשנים ומדקדקים שפירשו מילים אלו 'אדום בהיר', 'ירוק בהיר'. גם בעברית שלנו יש המשתמשים בחֲלַקְלַק במשמעות 'חָלָק מאוד', והיַפְיוּף מן העגה ובת זוגו היְפֵהפִיָּה מן המקרא הם בלי ספק יפים מאוד. הגברה יש גם בתארים המציינים תכונה "מוקטנת", כגון קְטַנְטַן (קטן מאוד), חֲלַשְׁלוּשׁ, דָּקִיק וקָלִיל. ויש שהמילים בעלות ההכפלה מעשירות את אוצר המילים ללא משמעות מובהקת של הקטנה או הגדלה, כגון פַּעֲלוּל ועַרְמוּמִי.

אמצעי ההקטנה אינם באים למלא רק צורך של מינוח ותיאור, אלא הם גם דרך להבעת חיבה או להבעת זלזול. בלשון חיבה נוכל לומר 'ילדון' ו'חמדמוד', ובלשון זלזול 'פקידון' ו'גברבר'. גם המילה אֱלִילִים שבתנ"ך (במקום אֵלִים) היא לדעת רבים לשון גנאי.

השימוש הנרחב בדרכי ההקטנה בעברית החדשה מיוחס להשפעת היידיש, הרוסית והלדינו. השפעה זו ניכרת גם בשאילת צורני הקטנה וחיבה מלשונות אלו כצורתם, כגון אימאלה (מיידיש), חמורצ'יק (מרוסית), חמוריקו (מלדינו).

לסיום נתבשם מן ההקטנות היצירתיות ששָׂם אברהם שלונסקי בפי המשרת בסַפְּרו למלכה על היצור המוזר שראו עיניו, הלוא הוא עוץ לי גוץ לי:

נִזְדַּמֵּן לִי בֵּיתוֹן קְטַנְטֹן כֶּנֶגֶד עֵינַי, זַעֲטוּט כָּזֶה, פַּעֲטוּט כָּזֶה, בַּיִת – כַּזַּיִת! מִנֶּגֶד לוֹ מְדוּרֹנֶת דּוֹלֶקֶת, וּמִסָּבִיב לַמְּדוּרֹנֶת מְכַרְכֵּר לוֹ אֵיזֶה בַּרְנָשׁוֹן, וְהוּא עֲלַבְלוּב כָּזֶה, זַעֲרוּר כָּזֶה... אָכֵן בַּרְנָשׁוֹן קְטַנְטֹן, אִישׁוֹן־פְּזִיזוֹן כָּזֶה, מַצְחִיקוֹן כָּזֶה...

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => איך מקטינים בעברית? [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-02-07 13:28:30 [post_modified_gmt] => 2018-02-07 11:28:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1001 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


פַּעֲלוּל
לרשימה המלאה
תיאטרון (ת"ש, 1940)
פַּעֲלוּל ר' פַּעֲלוּלִים
תקשורת (תשע"ב, 2012)
פַּעֲלוּלֵי מַחְשֵׁב
פַּעֲלוּלֵי מַעֲבָר דרכים דיגיטליות שונות ליצירת מעברים ופעלולים חזותיים שמרככים ולעתים מעלימים את החיתוך
תקשורת (תשע"ב, 2012)
פַּעֲלוּלֵי מַחְשֵׁב
פַּעֲלוּלֵי מַעֲבָר דרכים דיגיטליות שונות ליצירת מעברים ופעלולים חזותיים שמרככים ולעתים מעלימים את החיתוך
תקשורת (תשע"ב, 2012)
פַּעֲלוּלֵי קוֹל פעלולים קוליים שיוצרים באמצעים מלאכותיים באולפן בהתאמה לתנועות של הדמויות ושל העצמים הנראים בתמונה