הדף בטעינה

על המילה פִיזִיקָה

בתשובות באתר

איור ילדה עם טלפון נייד והכיתוב: החלופה העברית לטלפון היא שח רחוק – חדשות כזב

מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות

WP_Post Object
(
    [ID] => 870
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:26:06
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:26:06
    [post_content] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'. כל מי שיעיין בשמות מילוני האקדמיה ימצא שמות לועזיים רבים: 'אלקטרוניקה', 'מטאורולוגיה', 'מתמטיקה', 'פסיכולוגיה', 'פיזיקה' ועוד. מונחים לועזיים לרוב ימצאו המעיינים גם בתוך המילונים עצמם.

קשה להציב כלל או כללים מתי מניחים למונח הלועזי בלועזיותו ומתי מציעים לו חלופה עברית. בשיקולים המובאים בחשבון: עד כמה המונח הלועזי מושרש, האם הגייתו נוחה או זרה לעברית, האם נגררים אחריו פעלים ושמות תואר, באיזו מידה הוא תלוי תרבות (למשל שמות מאכלים), וכמובן האם החלופה העברית נוחה, קליטה וקולעת.

לצד השיקולים המעשיים יש לשאלה גם היבט עקרוני־אידאולוגי: האם יש לשאוף שלכל מילה לועזית תימצא חלופה עברית? יש הסוברים שכן, בהם כאלה הפונים אל האקדמיה מדי פעם בפעם ומוחים על מילים לועזיות שגורות שהאקדמיה לא הציעה להן תחליף עברי. לדעתם הכרחי להמיר מילים לועזיות במילים עבריות כדי לחזק את מעמדה של העברית ואת עצמאותה. אחרים סבורים שאין פסול בשילובן של מילים לועזיות בלשוננו, ואף יש בכך מן החיוב – שכן המילים הלועזיות מחברות את העברית ואת דובריה אל תרבות העולם. בעלי דעה זו מסתמכים על מאות המילים ששאלה העברית בתקופות קודמות מלשונות שכנות, החל בתקופת המקרא, כגון איכר, היכל, צי, פתגם; המשך בספרות חז"ל, כגון זוג, מלפפון, ספוג, סנהדרין, אלכסון, עמילן, סנדלר, אסימון, פיוט, קרקס, ואף בימי הביניים בהשפעת הערבית, כגון קוטב, אדיב, מרכז, אופק.

שיקול חשוב הוא האיזון, הפרופורצייה. ריבוין של מילים לועזיות בטקסט כתוב או דבור או ריבוי של מינוח לועזי במקצוע מסוים צורמים לאוזן ומשדרים מסר של התנשאות וזרות.

דרכה של האקדמיה היא דרך האמצע: כל מקרה נדון לגופו – ומוכרע על פי השיקולים שנמנו כאן.
    [post_title] => מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות
    [post_excerpt] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%a2%d7%96%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-05-24 12:17:35
    [post_modified_gmt] => 2020-05-24 09:17:35
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=870
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 13

אקדם 13

WP_Post Object
(
    [ID] => 7966
    [post_author] => 5
    [post_date] => 1998-11-14 16:01:12
    [post_date_gmt] => 1998-11-14 14:01:12
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ישיבה חגיגית באקדמיה בהשתתפות שר החינוך (יצחק לוי), עמ' 1
  • בחירות באקדמיה: אהרן ממן, אלישע קמרון, שמעון זנדבנק, אפרים חזן, קציעה כ"ץ, עמ' 1
  • הרצאות במכון מזי"א, עמ' 2
  • מה זה 'היאטוס' (קטע) מאת וילי י' אליאס, עמ' 2
  • ישיבה חגיגית בוועדת החינוך בכנסת, עמ' 2
  • פורסמו ברשומות החלטות האקדמיה (דקדוק), עמ' 3 הפעלה בכפולים, משקל פְּעֻלָּה, משקל פַּעְלָה פִּעְלָה, מינוי, פלנטריומים, אישיויות ואחריויות, כפתי (ולא כפתתי), סימון שורש, פיזיקה
  • מישיבות מליאה האקדמיה, עמ' 3 בְּדָל-בְּדָלֵי, צֶלַע, תְּעוּזָה, לְמָחֳרַת, צירוף שרכיבו הראשון כמת, אותו (ה)מקום, שמות כגון דוגמה ומשכנתה
  • מילים ומונחים חדשים, עמ' 3 צָג ומַצָּג, מכתב אלקטרוני ודף פותח, מִפְגָּשׁ, מַלְקֶטֶת, צילום ותצלום, מִנְהָלָה ומִנְהֶלֶת (השכונה)
  • מקומה של הכוונת הלשון בימינו מאת גבריאל בירנבאום, עמ' 4 כָּרֵס, פִּרְאִי, תינוקות, מָה, רָטֹב ורָטוּב, בלעדי ובלבדי, הגב' או גב', הד"ר או ד"ר
  • שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש מאת אפרים חזן, עמ' 5
  • האקדמיה ללשון באינטרנט (אתר חדש), עמ' 6
  • העיירה היהודית בסיפורת העברית הבתר־קלסית מאת יגאל שוורץ (הרצאה בערב השנתי לכבוד פרופ' אלרהנד), עמ' 6
  • דוד שחר ז"ל, עמ' 7
  • המגיד (העיתון העברי הראשון, במדור הספרות החדשה של המילון ההיסטורי), עמ' 8
  [post_title] => אקדם 13 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-13 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-13 15:45:05 [post_modified_gmt] => 2021-05-13 12:45:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7966 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך אוגוסט 1994

למד לשונך 6

WP_Post Object
(
    [ID] => 6766
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1994-08-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1994-08-14 12:18:30
    [post_content] => הערת עדכון: מִשָּׁק, מִנְשָׁק > גם מִמְשָׁק (תשע"ה, 2015).
    [post_title] => למד לשונך 6
    [post_excerpt] => על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-6
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:50:26
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:50:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6766
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>