WP_Post Object
(
    [ID] => 42365
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-07-06 12:01:16
    [post_date_gmt] => 2020-07-06 09:01:16
    [post_content] => 
1. איזה פועל מהפעלים הבאים אינו קשור לאש?

 	
יָקַד
 	
אָכַל
 	
קָדַח
 	
זָרַח

הפעלים יָקַד, אָכַל וקָדַח קשורים לאש למן התנ"ך: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים" (דברים לב, כב). שונה מהם הפועל זָרַח: השמש אומנם זורחת, אבל אש לא. ואף על פי שיש הטועים לחשוב כך – השמש אינה עשויה מאש!
2. מהי צורת היחיד של גֶּחָלִים?

 	
גַּחַל
 	
גֶּחָל
 	
גַּחֶלֶת
 	
אין צורת יחיד לגחלים

צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה לאחור מוטעית מצורת הרבים. את הצורה גַּחַל אפשר למצוא בלשון הספרותית, אך היא אינה צורת היחיד של גֶּחָלִים. גַּחֶלֶת (במשקל קַטֶּלֶת) היא צורת היחיד של גֶּחָלִים (הסגול בגימ"ל בא במקום פתח לפני החי"ת הגרונית הקמוצה שהיה אמור לבוא בה דגש, והשוו בַּהֶרֶת – בֶּהָרוֹת). גחלת היא אחת מן המילים שמינן נקבה, אך ברבים באה בסיומת ־ִים, כמו שיבולת – שיבולים.
3. מה מקור המילה מדורה?

 	
מן השורש דו"ר המציין עיגול.
 	
מן השורש מד"ר – בגלל הצורך למדר ולהגביל את האש שלא תתפשט.
 	
המילה קשורה לשורש דרד"ר – כי המדורה עלולה להידרדר לשרפה לא נשלטת.
 	
מילה שאולה מן המצרית

המילה מְדוּרָה – ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול – גזורה מן השורש דו"ר שעניינו עיגול.
4. איזו מן המילים איננה נרדפת לתפוחי אדמה?

 	
קרטושקעס
 	
בולבוסין
 	
תפודים
 	
חלגלוגות

אמנם חלגלוגות נשמע מפתה מאוד, אבל מדובר בשם צמח הנזכר במשנה, מאות שנים לפני שתפוחי האדמה, שמקורם באמריקה, נודעו לאנשי העולם הישן. חלגלוגה מזוהה עם רְגֵלַת הַגִּנָּה.

קרטושקעס – מרוסית (קַרְטוֹשְׁקָה = תפוח אדמה), משמשת בעגה העברית לציון תפוחי אדמה חרוכים במדורה. אפשר להזכיר גם את המילה לתפוחי אדמה מיידיש: קרטופלך.

בולבוסין – מילה מלשון חכמים שמשמעותה בצל. מקורה ביוונית (bolbos, בלטינית: bulbus, באנגלית bulb). בספרות ההשכלה החלו להשתמש בה לציון תפוחי אדמה בהשראת המילה "בולבע" (ברבים "בולבעס") ביידיש.

תפוד – מעין ראשי תיבות: תפו(ח) (א)ד(מה), בדומה למילה תפוז (תפוח זהב).
5. איזה משפט אינו נכון?

 	
מן השורש דל"ק הקשור לבעירה נגזר שם המחלה דַּלֶּקֶת.
 	
עֹמֶר ועָמִיר, המציינים עֲרֵמת שיבולים, נגזרו מן השורש ער"ם בשיכול אותיות.
 	
מן המילה אֵפֶר נגזר שם הצבע אָפֹר.
 	
לַהַבְיוֹר הוא הלחם של לַהַב + יוֹרֶה.

עומר ועמיר הן מילים נרדפות לציון אגודת שיבולים, אך אין קשר ביניהן ובין המילה עֲרֵמָה.
המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום.
שם הצבע המחודש אפור נקרא כך על שם צבעו של האפר.
לַהַבְיוֹר הוא כלי נשק המצית זרם של נוזל דליק ו"יורה" אש לכיוון מסוים.
6. "קומזיץ" – מילה חביבה במיוחד ששאלנו משפה אחרת. מה פירוש המילה בשפה המקורית?

 	
"על האש" בטורקית
 	
"אש לוהטת" בלאדינו
 	
"בוא שב" ביידיש
 	
"תפוח אדמה" ברוסית

מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: "קום זיץ" הוא "בוא שב". יש אומרים שבשימוש המקורי לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. אנשי הפלמ"ח אימצו אותה לציון הישיבה סביב המדורה, ובמשמעות זו נותרה עד ימינו.
7. מה צורת היחיד של גיצים?

 	
גֵּץ
 	
גִּיץ
 	
גִּצָּה
 	
גֶּצֶת

גֵּץ–גִּצִּים, כמו חֵץ–חִצִּים (חיצים), נֵס–נִסִּים (ניסים) – הצירי בצורת היחיד מקורו בחיריק, והחיריק הזה מופיע בצורות הנוטות ובהן גם בצורת הרבים.
8. מהו רַשָּׁף?

 	
ניצוץ של אש
 	
דרגה במכבי האש
 	
להביור צבאי גדול
 	
שם של עוף דורס

רֶשֶׁף הוא ניצוץ של אש, וכיום בעיקר הבזק האש שנוצר מירי בכלי ירייה. מן המילה רֶשֶׁף נוצר שם הדרגה רַשָּׁף בדרגות מכבי האש (מקבילה לרב־סרן).
9. מרשמלו צלוי הוא מעדן מפתיע בטעמו, אך החלופה העברית שהוצעה לו מפתיעה כפליים. מהי?

 	
גְּמִישׁוֹנִים
 	
קְצִיפֹנֶת
 	
קְצִיפַת קוֹלָן
 	
מִדְבַּק סֻכָּר

קוֹלָן היא מילה מלשון המשנה שמשמעה דבק, בעיקר מקמח (מקורה ביוונית). ואם אתם מעדיפים את המילה מרשמלו – זה בסדר מצידנו.
10. שיפוד או שַׁפּוּד?

 	
שַׁפּוּד
 	
שִׁפּוּד
 	
גם וגם

שתי הצורות תקניות, אך הצורה שִׁפּוּד היא המקובלת, ואילו שַׁפּוּד מיושנת.
11. הינה כמה מילים מדליקות ממש: מַדְלֵק, צִתָּה, גִּפָּרוֹן. התדעו לְאיזה חפץ הוצעו שמות אלו?

 	
גפרור
 	
מתג חשמלי
 	
מצית
 	
מכשיר לליבוי אש

כל המילים הללו הוצעו לגפרור. את המילה גַּפְרוּר חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם המילה אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש, אבל כנראה לא הביאהּ במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו – מַדְלֵק.
12. מה ההגייה התקנית למילה קיסם ומה צורת הרבים שלה?

 	
קֵיסָם, קִסְמִין
 	
קִיסָם, קִיסְמִים
 	
קִסֵּם, קִסְּמִין
 	
קֵיסָם, קֵיסָמִים

בעקבות מסורות שונות אפשר למצוא במילונים שלוש צורות של ניקוד למילה קיסם. בסופו של דבר הוחלט באקדמיה ללכת על פי צורת היחיד קֵיסָם (בצירי ובקמץ) כפי שהיא מנוקדת בכתבי היד של המשנה, וממנה לגזור את צורת הרבים קֵיסָמִים. מקסים, לא?
13. לאיזו מילה עברית קשורה המילה הערבית צ'יזבט?

 	
כָּזָב
 	
שָׁבָץ
 	
צְבִיעוּת
 	
אֵימָה

המילה 'צ'יזבט' מקורה בערבית: كَذْبَات (=כּד'בַּאת) = כזבים (משורש המקביל לשורש המילה העברית כָּזָב). בערבית המדוברת בארץ יש ההוגים את האות הראשונה של המילה צ', ומכאן הגיע הצ'יזבט לעברית. באמת!
14. מה היה שמו של מנהיג המרד בתעודות מדבר יהודה?

 	
שמעון בר כוכבא
 	
שמעון בן כוסבא
 	
שמעון בר כוזיבא
 	
שמעון התרסי

שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם המנהיג בר־כוכבא. שלוש שנים לאחר קום המדינה נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה תעודות עבריות קדומות, ובהמשך נמצאו תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים אלו (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (גם בכתיבים כוסבה או כושבה, ופעמיים גם שמעון בר כוסבא) או שנשלחו אליו.
15. איך אומרים אש ברבים?

 	
אִשִּׁים
 	
אִשּׁוֹת
 	
שתי הצורות מתועדות בספרות העברית לדורותיה
 	
אין למילה אֵשׁ צורת רבים

אומנם במקרא אין עדות לצורת הרבים של אֵשׁ, וגם בימינו המילה באה בעיקר בצורת היחיד, שהרי 'אש' הוא שם עצם שאינו ספיר. אבל בספרות העברית שלאחר המקרא אפשר למצוא את צורת הרבים אִשִּׁים וגם את צורת הרבים אִשּׁוֹת.
16. מהו שמו התקני של הכלי המשמש לכיבוי אש?

 	
מַטֶּפֶת
 	
מַטְפֶּה
 	
נַטָּף
 	
מַטָּף

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה.
את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית.

את המילה מַטָּף קושרים הדוברים לשורש נט"ף.
17. מכבים את האש בזַרְנוֹק או בזַרְנוּק?

 	
זַרְנוֹק
 	
זַרְנוּק
 	
אפשר גם כך וגם כך

המילה זַרְנוּק חודשה על פי המילה הארמית 'זרנוקא' – שמשמעה דלי מים וגם מתקן השקיה. זרנוק הוא צינור להזרמת מים להשקיה או לכיבוי שרֵפה.

הקפידו על הגייה נכונה, גם הקפידו לא להשאיר אש דולקת!
18. שאלת אתגר
כל אחת מן המילים הבאות אפשר לקרוא בשתי צורות (או יותר). לשלוש מהן יש צורה שהמשמעות שלה אינה קשורה לאש, ורק לאחת מהן כל המשמעויות קשורות לאש. איזו היא?

 	
דלק
 	
שרף
 	
בער
 	
להט

לצד הפועל דָּלַק או שם העצם דֶּלֶק אפשר לקרוא דָּלָק – יונק טורף קטן ממשפחת הסמוריים. ונזכיר גם את הפועל דָּלַק במשמעות 'רדף'.

לצד הפועל שָׂרַף וכן שָׂרָף במשמעות נחש (שהכשתו גורמת לתחושת בעֵרה), אפשר לקרוא שְׂרָף – נוזל צָמיג המופרש מצמחים שונים על ידי חיתוך הקליפה.

לצד הפועל בָּעַר אפשר לקרוא בַּעַר – אדם בור וחסר השכלה.

לעומת זאת גם הפועל לָהַט וגם שם העצם לַהַט קשורים לאש.

 
    [post_title] => חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים
    [post_excerpt] => הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-07-09 09:56:39
    [post_modified_gmt] => 2020-07-09 06:56:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42365
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 41321
    [post_author] => 32
    [post_date] => 2020-05-27 13:32:11
    [post_date_gmt] => 2020-05-27 10:32:11
    [post_content] => נשאלנו: האם יום י"ח באייר – היום השלושים ושלושה לספירת העומר – הוא ל"ג לעומר או ל"ג בעומר?

שני האופנים לכינויו של היום מתועדים בספרות פוסקי ההלכה כבר בימי הביניים (למן המאה הי"ג ואילך). במסורת קהילות המזרח היום מכונה לָ"ג לעומר, ובקהילות יוצאי אשכנז הוא נקרא ל"ג בעומר.

מסתבר ששמו של היום תלוי בנוסח ספירת העומר בקהילות ישראל. בנוסח קהילות המזרח ומקצת קהילות האשכנזים נוהגים לספור 'היום כך וכך לעומר', ואילו בנוסח רוב יהודי אירופה 'היום כך וכך בעומר'. ההבדל בין הנוסחים נובע מהבדל בתפיסת המושג עומר: האם מונים ליום ה'עומר', הוא יום ט"ז בניסן שבו הוקרב קורבן העומר בבית המקדש ובו מתחילה הספירה, או שמא המניין הוא בתקופת ה'עומר', כלומר ארבעים ותשעה הימים שסופרים בהם ספירת העומר.

בדורות האחרונים הפך השם ל"ג בעומר מקובל יותר ויותר, וכיום כמעט שאין שומעים כינוי אחר ליום הזה.
    [post_title] => ל"ג בעומר או ל"ג לעומר?
    [post_excerpt] => שתי מסורות יש לשמו של היום – ל"ג לעומר או ל"ג בעומר, והן קשורות לדרך שבה תופסים את המושג 'עומר'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%92-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-10-15 19:14:26
    [post_modified_gmt] => 2020-10-15 16:14:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=41321
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5382
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-05-05 11:57:57
    [post_date_gmt] => 2013-05-05 08:57:57
    [post_content] => 
קָמָה
קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן.
המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז, ט), כלומר מתחילת הקציר.
במקרא ובספרות חז"ל קמה היא מילה רגילה, ואילו בעברית החדשה היא נחשבת מליצית, ומופיעה בכתיבה הספרותית, בשירה ובזמר.
אֲלֻמָּה
אלומה היא קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו. האלומה נזכרת בחלום יוסף: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז; ותינתן הדעת לשתי צורות הרבים של המילה בפסוק: אֲלֻמִּים ואֲלֻמּוֹת). האלומות נזכרות בתנ"ך פעם נוספת, וגם היא מוכרת מאוד: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו, ו).
בעברית החדשה – בעקבות לשונות סלביות – נשאלה המילה אלומה לתחום הפיזיקה: קבוצת קרני אור היוצאות ממקור אחד (שימוש זה מתועד כבר מסוף המאה הי"ט), וגם זרם של חלקיקים, כגון אלומת אלקטרונים ועוד.
עֹמֶר
עומר – בדומה לאלומה – הוא קבוצת שיבולים: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה – לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט). ויש עומר שהוא מידה או כלי מידה, כנזכר בקשר למן (שמות טז): "וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר", "וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן", "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא".
המילה עומר מוכרת כיום בעיקר מספירת העומר שמקורה בכתוב: "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, י-טז). וחלוקות הדעות: לפי הפירוש המסורתי עומר כאן הוא מידה – עשירית האיפה גרגרי שעורה, אך יש המפרשים שיבולים ממש.
גָּדִישׁ
גדיש הוא ערמת תבואה, ערמה של אלומות או עומרים. המילה נזכרת בתנ"ך לצד המילה קמה, כגון "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" (שמות כב, ה).
פעלים מן השורש גד"ש מופיעים לראשונה בספרות חז"ל, ומשמשים שם קודם כול במשמעות עשיית גדיש: "וקוצרין וגודשין לפני העומר" (משנה פסחים ד, ח). בספרות חז"ל גם נולד הביטוי "גדש את הסאה", וכן צמד ההפכים 'גדוש' ו'מחוק' – המשמש עד היום במתכונים: כף גדושה לעומת כף מחוקה.
    [post_title] => בין אביב לקציר
    [post_excerpt] => הימים שבין פסח לחג השבועות הם גם ימי הקציר. כאן נספר על המילים קָמָה, אֲלֻמָּה, עֹמֶר, גָּדִישׁ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-04-20 21:15:32
    [post_modified_gmt] => 2023-04-20 18:15:32
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5382
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 27775
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-02-25 12:23:48
    [post_date_gmt] => 2018-02-25 10:23:48
    [post_content] => 
עומר הוא קבוצת שיבולים: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה – לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט). עומר הוא גם מידת נפח קדומה, כנזכר בקשר למן (שמות טז): "וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר", "וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן", "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא".
המילה עומר מוכרת כיום בעיקר מספירת העומר שמקורה בכתוב: "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם… וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, י–טז). וחלוקות הדעות: לפי הפירוש המסורתי עומר כאן הוא מידה – עשירית האיפה גרגירי שעורה, אך יש המפרשים שיבולים ממש.
עומר כשם פרטי וכשם משפחה מוכר רק מן הדורות האחרונים, אך בתנ"ך מצוי השם הקרוב עָמְרִי (בקמץ קטן) – אחד ממלכי ישראל (מלכים א טז, טז). אפשר שעָמְרִי קשור למילה עֹמֶר, אולם מתקבל יותר על הדעת שהוא קשור למילה הערבית عُمْر (עֻמְר) שפירושה 'חיים'. אשר לכתיב השמות, לפי כללי הכתיב המלא יש לכתוב את השמות בווי"ו עומר ועומרי, אך כמקובל בשמות פרטיים כל אדם יכול להחליט איך לכתוב את שמו, ויש המעדיפים את הכתיב החסר.
עמיר בתנ"ך קרוב בהוראתו ל'עומר' במובן 'אגודת שיבולים'. למשל: "הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר" (עמוס ב, יג), "כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה" (מיכה ד, יב). בלשון חכמים עמיר נזכר גם בהקשר של גידולים שאינם חיטה ושעורה (כגון תלתן) ולדעת חוקרים ההוראה כאן היא 'חציר יבש', 'שחת'. צמרת האילן היא אמיר (באל"ף). בימינו עמיר וגם אמיר משמשים שמות פרטיים ושמות משפחה.
עוד מילה נרדפת לעומר היא אלומה – קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, וגם היא משמשת היום שם פרטי (לבנות). האלומה נזכרת בחלום יוסף: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז). ועוד פעם המילה נזכרת בפסוק המוכר: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו, ו).
    [post_title] => עומר
    [post_excerpt] => המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השיבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-02-10 17:46:50
    [post_modified_gmt] => 2022-02-10 15:46:50
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27775
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 62119
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2022-03-15 17:41:37
    [post_date_gmt] => 2022-03-15 15:41:37
    [post_content] => עָמְרִי (בקמץ קטן ובהגיית o) הוא שְמן של כמה דמויות מקראיות, ובראשן של מייסד אחת השושלות החשובות של מלכי ישראל, אביו של המלך המפורסם אחאב ומייסד עיר המלוכה שומרון.[1]

התנ"ך לא הִרבה להזכיר את המלך עומרי, וכשהוא מוזכר הוא מואר בדרך כלל באור שלילי. שמו מוכר מממצאים ארכאולוגיים מן המזרח הקדום: במצבת מישע, מצבתו של המלך המואבי מישע המוכר גם מן המקרא, נזכר עומרי מלך ישראל כמי שכבש את העיר מהדבה, כלומר מֵידְבָא (בימינו העיר מַאדַבַּא בירדן); בתעודות אשוריות בא הצירוף 'בית עומרי' ומקובל לראות בו כינוי לממלכת ישראל.

גיזרון השם עומרי אינו מחוור דיו. ייתכן שהוא קשור למילה הערבית عُمْر (עֻמְר) שפירושה 'חיים'.[2] אם כן אפשר לשער כי השם המלא הוא עָמְרִיָּהוּ‎,[3] ולפי זה עומרי הוא קיצורו של שם תֵאופורי מעין 'האל (העניק) חיים'. לפי הצעה אחרת, על פי רכיב דומה בשמות פרטיים בלשונות שמיות צפוניות, אולי הכוונה ל'עובד האל'. אפשר שהשם עָמְרִי קשור אל המילה עֹמֶר במובן 'קבוצת שיבולים', אולי רק כמין כינוי. בהקשר זה נהוג להזכיר כי הוא התמודד על המלוכה מול תִּבְנִי בן גינת, שם שנגזר מן תֶּבֶן.

כשמות מקראיים רבים, ובעיקר שמות שופטים ושמות מלכי ישראל, רק בדורות האחרונים חזר השם עומרי להינתן לילדים בישראל. לצידו משמשים מן השורש עמ"ר השמות החקלאיים עומר (לבנים ולבנות) ועמיר.

____________________________________
[1] עיר המזוהָה בימינו עם האתר הארכאולוגי בסבסטייה. סבסטי הוא השם הרומי שנתן המלך הורדוס לָעיר שומרון.
[2] מכאן השם הערבי הוותיק והנפוץ עומַר.
[3] בתרגום השבעים (וגם מאותן תעודות אשוריות) המילה עמרי מסתיימת בתנועה a.
    [post_title] => עומרי
    [post_excerpt] => עָמְרִי הוא שְמן של כמה דמויות מקראיות, ובראשן של מייסד אחת השושלות החשובות של מלכי ישראל, אביו של המלך המפורסם אחאב ומייסד עיר המלוכה שומרון. מה פשר השם?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-09-18 14:45:41
    [post_modified_gmt] => 2023-09-18 11:45:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=62119
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)