WP_Post Object
(
    [ID] => 104247
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-12-11 09:32:44
    [post_date_gmt] => 2024-12-11 07:32:44
    [post_content] => למילה העברית רוֹדָן הד של מילה נושנה, ואולם היא חודשה במשמעותה הידועה רק בעת החדשה, בתקופת עלייתם של הרודנים באירופה בראשית המאה העשרים.

המילה רוֹדָן, וליתר דיוק צורת הרבים רוֹדָנִים, מופיעה כבר במקרא, בתחילת ספר דברי הימים א, ברשימת בני יפת: "וּבְנֵי יָוָן [בנו של יפת] אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישָׁה כִּתִּים וְרוֹדָנִים" (א, ז). לפי המקרא 'רודנים' הוא שם פרטי של אדם, ולאמיתו של דבר – כשאר השמות ברשימה – מדובר בשם של עם. מקובל להסביר ש'רודנים' הם אנשי האי רוֹדוֹס (יש גם הצעות זיהוי אחרות).

בפסוק המקביל בספר בראשית הגרסה היא "דֹדָנִים" (י, ד). במחקר המקרא הגרסה רוֹדָנִים נחשבת עדיפה, אך בספרות חז"ל הכפילות הזו הולידה מדרש יצירתי:
כתוב אחד אומר 'ודודנים' וכתוב אחד אומר 'ורודנים'... 'דודנים' שהם בני דודין של ישראל, 'רודנים' שהן באים ורודין [נוסח אחר: ורודנין] אותן... (בראשית רבה לז, א)
עולה מכאן, על דרך הדרש, קשר בין השם הפרטי רוֹדָנִים ובין הפועל רָדָה במובן 'שלט ביד חזקה'. המדרש מופיע בפירוש רש"י לפסוק בבראשית ומכאן בא לו פרסומו.

הקשר המדרשי הזה נוצל יפה לחידוש המילה רוֹדָן במשמעות 'שליט עריץ'[1] (בדרך כלל מי שתפס את השלטון בכוח הזרוע ונטל לעצמו סמכויות מוחלטות), חלופה עברית לדיקטטור (dictator) או טירן (tyrant). את חידוש המילה מקובל לייחס לאיש הלשון והתשבצים הלל הרשושנים, והיא כלולה במילואים למילון גרזובסקי–ילין משנת תר"ץ (1930).[2] וכדאי לזכור שבתקופה זו פעלו באירופה הרודנים מוסוליני וסטלין, וזמן לא רב אחריהם גם היטלר. מן רוֹדָן נגזר עד מהרה שם העצם רוֹדָנוּת.

ואולם לא כולם רוו נחת מרודנותה של המילה רודן. הבלשן יצחק אבינרי העדיף תמורתה את רַדַּאי (ורַדַּאוּת) שמצד הדקדוק מתאימה יותר לשורש מגזרת ל"י, כמו בַּנַּאי, כַּבַּאי וגַבַּאי. השם רודן אינו הולם צורה עברית מקובלת מגזרת ל"י, ואם מתעקשים לשמור על הנו"ן הסופית, הרי שהיינו מצפים ל"רַדְיָן" במשקל פַּעְלָן (כמו תַּלְיָן, בַּכְיָן, צַלְיָן) או "רוֹדְיָן" בדרך של בסיס ומוספית: צורת בינוני־פוֹעֵל + ־ָן.[3]

המילה רודן חודשה אחרי מותו של אליעזר בן־יהודה (ואומנם היא איננה במילונו, שיצא לאור מאוחר יותר), אך ידוע כי שנים רבות לפני כן העדיף בן־יהודה את צורת הבינוני רוֹדֶה. כך כתב במאמרו הנודע (והראשון) 'שאלה נכבדה' בירחון "השחר" בשנת תרל"ט (1879): "תולדות הרעיון הזה תראינה לדעת, כי מושגו בראשיתו היה פריקת עול רודים (טִירַנֶן) מעל צוארי העמים הנלחצים".

המילה רודן הורגלה בפי כול ואין עוד מערער עליה, וכמו שסיכם אבינרי: "מעטים השתמשו ברדאי, והרודן כבש אותו".

 

-----------------------------
[1] המילה עריץ כשלעצמה נפוצה במקרא ועניינה יראה ופחד, כמו שמלמדים פעלים מן השורש ער"ץ: "לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם" (דברים א, כט). היא משמשת גם בהקשר של שלטון אכזר: "וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים" (ירמיהו טו, כא). לפי אילון גלעד ('הארץ', 22 במרץ 2023) הביאהּ יהודה ליב בן־זאב במילונו מראשית המאה ה־19, לצד המילים המקראיות 'אכזר' ו'פריץ', תמורת המילה הגרמנית Tyrann. המילה עריץ גברה על חברותיה בספרות ההשכלה, וקשה לדעת מפני מה הורגש חסרונה של המילה רודן מאוחר יותר.
[2] המילון יצא בשנת תרפ"ז (1927) ובו המילה רודן איננה.
[3] מילה אחת מגזרת ל"י (שידועה למן לשון חז"ל) דווקא מזכירה את רוֹדָן – כלומר ללא יו"ד מצעית – והיא חוֹלָנִי (מצורת הבינוני חוֹלֶה).
    [post_title] => רודן
    [post_excerpt] => כיצד הפך שם פרטי מגרסה נידחת בנוסח המקרא למילה העברית המקובלת לדיקטטור?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%93%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-12-11 12:55:45
    [post_modified_gmt] => 2024-12-11 10:55:45
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=104247
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)