WP_Post Object
(
[ID] => 104247
[post_author] => 60
[post_date] => 2024-12-11 09:32:44
[post_date_gmt] => 2024-12-11 07:32:44
[post_content] => למילה העברית רוֹדָן הד של מילה נושנה, ואולם היא חודשה במשמעותה הידועה רק בעת החדשה, בתקופת עלייתם של הרודנים באירופה בראשית המאה העשרים.
המילה רוֹדָן, וליתר דיוק צורת הרבים רוֹדָנִים, מופיעה כבר במקרא, בתחילת ספר דברי הימים א, ברשימת בני יפת: "וּבְנֵי יָוָן [בנו של יפת] אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישָׁה כִּתִּים וְרוֹדָנִים" (א, ז). לפי המקרא 'רודנים' הוא שם פרטי של אדם, ולאמיתו של דבר – כשאר השמות ברשימה – מדובר בשם של עם. מקובל להסביר ש'רודנים' הם אנשי האי רוֹדוֹס (יש גם הצעות זיהוי אחרות).
בפסוק המקביל בספר בראשית הגרסה היא "דֹדָנִים" (י, ד). במחקר המקרא הגרסה רוֹדָנִים נחשבת עדיפה, אך בספרות חז"ל הכפילות הזו הולידה מדרש יצירתי:
כתוב אחד אומר 'ודודנים' וכתוב אחד אומר 'ורודנים'... 'דודנים' שהם בני דודין של ישראל, 'רודנים' שהן באים ורודין [נוסח אחר: ורודנין] אותן... (בראשית רבה לז, א)
עולה מכאן, על דרך הדרש, קשר בין השם הפרטי רוֹדָנִים ובין הפועל רָדָה במובן 'שלט ביד חזקה'.
הקשר המדרשי הזה נוצל יפה לחידוש המילה רוֹדָן במשמעות 'שליט עריץ'[1] (בדרך כלל מי שתפס את השלטון בכוח הזרוע ונטל לעצמו סמכויות מוחלטות), חלופה עברית לדיקטטור (dictator) או טירן (tyrant). את חידוש המילה מקובל לייחס לאיש הלשון והתשבצים הלל הרשושנים, והיא כלולה במילואים למילון גרזובסקי–ילין משנת תר"ץ (1930).[2] וכדאי לזכור שבתקופה זו פעלו באירופה הרודנים מוסוליני וסטלין, וזמן לא רב אחריהם גם היטלר. מן רוֹדָן נגזר עד מהרה שם העצם רוֹדָנוּת.
ואולם לא כולם רוו נחת מרודנותה של המילה רודן. הבלשן יצחק אבינרי העדיף תמורתה את רַדַּאי (ורַדַּאוּת) על דרך בַּנַּאי, כַּבַּאי וגַבַּאי (שגם הם משורשים בגזרת ל"י).[3]
המילה רודן חודשה אחרי מותו של אליעזר בן־יהודה (ואומנם היא איננה במילונו, שיצא לאור מאוחר יותר), אך ידוע כי שנים רבות לפני כן העדיף בן־יהודה את צורת הבינוני רוֹדֶה. כך כתב במאמרו הנודע (והראשון) 'שאלה נכבדה' בירחון "השחר" בשנת תרל"ט (1879): "תולדות הרעיון הזה תראינה לדעת, כי מושגו בראשיתו היה פריקת עול רודים (טִירַנֶן) מעל צוארי העמים הנלחצים".
המילה רודן הורגלה בפי כול ואין עוד מערער עליה, וכמו שסיכם אבינרי: "מעטים השתמשו ברדאי, והרודן כבש אותו".
-----------------------------
[1] המילה עריץ כשלעצמה נפוצה במקרא ועניינה יראה ופחד, כמו שמלמדים פעלים מן השורש ער"ץ: "לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם" (דברים א, כט). היא משמשת גם בהקשר של שלטון אכזר: "וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים" (ירמיהו טו, כא). לפי אילון גלעד ('הארץ', 22 במרץ 2023) הביאהּ יהודה ליב בן־זאב במילונו מראשית המאה ה־19, לצד המילים המקראיות 'אכזר' ו'פריץ', תמורת המילה הגרמנית Tyrann. המילה עריץ גברה על חברותיה בספרות ההשכלה, וקשה לדעת מפני מה הורגש חסרונה של המילה רודן מאוחר יותר.
[2] המילון יצא בשנת תרפ"ז (1927) ובו המילה רודן איננה.
[3] מילה אחת מגזרת ל"י (שמתועדת למן לשון חז"ל) דווקא מזכירה את רוֹדָן – כלומר ללא יו"ד מצעית – והיא חוֹלָנִי (מצורת הבינוני חוֹלֶה).
[post_title] => רודן
[post_excerpt] => "הרודן מדמשק נפל" – כיצד הפך שם פרטי מגרסה נידחת בנוסח המקרא למילה העברית המקובלת לדיקטטור?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%93%d7%9f
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-12-26 09:33:30
[post_modified_gmt] => 2024-12-26 07:33:30
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=104247
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
"הרודן מדמשק נפל" – כיצד הפך שם פרטי מגרסה נידחת בנוסח המקרא למילה העברית המקובלת לדיקטטור?כתוב אחד אומר 'ודודנים' וכתוב אחד אומר 'ורודנים'... 'דודנים' שהם בני דודין של ישראל, 'רודנים' שהן באים ורודין [נוסח אחר: ורודנין] אותן... (בראשית רבה לז, א)
עולה מכאן, על דרך הדרש, קשר בין השם הפרטי רוֹדָנִים ובין הפועל רָדָה במובן 'שלט ביד חזקה'. הקשר המדרשי הזה נוצל יפה לחידוש המילה רוֹדָן במשמעות 'שליט עריץ'[1] (בדרך כלל מי שתפס את השלטון בכוח הזרוע ונטל לעצמו סמכויות מוחלטות), חלופה עברית לדיקטטור (dictator) או טירן (tyrant). את חידוש המילה מקובל לייחס לאיש הלשון והתשבצים הלל הרשושנים, והיא כלולה במילואים למילון גרזובסקי–ילין משנת תר"ץ (1930).[2] וכדאי לזכור שבתקופה זו פעלו באירופה הרודנים מוסוליני וסטלין, וזמן לא רב אחריהם גם היטלר. מן רוֹדָן נגזר עד מהרה שם העצם רוֹדָנוּת. ואולם לא כולם רוו נחת מרודנותה של המילה רודן. הבלשן יצחק אבינרי העדיף תמורתה את רַדַּאי (ורַדַּאוּת) על דרך בַּנַּאי, כַּבַּאי וגַבַּאי (שגם הם משורשים בגזרת ל"י).[3] המילה רודן חודשה אחרי מותו של אליעזר בן־יהודה (ואומנם היא איננה במילונו, שיצא לאור מאוחר יותר), אך ידוע כי שנים רבות לפני כן העדיף בן־יהודה את צורת הבינוני רוֹדֶה. כך כתב במאמרו הנודע (והראשון) 'שאלה נכבדה' בירחון "השחר" בשנת תרל"ט (1879): "תולדות הרעיון הזה תראינה לדעת, כי מושגו בראשיתו היה פריקת עול רודים (טִירַנֶן) מעל צוארי העמים הנלחצים". המילה רודן הורגלה בפי כול ואין עוד מערער עליה, וכמו שסיכם אבינרי: "מעטים השתמשו ברדאי, והרודן כבש אותו". -----------------------------[1] המילה עריץ כשלעצמה נפוצה במקרא ועניינה יראה ופחד, כמו שמלמדים פעלים מן השורש ער"ץ: "לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם" (דברים א, כט). היא משמשת גם בהקשר של שלטון אכזר: "וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים" (ירמיהו טו, כא). לפי אילון גלעד ('הארץ', 22 במרץ 2023) הביאהּ יהודה ליב בן־זאב במילונו מראשית המאה ה־19, לצד המילים המקראיות 'אכזר' ו'פריץ', תמורת המילה הגרמנית Tyrann. המילה עריץ גברה על חברותיה בספרות ההשכלה, וקשה לדעת מפני מה הורגש חסרונה של המילה רודן מאוחר יותר.
[2] המילון יצא בשנת תרפ"ז (1927) ובו המילה רודן איננה.
[3] מילה אחת מגזרת ל"י (שמתועדת למן לשון חז"ל) דווקא מזכירה את רוֹדָן – כלומר ללא יו"ד מצעית – והיא חוֹלָנִי (מצורת הבינוני חוֹלֶה).
[post_title] => רודן [post_excerpt] => "הרודן מדמשק נפל" – כיצד הפך שם פרטי מגרסה נידחת בנוסח המקרא למילה העברית המקובלת לדיקטטור? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%93%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-12-26 09:33:30 [post_modified_gmt] => 2024-12-26 07:33:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=104247 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
