הדף בטעינה

על המילה עָנַד

במילון

 (ללא ניקוד: עונד)
בנייןקל
שורשענד
נטייהעוֹנֶדֶת; עָנַד, יַענוֹד, לַענוֹד לכל הנטיות

הגדרה

  • שָׂם תכשיט או עיטור (על עצמו או על אחֵר)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 42827
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-08-02 15:56:59
    [post_date_gmt] => 2020-08-02 12:56:59
    [post_content] => 
  1. מהי צורת הרבים התקנית של המילה זוּגִיּוּת?
  • זוּגִיּוֹת
  • זוּגִיּוּיוֹת
  • צורת היחיד יכולה לשמש גם ברבים
  • אין למילה צורת רבים, כיוון שמי שבזוגיות הוא ממילא לא לבד.
לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית, צורת הרבים של שמות בסיומת ־יוּת, כגון אישִיוּת, אחרָיוּת, נגזרת בדרך הרגילה בעברית: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת, וכך גם זוגיויות. המבקשים להימנע מן הצורה הזאת יכולים לנקוט צירופים דוגמת 'מערכות זוגיות', 'מערכות יחסים', 'קשרי זוגיות'.
  1. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה זוּג?
  • מילה נרדפת לתאומים
  • החוזה שנחתם בברית הנישואין
  • העול שנושאים שני שוורים בשעת החרישה
  • יחידת מידה עתיקה ששימשה רק בכפולות של שתיים
המילה זוג מקורה ביוונית, והיא נשאלה לעברית בתקופת חז"ל. מן המשמעות היסודית 'עול'  התפתחה ההוראה המציינת שני שוורים הנושאים בעול יחד, ומכאן ההוראה הכללית של כל שניים הקשורים זה בזה. דומה ל'זוג' המילה 'צמד', המציינת את העול שהבקר מושך בו וגם את שני השוורים.
  1. אתם רוצים לצאת לדייט עם שוחרת לשון. אך אבוי, דייט זה בלעז! לְמה תזמינו אותה?
  • פְּגִישָׁה
  • פְּגִישִׁית
  • מִקְרָב
  • גִּשּׁוּשִׁית
הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה דנה בעבר באפשרות לחדש מילה מיוחדת ל"דייט" במובן של פגישת היכרות לתכלית רומנטית. המילים 'פגישית', 'מקרב' ו'גישושית' היו בהצעות שהתקבלו מן הציבור, אך בסופו של דבר סברו רוב חברי הוועדה שדי במילה 'פגישה' ובצירופים כגון 'פגישת היכרות', 'פגישה רומנטית'.
  1. שפת האהבה מזמנת לנו פעלים מפעימים. איזה מן הפעלים אינו מופיע בתנ"ך?
  • נכסף
  • כמה
  • התגעגע
  • ערג
שלושת הפעלים נכסף, כמה וערג נמצאים בתנ"ך: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי..." (תהלים פד, ג), "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם" (תהלים סג, ב), "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים" (תהלים מב, ב). בימי הביניים נוצר הפועל 'התגעגע' בעקבות המילה 'געגועים' מלשון חז"ל.
  1. האוהבים מבלים 'בשניים' או 'יחד' או 'בצוותא'. איזו עוד מילה יכולה לתאר זאת?
  • בַּלָּאט
  • צַמְדִּיד
  • טַנְדּוּ
  • מִלְּבַר
מקור המילה טַנְדּוּ בדברי התלמוד "טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ" – 'טוב לשבת בשניים מלשבת אלמנה', כנראה מן פרסית 'טן דו' = 'גופים שניים'. בלאט = 'חרש, בהיחבא'; צמדיד – מילה מומצאת; מלבר = 'מבחוץ' (ההפך מן מלגו – 'מבפנים', שתיהן מן הארמית).
  1. אוהבים רומנטיים במיוחד שרים סרנדות מתחת לחלון אהובתם. מהי החלופה העברית של סרנדה?
  • מַאֲהָב
  • רַמְשִׁית
  • רֶנֶן
  • זַמְרִיר
במילון למונחי מוסיקה של האקדמיה ללשון העברית משנת תשט"ו (1955) נקבעה לצד המילה הלועזית 'סֵרֵנָדָה' החלופה העברית רַמְשִׁית. 'סרנדה' מקורה באיטלקית ומשמעה שיר ערב. ומכאן גם המילה 'רמשית': היא גזורה מן המילה הארמית רַמְשָׁא שפירושה 'ערב'.
  1. ויש שאוהבים לשיר יחד... מהי החלופה העברית של דואט?
  • דו־שיר
  • זוגית
  • ממזג
  • דואית
'דואט' הוא יצירה מוזיקלית לשני כלי נגינה או לזמרה בשני קולות. 'דואית' היא צורה עברית של המילה הלועזית דואט. בדומה לכך עוברתה גם המילה קלרינט – קְלַרְנִית.
  1. לכל זוג כינויי חיבה מתקתקים משלו. איזה מכינויי החיבה להלן מתועד בתנ"ך (בנטייה)?
  • מֹתֶק
  • חֹמֶד
  • חָבוּב
  • דֻּבְשָׁן
במשל יותם נאמר: "וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?" (שופטים ט, יא). הצורה הנוטה מָתְקִי מלמדת על צורת הנפרד מֹתֶק (כמו חָדְשִׁי מן חֹדֶשׁ) – צורה אחרת של מֶתֶק במשמע 'מתיקות'.
  1. "ואהבת לרעך כמוך" – ואיך אומרים רֵעַ בנקבה?
  • רֵעָה
  • רְעוּת
  • רַעֲיָה
  • כל התשובות נכונות
בתנ"ך מתועדות שלוש צורות שונות בנקבה: רֵעָה – "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח); רְעוּת – "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב); רַעֲיָה – "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב).
  1. מה מקור המילה שושבין?
  • מילה מקראית, כנראה ממקור פרסי
  • מילה משנאית, כנראה ממקור אכדי
  • מילה מלשון ימי הביניים, מן הערבית
  • המילה שושבין שאולה מן הטורקית שם משמעותה בכלל "רווק מבוגר"
שׁוֹשְׁבִין, ובנטייה שׁוֹשְׁבִינָה, משמעותו חבר, ידיד, בן לוָויה, בעיקר מי שמלווה חתן או כלה לחופה. המילה מתועדת בעברית לראשונה במשנה.
  1. "לנֶצח את אהובתי!" – איזו נטיית עתיד בגוף ראשון של הפועל אָהַב איננה נחשבת תקנית?
  • אֹהַב
  • אֵהַב
  • אֶאֱהַב
  • אֶאֱהֹב
רבים מבטיחים לאהוביהם שימשיכו לאהוב אותם גם בעתיד ואפילו לנצח, אך אם מישהו מבטיח "אֶאֱהֹב אותך לתמיד", זה הזמן לחשוד. הצורה אֶאֱהֹב אינה תקנית. הצורות אֹהַב, אֶאֱהַב וגם אֵהַב יסודן במקרא: "וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב" (מלאכי א, ב); "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ" (משלי ג, יב); "אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב" (משלי ח, יז).
  1. איזו חלופה מוצעת בדברי הנביא הושע למילה "בעלי"?
  • רעי
  • זוגי
  • אישי
  •  אלופי
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי" (הושע ב, יח). דברי הושע מכוונים כמובן נגד עבודת הבעל, אך אפשר להשתמש בחלופה הזאת גם בהקשר של בני זוג נשואים כיום, וכך אף הציע דוד בן־גוריון להנהיג בטפסים רשמיים של המדינה.
  1. את הצבוֹע כנראה לא נמצא כדימוי בשיר אהבה, אבל חיות רבות אחרות כן. איזה מבעלי החיים אינו משמש דימוי לאהוב או לאהובה בתנ"ך?
  • אריה
  • יונה
  • סוסה
  • צבי
היונה, הצבי והסוסה מוכרים כולם בהקשר זה משיר השירים: "יונתי תמתי", "דומה דודי לצבי או לעופר האיילים", "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי", ואילו האריה בתנ"ך הוא תמיד סמל לחוזק ואינו נזכר כדימוי לדמות האהוב או האהובה.
  1. מהי החלופה העברית ל"קראש"?
  • אהבת־חלוף
  • אפשר לומר פשוט התאהבות, להבדיל מאהבה
  • אין חלופה עברית למילה זו
  • מקור המילה הוא באופן מפתיע בתנ"ך. שם מופיעה מילה זו פעם אחת ויחידה.
המילה קראש שייכת ללשון העגה (סלנג). האקדמיה ללשון העברית אינה מתערבת בתהליכי ההתפתחות הטבעיים של רובד זה.
  1. "אֲהָבִים" היא צורת הרבים של "אַהַב", והיא משמשת לתאר קשר אהבה בין בני זוג. איזו מהמילים הבאות לא באה בצירוף עם המילה אהבים?
  • איילה
  • להתנות
  • פרשה
  • צמד
'איילת אהבים' הוא כינוי חיבה לאישה אהובה. 'התנה אהבים' פירושו 'התעלס'. 'פרשת אהבים' היא 'קיום קשרי אהבה ומין זוגיים שלא במסגרת נישואים ולרוב בסתר'. 'צמד' ו'אהבים' אינם באים בצירוף.
  1. זה הזמן להציע! הפועל נִשָּׂא משמעותו 'מתקשר עם בן זוג קֶשר של נישואים', אך לפועל הזה משמעויות נוספות. איזו מן המשמעויות הבאות אינה משמעות של 'נִשָּׂא'?
  • גבוה ורם
  • הוכבד משקלו
  • נאמר, מושמע
  • נלקח, מובא
כאמור לפועל 'נישא' כמה משמעויות: במשמעות 'גבוה', למשל 'הר נישא'; במשמעות 'נאמר, מושמע' – אדם נושא דברים או נאום, ו'הנאום נישא'; במשמעות 'נלקח' או 'מובא' – למשל 'הפצוע נישא באלונקה'. כמובן 'נישא' הוא מי שבא בברית הנישואים – 'הם נישאו בחוג המשפחה'.
  1. איזה משמות הירקות והפירות הבאים קשור ביותר לזוגיות ואהבה?
  • אבטיח – שקיבל את שמו בגלל המנהג הקדום לשבור אבטיח לאחר ששני בני זוג נשבעים ("מבטיחים") אמונים זה לזה.
  • דובדבן – הלחם של דוב ודבן, זוג האלים הממונים על הזוגיות במיתולוגיה היוונית
  • עגבנייה – מן השורש עג"ב בהשראת השם הגרמני שתרגומו 'תפוח אהבה'
  • שסק – את השם הזה קיבלנו מהערבית ושם משמעותו היא "חשק"
את המילה 'עגבנייה' חידש ככל הנראה הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה, כמו בגרמנית Liebesapfel שתרגומו "תפוח אהבה".
  1. "מאורסת לגבר הכי חתיך בעיר" – אבל רגע, איך נכון לכתוב את שמו של האירוע?
  • אירוסין
  • אירושין
  • אירוסים
  • כל הצורות אפשריות
מלשון המקרא מוכרת הצורה "מְאֹרָשָׂה" בשי"ן ובעקבות זאת אפשר למצוא בספרות 'אירושין'. בלשון חז"ל המילים מן השורש הזה נכתבות בסמ"ך: אָרוּס, אֲרוּסָה, להתארס, ומכאן גם אירוסים. שתי סיומות הרבים אפשריות: על דרך העברית אירוסים, ועל דרך הארמית אירוסין.
  1. "החתן לכלה שם טבעת". באיזו מילה אפשר להחליף את "שָׂם"?
  • הטביע
  • הרכיב
  • עטה
  • ענד
בלשון המקרא אפשר לשים תכשיטים. כך מספר עבד אברהם על פגישתו עם רבקה: "וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה, וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ" (בראשית כד, מז). הפועל לענוד נדיר במקרא וגם לאחריו, ומצוי בעיקר בלשון הפיוט והשירה. בעברית החדשה הוא הפועל המיוחד לשימת תכשיטים על הגוף.
  1. ואם כבר טבעת, מה היה התפקיד הראשון של הטבעת בתנ"ך?
  • המילה טבעת אינה מופיעה בתנ"ך
  • הטבעת שימשה אמצעי לקידושי אישה
  • הטבעת שימשה מלכים לצורך חתימה
  • הטבעת שימשה הֶתקן להשחלת קורות בבניין
בספר בראשית מסופר: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף" (בראשית מא, מב), וממגילת אסתר למדנו שהמלך חותם בטבעתו על צווים. בספר שמות בהוראות לבניית המשכן ולהכנת בגדי הכהונה, הטבעות משמשות להשחלה. למשל כדי לשאת את הארון יצקו טבעות זהב משני צידיו ובתוכן השחילו את הבַּדִּים "לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם" (כה, יד). רק רק בימי הביניים הפכה הטבעת לאמצעי הקידושין.

חלק ב

טובים השניים – מילים נרדפות

גם מילים מקיימות ביניהן זוגיות, או כפי שאנחנו קוראים לזה – "מילים נרדפות". קיבצנו כמה נרדפויות מפתיעות – התוכלו לזהות?
  1. איזו מילה נרדפת למילה אֶבְרָה?
  • ענן
  • כנף
  • בשומת
  • תקווה
אברה היא מילה תנ"כית הנרדפת לכנף: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (דברים לב:, יא). לצד המילה אֶבְרָה יש בתנ"ך גם צורת הזכר "אֵבֶר" במשמעות זו:
  1. איזו מילה נרדפת למילה גְּבִינִים?
  • גבות
  • גדילים
  • הרים
  • חביתיות
לא, אין קשר לגבינה. המילה גַּבָּה מוכרת מן המקרא (ויקרא יד ט) והיא קרובה למילה גַּב; המילה גְּבִינִים מוכרת מלשון חז"ל.
  1. איזו מילה נרדפת למילה תְּלִי?
  • אשפה
  • מחיצה
  • הדום
  • מכמורת
תְּלִי היא מילה נרדפת לאשפה, אך לא במשמעות של פסולת אלא של נרתיק לחיצים. כך אומר יצחק לעשו בנו: "וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי (צידה) [צָיִד]" (בראשית כז, ג).
  1. איזו מילה נרדפת למילה חָגָו?
  • חגב
  • מעמסה
  • נחשול
  • נקיק
וכך כתוב בשיר השירים: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה" (ב, יד) – המילה מוכרת רק בצורת הנסמך רבים שלה), ומקובל לפרשה 'נקיק', 'סדק עמוק בסלע'.

אומרים שניגודים נמשכים... – הפכים בשפה

זוגיות לא חייבת להיות רק של דומים. להפך! גם בין הפכים אפשר למצוא זוגיות, לעיתים הם משלימים זה את זה. התכירו את ההפכים?
  1. מה ההפך של פריטת כסף?
  • גְּרִיטָה
  • צירוף
  • המרה
  • הֶדְבֵּק
כך נאמר במשנה: "פודין מעשר שני בשער הזול כמות שהחנווני לוקח לא כמות שהוא מוכר, כמות שהשולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף" (מעשר שני ד, ב).
  1. מהו היחס ההפוך לקרבת המשפחה נֶכְדָּן?
  • דוד רבא
  • אחסב
  • סבדוד
  • דודאי
הנכד של האח או האחות הוא נֶכְדָּן (בנקבה נֶכְדָּנִית). ליחס ההפוך נקבעו הצירופים דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא ולצידם גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה.
  1. מה ההפך של לפרוף?
  • לכפתר
  • להתיר
  • לרכוס
  • לתפור
פרף פירושו 'חיבר בקרס', 'רָכַס' – מן המילה היוונית prope 'קרס', 'וו'. יש הטועים לחשוב כי פָּרַף מציין פתיחה והתרה – למשל של כפתורים. הטעות נובעת מדמיונו של השורש פר"ף לקבוצת שורשים עבריים הפותחים באותיות פר ומציינים ניתוק ופיזור: פרד, פרט, פרם, פרס, פרע, פרק, פרר ועוד.
  1. מה ההפך התקני של שדרוג?
  • שנמוך
  • שדרוד
  • שגרוע
  • שדרוג יורד
המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', אך בפועל היא משמשת בעיקר כאשר הדירוג מחדש הוא כלפי מעלה – upgradinig. המונח המלא בהקשר זה הוא שִׁדְרוּג עוֹלֶה או שִׁדְרוּג מַעְלָה, והיפוכו שִׁדְרוּג יוֹרֵד או שִׁדְרוּג מַטָּה. המילה שנמוך הנשמעת לעיתים לא קיבלה את אישור האקדמיה.‍‍‍‍‍‍   [post_title] => חידון לט"ו באב – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-04 14:55:04 [post_modified_gmt] => 2020-08-04 11:55:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42827 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהי צורת הרבים התקנית של המילה זוּגִיּוּת? זוּגִיּוֹת זוּגִיּוּיוֹת צורת היחיד יכולה לשמש גם ברבים אין למילה צורת רבים, כיוון שמי שבזוגיות הוא ממילא לא לבד. לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית, צורת הרבים של שמות המשך קריאה >>
איור פריטי לבוש ופעלי הלבישה שלהם

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 1011
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-06-12 11:37:00
    [post_date_gmt] => 2011-06-12 08:37:00
    [post_content] => פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה ויקרא טז, ד) ואף שׂק (לדוגמה יונה ג, ה) ושריון (שמואל א יז, ה).[1]

לצד לבישת הבגד אפשר גם לעטות אותו, וכך אנו קוראים בתיאורו של שמואל מפי בעלת האוב: "אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל" (שמואל א כח, יד). ובימינו עוטים כפפות (או לובשים אותן).

פועל כללי אחר – במיוחד לאביזרי לבוש – הוא שָׂם: במקרא אפשר לשים מצנפת על הראש (ויקרא ח, ט) או כתר בראש (אסתר ב, יז), רְביד זהב על הצוואר (בראשית מא, מב) ואף נעליים ברגליים (יחזקאל כד, יז).

ואולם העברית מתאפיינת גם בפעלים מיוחדים לפריטי לבוש ולאביזרי לבוש, ובכך היא שונה מן האנגלית, שבה לכל פריטי הלבוש וההנעלה, אפילו לתכשיטים ולאיפור, יש רק שני פעלים: האחד – to put on – לפעולת הלבישה, והשני – to wear  – למצב של 'היות לבוש'.

במקורותינו את הנעליים, את הסנדלים ודומיהם רגילים לנעול; את החגורה, האבנט, האפוד (ואף השק שעל המותניים) לחגור; את האֵזור (מעין חגורה) לֶאֱזור (כגון וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" – מלכים א כב, ח); ותכשיטים נוהגים לענוד או לַעדות (מלשון עֲדִי, כגון "כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב" – ירמיהו ד, ל); את התפילין מניחים, ובציצית ובטלית מתעטפים.

הגיוון בפועלי הלבישה מוצא את ביטויו בויקרא טז, ד: "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף", וכן בדברי יחזקאל (הפעם פועלי הלבשה): "וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ [כלומר נעליים מעור תחש], וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי. וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי, וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ" (יחזקאל טז, י–יא).

לפיכך גם בימינו נעליים, סנדלים או מגפיים נועלים, חגורה חוגרים, תכשיטים (ובכללם שעון) עונדים, עניבה עונבים (הפועל ענב – מלשון חכמים), ואת המשקפיים, המשתפּלים משני צידי האף כמו רגליו של הרוכב על חמור או על אופַנּוע, מרכיבים.[2]

ומה בדבר הכובע? בעבר היו מקובלים כיסויי ראש מבד כעין תחבושת ועל כן חבשו אותם, כלומר כרכו אותם סביב הראש (השוו: "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" ביחזקאל כד, יז – פאר בהקשר זה הוא סוג של כיסוי ראש). מכאן השימוש המורחב היום בפועל חָבַשׁ לכיסויי הראש בכלל. אבל בלשון חכמים גם כובעים לובשים: "לוי כנגד מלכות יון... אֵילו לובשי כובעים ואֵילו לובשי קסידס" [כלומר קסדות] (בראשית רבה צט, פסקה ב).

המילה גֶּרֶב חדשה בעברית. בן־יהודה במילונו מביא את הצורה גָּרָב (במשמעות גֶּרֶב) ואומר כי היא נהוגה בדיבור העברי בארץ ישראל ושהיא כבר משמשת בעיתונים. ואומנם לראשונה היא הופיעה במודעות בעיתונו של בן־יהודה "הצבי" עוד בשנת תרמ"ה (1885). חידוש המילה מיוחס לבן־יהודה עצמו – על פי מילה קרובה בערבית (גַ'וְרַבּ).

ומה עושים בגרביים? כמובן, כמו כל פריט לבוש, אפשר ללבוש אותם. אבל דוברי העברית גזרו מן הגרב גם פועל מיוחד – גָּרַב – אולי בהשפעת נָעַל (נעליים). היו שראו בו חידוש מיותר והקפידו להמשיך ללבוש גרביים, והיו שאימצוהו בחום והקפידו לגרוב גרביים. ברור כי אין צורך ולעיתים אי אפשר לעשות כן בכל אחד מפריטי הלבוש – למשל לא נֹאמר 'למעול מעיל', 'לכנוס מכנסיים' או 'לחלוץ חולצה', אבל הפועל גָּרַב לא היה תפוס לפעולה אחרת, ויכול לשמש את גורבי הגרביים לצד לובשיהם.

_____________________

[1] ובספרות חז"ל יש שלובשים גם נעליים, למשל: "לא ילבש אדם מנעלים וסנדלים חדשים אלא אם כן הילך בהן מבעוד יום" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א).

[2] אפשר להרחיב את השימוש בפועל הִרְכִּיב גם לאביזרים ומכשירים אחרים כמו עדשות מגע, אוזניות ומכשירי שמיעה. כמובן גם הפועל שָׂם יפה לאביזרים ומכשירים אלו.

[post_title] => ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%9c%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-10-15 10:01:49 [post_modified_gmt] => 2020-10-15 07:01:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1011 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָנַד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


עָנַד
לרשימה המלאה
טכניקה (תש"ו, 1946)
הֶעֱלָה רְצוּעָה עַל הַגַּלְגַּל* , עָנַד רְצוּעָה עַל הַגַּלְגַּל*
* במילון המקורי כתוב: הַעֲלֵה רְצוּעָה עַל הַגַּלְגַּל
* במילון המקורי כתוב: עָנוֹד רְצוּעָה עַל הַגַּלְגַּל