הדף בטעינה

על המילה עָמָל

במילון

 (ללא ניקוד: עמל)
מיןזכר
שורשעמל

הגדרה

  • עבודה קשה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מתקוטטים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5285
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-07-06 11:32:21
    [post_date_gmt] => 2014-07-06 08:32:21
    [post_content] => 

מדון, תככים, ניצים, התגלע

מָדוֹן

מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף בהקבלה זו לזו. מילה קרובה למָדוֹן היא מְדָנִים (ברבים בלבד), שמקורה בספר משלי, למשל: "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (י, יב). עוד מתועדת בספר משלי המילה מִדְיָנִים – לרוב זו צורת הקרי, והכתיב הוא 'מדונים'. למשל: "פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב" (כו, כא). מָדוֹן ואחיותיה הן חלק קטן משלל מילות הריב והוויכוח שבלשוננו: מְרִיבָה, תִּגְרָה, קְטָטָה, הִתְכַּתְּשׁוּת, הִתְגּוֹשְׁשׁוּת, הִתְנַצְּחוּת, עִמּוּת, מַאֲבָק, סִכְסוּךְ, פֻּלְמוּס ועוד.

תְּכָכִים

בלשוננו היום תככים הם מזימות וסכסוכים מתחת לפני השטח (בלעז אינטריגות). איש תככים, או תַּכְכָן, הוא אדם סכסכן וחורש מזימות. את המילה תְּכָכִים ירשנו מספר משלי: "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ" (כט, יג). לפי ההסבר המקובל המילה תְּכָכִים היא צורת הרבים של תֹּךְ – מילה המוכרת מספר תהלים ומקבילה בו למילים מִרְמָה, עָמָל, אָוֶן וחָמָס. לפי הסבר אחר 'איש תככים' שבמשלי קרוב במשמעו ל'רש' – אדם מסכן ועני. השורש תכ"ך קיים בכמה לשונות שמיות, והוא מציין לחיצה, מחיצה ודיכוי.

נִצִּים

ניצים הם אנשים הרָבִים ומתקוטטים ביניהם, כמסופר על משה: "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?" (שמות ב, יג). המילה נִצִּים גזורה מן השורש נצ"י בבניין נפעל. צורת היחיד היא נִצֶּה, ובעבר – נִצָּה. במקרא מתועדת גם צורת העתיד: "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו" (דברים כה, יא). כן מתועד פועל בבניין הפעיל – הִצָּה – שמשמעו 'רב', 'עורר ריב ומחלוקת'. על דתן ואבירם נאמר: "אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה'" (במדבר כו, ט). מן השורש נצ"י יש גם שמות עצם שמשמעם ריב ומדון. שם העצם מַצָּה מקורו במקרא: "הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע" (ישעיהו נח, ד), ובלשון הפיוט חודשה המילה נִצָּיוֹן.

הִתְגַּלַּע

בספר משלי נאמר: "וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב – נְטוֹשׁ" (יז, יד), כלומר: הימנע ממריבה עוד לפני שהתחילה. לפועל הִתְגַּלַּע ניתנו שני הסברים עיקריים: 'התפרץ', 'התלקח' או 'נחשף', 'נגלה'. ההסבר השני מבוסס על משמעו של השורש גל"ע בלשון חז"ל: "אם יש מכה והיא יכולה להיגלע [מקובל לפרש: היפתח, להיחשף] ולהוציא דם" (משנה נידה ח, ב). בימינו הפועל התגלע משמש בהקשר של מריבה ודומיה בעקבות הפסוק ממשלי, למשל 'התגלעה מחלוקת', 'התגלעו חילוקי דעות', 'התגלע סכסוך' וכיוצא באלה. [post_title] => מתקוטטים בעברית [post_excerpt] => מדון הוא ריב, תככים הם מזימות, נִצִּים הם אנשים המתקוטטים ביניהם, ומה הם שני ההסברים העיקריים לפועל התגלע? על מריבות בעברית תקנית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%98%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:02:11 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:02:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5285 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מדון הוא ריב, תככים הם מזימות, נִצִּים הם אנשים המתקוטטים ביניהם, ומה הם שני ההסברים העיקריים לפועל התגלע? על מריבות בעברית תקנית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

תעמולה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1036
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-01-15 14:52:00
    [post_date_gmt] => 2013-01-15 12:52:00
    [post_content] => 
מתוך ידיעה לקראת הבחירות לאספה המכוננת של מדינת ישראל:
המועצה הציבורית ליד "קול ישראל" החליטה ברוב קולות, לאפשר למפלגות השונות לשדר חומר תעמולה באמצעות המשדר של הרדיו הישראלי [...] המועצה קיבלה את החלטתה בתנאי, שדברי התעמולה לא יכילו דברי וויכוח והשמצה על יריבים, אלא רק דברים הבאים להסביר את מהות המפלגה ואת מצעה לקראת הבחירות.

מעריב, 22 בדצמבר 1948

בעברית בת ימינו, ובייחוד בתקופת בחירות, נשמעת הרבה המילה תעמולה. מניין לנו מילה זו? את המילה תעמולה מצאנו לראשונה בעיתונות העברית של שלהי המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים – בעיקר בעיתון 'המליץ' שיצא לאור ברוסיה הצארית. בכמה כתבות וידיעות משנת 1898 אפשר לראות שהמילה שימשה בעיקר לציון פעילות למען הפצת רעיון או אידאולוגיה. לפעמים המילה באה במירכאות ולצידה בסוגריים המילה הלועזית אגיטציא או אגיטציון. הקישור של המילה תעמולה דווקא למילה אגיטציה – ולא למילה פרופגנדה המוכרת יותר כיום – עשוי לשפוך מעט אור על גיזרונה המשוער. אגיטציה בהקשר זה היא פעילות מרובה למען הפצתו של רעיון. המילה רגילה ברוסית ומשמשת גם בשפות אירופיות אחרות. מקור המילה אגיטציה בפועל לטיני המציין תנועה ותזוזה, פעילות ועשייה, אימון ותרגול. נראה אפוא שהמילה תעמולה חודשה על פי המשמעות היסודית של הפועל הלטיני, שהרי השורש עמ"ל מציין פעילות מאומצת וטרחה למען דבר, ואף משמש לעיתים במשמעות של אימון ותרגול, כגון בפועל התעמל (מלשון חז"ל). למעשה כבר בעיתון 'המליץ' עצמו מצוין הקשר בין המילים תעמולה ועמל: בידיעה מיום כ"ט בתמוז תרס"ג (24 ביולי 1903) העורך מסביר לאחד הקוראים כי "אגיטציה היא הערה לאיזה עמל נחוץ, לכן תקרא היום בשם 'תעמולה'". במילונם של יהודה גרזובסקי (גור) ודוד ילין משנת תרע"ט (1919) המילה תעמולה מוגדרת "השתדלות רבה לטובת איזה דבר, התאמצות להפיץ איזה רעיון או ענין ברבים" – כלומר גם כאן אנו רואים קשר ברור בין התעמולה לעמל. במילונים מוקדמים יותר של גרזובסקי – "מלון של כיס מעברית לרוסית ואשכנזית" משנת תרס"ז (1907) והמילון "מלון רוסי–עברי–אשכנזי" שכתב עם אליעזר בן־יהודה משנת 1912 – המילה תעמולה באה במשמעות של טורח, מאמץ והשתדלות ולא במשמעות של פרופגנדה. יהא משמעה המקורי של המילה תעמולה אשר יהא – אין ספק שהיא נחלה הצלחה רבה בלשוננו, וכיום כמעט אין שומעים את המילה פרופגנדה שבעבר הייתה רגילה מאוד בתקשורת העברית. הערות א. מי היה מחדשה של המילה תעמולה – קשה לדעת. ראובן סיוון שיער כי מדובר בדוד ילין (לשוננו לעם לא, תש"ם, עמ' 276), אך לא נימק את השערתו ולא הצלחנו למצוא לה שום עדות אחרת. במאמר מאת אברהם זינגער "על דבר השפה העבריה והרחבתה" (המליץ, 29 בדצמבר 1901) הכותב מייחס את המילה דווקא לאליעזר בן־יהודה: "ה' [=האדון] בן יהודה הוא סופר מובהק לכל הדעות ולא מעטים הם החדושים אשר הביא בשפתנו הטובים והנוחים להתקבל, אבל הרשות לנו להטיל ספק בדבר אם, למשל, חדושים כ'עזמה', 'תעשיה', 'תעמולה', 'תזמרה', 'רצינות' וכאלה רבים, שהם בודאי יבאו במלונו, כאשר הבטיחנו, טובים וראוים להתקבל בשפתנו אף אם רבים מתלמידיו המובהקים קבלו אותם ב'נעשה ונשמע' ומשתמשים כבר בהם, כמו להכעיס, בין לצורך ובין שלא לצורך". ואולם המילה תעמולה איננה מובאת כלל במילונו העברי הגדול של בן־יהודה (אך כאמור היא מובאת במילון התלת־לשוני עברי–רוסי–גרמני שכתב עם גרזובסקי במשמעות של טרחה והשתדלות). ב. אברהם אבן־שושן קושר במילוניו את המילה תעמולה למילה הערבית עמיל שפירושה סוכן, ואולם אנו לא מצאנו יסוד לקשר זה – לא במילונים אחרים ולא בעדויות מוקדמות יותר על המילה כמובא לעיל. נציין גם כי המקבילה הערבית של המילה תעמולה גזורה משורש אחר ואיננה קשורה לעמיל או לעמל.

כתבה: תמר קציר

  [post_title] => תעמולה [post_excerpt] => המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%aa%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-05 10:18:58 [post_modified_gmt] => 2021-03-05 08:18:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1036 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָמָל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָמָל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>