הדף בטעינה

על המילה עָמִיר

במילון

 (ללא ניקוד: עמיר)
מיןזכר
שורשעמר
נטייהעֲמירים

הגדרה

  • צרוֹר שיבולים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 42365
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-07-06 12:01:16
    [post_date_gmt] => 2020-07-06 09:01:16
    [post_content] => 

1. איזה פועל מהפעלים הבאים אינו קשור לאש?

  • יָקַד
  • אָכַל
  • קָדַח
  • זָרַח
הפעלים יָקַד, אָכַל וקָדַח קשורים לאש למן התנ"ך: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים" (דברים לב, כב). שונה מהם הפועל זָרַח: השמש אומנם זורחת, אבל אש לא. ואף על פי שיש הטועים לחשוב כך – השמש אינה עשויה מאש!

2. מהי צורת היחיד של גֶּחָלִים?

  • גַּחַל
  • גֶּחָל
  • גַּחֶלֶת
  • אין צורת יחיד לגחלים
צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה לאחור מוטעית מצורת הרבים. את הצורה גַּחַל אפשר למצוא בלשון הספרותית, אך היא אינה צורת היחיד של גֶּחָלִים. גַּחֶלֶת (במשקל קַטֶּלֶת) היא צורת היחיד של גֶּחָלִים (הסגול בגימ"ל בא במקום פתח לפני החי"ת הגרונית הקמוצה שהיה אמור לבוא בה דגש, והשוו בַּהֶרֶת – בֶּהָרוֹת). גחלת היא אחת מן המילים שמינן נקבה, אך ברבים באה בסיומת ־ִים, כמו שיבולת – שיבולים.

3. מה מקור המילה מדורה?

  • מן השורש דו"ר המציין עיגול.
  • מן השורש מד"ר – בגלל הצורך למדר ולהגביל את האש שלא תתפשט.
  • המילה קשורה לשורש דרד"ר – כי המדורה עלולה להידרדר לשרפה לא נשלטת.
  • מילה שאולה מן המצרית
המילה מְדוּרָה – ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול – גזורה מן השורש דו"ר שעניינו עיגול.

4. איזו מן המילים איננה נרדפת לתפוחי אדמה?

  • קרטושקעס
  • בולבוסין
  • תפודים
  • חלגלוגות
אמנם חלגלוגות נשמע מפתה מאוד, אבל מדובר בשם צמח הנזכר במשנה, מאות שנים לפני שתפוחי האדמה, שמקורם באמריקה, נודעו לאנשי העולם הישן. חלגלוגה מזוהה עם רְגֵלַת הַגִּנָּה. קרטושקעס – מרוסית (קַרְטוֹשְׁקָה = תפוח אדמה), משמשת בעגה העברית לציון תפוחי אדמה חרוכים במדורה. אפשר להזכיר גם את המילה לתפוחי אדמה מיידיש: קרטופלך. בולבוסין – מילה מלשון חכמים שמשמעותה בצל. מקורה ביוונית (bolbos, בלטינית: bulbus, באנגלית bulb). בספרות ההשכלה החלו להשתמש בה לציון תפוחי אדמה בהשראת המילה "בולבע" (ברבים "בולבעס") ביידיש. תפוד – מעין ראשי תיבות: תפו(ח) (א)ד(מה), בדומה למילה תפוז (תפוח זהב).

5. איזה משפט אינו נכון?

  • מן השורש דל"ק הקשור לבעירה נגזר שם המחלה דַּלֶּקֶת.
  • עֹמֶר ועָמִיר, המציינים עֲרֵמת שיבולים, נגזרו מן השורש ער"ם בשיכול אותיות.
  • מן המילה אֵפֶר נגזר שם הצבע אָפֹר.
  • לַהַבְיוֹר הוא הלחם של לַהַב + יוֹרֶה.
עומר ועמיר הן מילים נרדפות לציון אגודת שיבולים, אך אין קשר ביניהן ובין המילה עֲרֵמָה. המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום. שם הצבע המחודש אפור נקרא כך על שם צבעו של האפר. לַהַבְיוֹר הוא כלי נשק המצית זרם של נוזל דליק ו"יורה" אש לכיוון מסוים.

6. "קומזיץ" – מילה חביבה במיוחד ששאלנו משפה אחרת. מה פירוש המילה בשפה המקורית?

  • "על האש" בטורקית
  • "אש לוהטת" בלאדינו
  • "בוא שב" ביידיש
  • "תפוח אדמה" ברוסית
מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: "קום זיץ" הוא "בוא שב". יש אומרים שבשימוש המקורי לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. אנשי הפלמ"ח אימצו אותה לציון הישיבה סביב המדורה, ובמשמעות זו נותרה עד ימינו.

7. מה צורת היחיד של גיצים?

  • גֵּץ
  • גִּיץ
  • גִּצָּה
  • גֶּצֶת
גֵּץ–גִּצִּים, כמו חֵץ–חִצִּים (חיצים), נֵס–נִסִּים (ניסים) – הצירי בצורת היחיד מקורו בחיריק, והחיריק הזה מופיע בצורות הנוטות ובהן גם בצורת הרבים.

8. מהו רַשָּׁף?

  • ניצוץ של אש
  • דרגה במכבי האש
  • להביור צבאי גדול
  • שם של עוף דורס
רֶשֶׁף הוא ניצוץ של אש, וכיום בעיקר הבזק האש שנוצר מירי בכלי ירייה. מן המילה רֶשֶׁף נוצר שם הדרגה רַשָּׁף בדרגות מכבי האש (מקבילה לרב־סרן).

9. מרשמלו צלוי הוא מעדן מפתיע בטעמו, אך החלופה העברית שהוצעה לו מפתיעה כפליים. מהי?

  • גְּמִישׁוֹנִים
  • קְצִיפֹנֶת
  • קְצִיפַת קוֹלָן
  • מִדְבַּק סֻכָּר
קוֹלָן היא מילה מלשון המשנה שמשמעה דבק, בעיקר מקמח (מקורה ביוונית). ואם אתם מעדיפים את המילה מרשמלו – זה בסדר מצידנו.

10. שיפוד או שַׁפּוּד?

  • שַׁפּוּד
  • שִׁפּוּד
  • גם וגם
שתי הצורות תקניות, אך הצורה שִׁפּוּד היא המקובלת, ואילו שַׁפּוּד מיושנת.

11. הינה כמה מילים מדליקות ממש: מַדְלֵק, צִתָּה, גִּפָּרוֹן. התדעו לְאיזה חפץ הוצעו שמות אלו?

  • גפרור
  • מתג חשמלי
  • מצית
  • מכשיר לליבוי אש
כל המילים הללו הוצעו לגפרור. את המילה גַּפְרוּר חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם המילה אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש, אבל כנראה לא הביאהּ במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו – מַדְלֵק.

12. מה ההגייה התקנית למילה קיסם ומה צורת הרבים שלה?

  • קֵיסָם, קִסְמִין
  • קִיסָם, קִיסְמִים
  • קִסֵּם, קִסְּמִין
  • קֵיסָם, קֵיסָמִים
בעקבות מסורות שונות אפשר למצוא במילונים שלוש צורות של ניקוד למילה קיסם. בסופו של דבר הוחלט באקדמיה ללכת על פי צורת היחיד קֵיסָם (בצירי ובקמץ) כפי שהיא מנוקדת בכתבי היד של המשנה, וממנה לגזור את צורת הרבים קֵיסָמִים. מקסים, לא?

13. לאיזו מילה עברית קשורה המילה הערבית צ'יזבט?

  • כָּזָב
  • שָׁבָץ
  • צְבִיעוּת
  • אֵימָה
המילה 'צ'יזבט' מקורה בערבית: كَذْبَات (=כּד'בַּאת) = כזבים (משורש המקביל לשורש המילה העברית כָּזָב). בערבית המדוברת בארץ יש ההוגים את האות הראשונה של המילה צ', ומכאן הגיע הצ'יזבט לעברית. באמת!

14. מה היה שמו של מנהיג המרד בתעודות מדבר יהודה?

  • שמעון בר כוכבא
  • שמעון בן כוסבא
  • שמעון בר כוזיבא
  • שמעון התרסי
שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם המנהיג בר־כוכבא. שלוש שנים לאחר קום המדינה נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה תעודות עבריות קדומות, ובהמשך נמצאו תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים אלו (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (גם בכתיבים כוסבה או כושבה, ופעמיים גם שמעון בר כוסבא) או שנשלחו אליו.

15. איך אומרים אש ברבים?

  • אִשִּׁים
  • אִשּׁוֹת
  • שתי הצורות מתועדות בספרות העברית לדורותיה
  • אין למילה אֵשׁ צורת רבים
אומנם במקרא אין עדות לצורת הרבים של אֵשׁ, וגם בימינו המילה באה בעיקר בצורת היחיד, שהרי 'אש' הוא שם עצם שאינו ספיר. אבל בספרות העברית שלאחר המקרא אפשר למצוא את צורת הרבים אִשִּׁים וגם את צורת הרבים אִשּׁוֹת.

16. מהו שמו התקני של הכלי המשמש לכיבוי אש?

  • מַטֶּפֶת
  • מַטְפֶּה
  • נַטָּף
  • מַטָּף
השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. את המילה מַטָּף קושרים הדוברים לשורש נט"ף.

17. מכבים את האש בזַרְנוֹק או בזַרְנוּק?

  • זַרְנוֹק
  • זַרְנוּק
  • אפשר גם כך וגם כך
המילה זַרְנוּק חודשה על פי המילה הארמית 'זרנוקא' – שמשמעה דלי מים וגם מתקן השקיה. זרנוק הוא צינור להזרמת מים להשקיה או לכיבוי שרֵפה. הקפידו על הגייה נכונה, גם הקפידו לא להשאיר אש דולקת!

18. שאלת אתגר

כל אחת מן המילים הבאות אפשר לקרוא בשתי צורות (או יותר). לשלוש מהן יש צורה שהמשמעות שלה אינה קשורה לאש, ורק לאחת מהן כל המשמעויות קשורות לאש. איזו היא?
  • דלק
  • שרף
  • בער
  • להט
לצד הפועל דָּלַק או שם העצם דֶּלֶק אפשר לקרוא דָּלָק – יונק טורף קטן ממשפחת הסמוריים. ונזכיר גם את הפועל דָּלַק במשמעות 'רדף'. לצד הפועל שָׂרַף וכן שָׂרָף במשמעות נחש (שהכשתו גורמת לתחושת בעֵרה), אפשר לקרוא שְׂרָף – נוזל צָמיג המופרש מצמחים שונים על ידי חיתוך הקליפה. לצד הפועל בָּעַר אפשר לקרוא בַּעַר – אדם בור וחסר השכלה. לעומת זאת גם הפועל לָהַט וגם שם העצם לַהַט קשורים לאש.   [post_title] => חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-07-09 09:56:39 [post_modified_gmt] => 2020-07-09 06:56:39 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חידון לחג השבועות – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 42363
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-07-06 11:44:51
    [post_date_gmt] => 2020-07-06 08:44:51
    [post_content] => 

חג השבועות ומנהגיו

1. למה חג השבועות נקרא כך?

  • צורת רבים של שְׁבוּעָה – על שם שבועת הברית במעמד הר סיני
  • מן המילה שָׂבָע בשינוי לשי"ן ימנית, בשל מאכלי הגבינה המשביעים של החג
  • צורת רבים של שָׁבוּעַ – על שם שבעת השבועות של ספירת העומר
  • מילה אכדית שפירושה 'ביכורים'
שם החג שָׁבוּעוֹת אינו אלא צורת הרבים של שָׁבוּעַ. ההגייה התקנית של צורת הרבים היא בקמץ: שָׁבוּעוֹת (ולא שְׁבועות).

2. מכירים את המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות? השאלה אם תכירו את שמות מאכלי החלב! איזו רשימה מרשימת המאכלים הבאים יכולה להיות חלבית כולה?

  • א. שִׁירוֹב, חִמְצָה, מוּפִינִים
  • ב. לֻבְנָן, מִקְפָּא, טֻגָּנִים
  • ג. רַפְרֶפֶת, קְצִיף, חֲבִיתִיּוֹת
  • ד. שְׁלוֹבִית, כְּרוּכִית, אֲפִיפִיּוֹת
רַפְרֶפֶת = פודינג, קְצִיף = שייק (כגון קציף חלב – מילקשייק)  וחֲבִיתִיוֹת – בלינצ'ס. בכל אחת מן הרשימות האחרות יש מאכלים שאינם קשורים לחלב כלל: (א) שירוב = סירופ, חמצה = חומוס; (ב) מקפא = ג'לי, טוגנים = צ'יפס; (ג) שלובית = פרעצל (סוג כעך). כן, אנחנו יודעים. אתם מכינים חומוס (חמצה) מגבינת עזים, טוגנים (צ'יפס) מגבינה צפתית, ושלובית מבצק חלבי. בסדר. תערערו. והינה משמעם של שאר המאכלים: (א) מופינים = מאפינס; (ב) לובנן = עוגת ספוג לבנה (טורט); (ג) כרוכית = שטרודל, אפיפיות = ופלים.

3. חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים. אבל מה המשמעות המקורית של המילה רגל בצירוף זה?

  • פעם
  • צעדה
  • תחיגה
  • תפילה שחוזרת על עצמה
בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד) – רֶגֶל בפסוק זה היא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כבדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כב, כח). בספרות חז"ל – בעקבות הצירוף שָׁלֹשׁ רְגָלִים מספר שמות – קיבלה המילה רֶגֶל משמעות נוספת: כל אחד משלושת המועדים שהפסוק מכוון אליהם: פסח, שבועות וסוכות. מכאן הביטויים 'לעלות לרגל' ו'עולי רגלים'.

4. שבועות הוא כמובן גם "חג המים". אספנו כמה עובדות על המילה מים. איזו עובדה אינה נכונה?

  • למילה מים יש שתי צורות נסמך: מֵי־, מֵימֵי־
  • ככל הידוע אין קשר גיזרוני בין המילים מים ושמיים
  • האות מ"ם נקראת על שם המים, וצורתה הקדומה כצורת גלי מים
  • את המילה מַיִם אפשר לכתוב בכתיב מלא גם בשתי יו"דים: מיים.
המילה מים נכתבת ביו"ד אחת גם בכתיב המלא וכך גם מילים אחרות מאותו המשקל, כמו בית, עיט, זית.

5. ואם כבר מים, מה משמעות הביטוי 'יצק מים על ידיו'?

  • היה תלמיד נאמן שלו
  • הרגיע ויכוח שהתלהט עם יריבו
  • הקים בניין על יסודות רעועים באמצעותו
  • עזר לאדם שהיה על פי תהום
הביטוי מבוסס על הכתוב: "אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ" – אלישע היה תלמידו הנאמן של אליהו הנביא.

חג הביכורים, חג הקציר

6. מהי בִּכּוּרָה?

  • גמלה (נָאקָה) צעירה
  • תאנה עסיסית שהקדימה להבשיל
  • עונת הבאת הביכורים למקדש
  • כינוי להעדפת ההורים את בנם הבכור על פני הצעיר
בִּכּוּרִים הם הפירות והתבואה שהבשילו ראשונים. בדומה לכך בִּכּוּרָה או בַּכּוּרָה היא תאנה עסיסית שהקדימה להבשיל, והיא משל לדבר שנחטף עם הופעתו: "כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה" (ישעיהו). גמלה צעירה היא בִּכְרָה.

7. אבוי! לסלסילת המילים הנרדפות ל'טנא' נשתרבבה מילה שאינה שייכת. מהי?

  • כַּלְכָּלָה
  • כְּפִיפָה
  • קֻפָּה
  • קֶלֶס
כַּלְכָּלָה, כְּפִיפָה (כמו בביטוי 'בכפיפה אחת'), קֻפָּה (כמו בביטוי 'קופה של שרצים') וגם קֶלֶת, כְּלוּב (כך בעמוס ח, א) וכמובן סַל, סַלְסִלָּה – כולן מילים נרדפות לטנא. לעומתן קֶלֶס, שמשמעותה לעג או חרפה, סתם נדחפה לסלסילה.

8. "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" – לא, זה לא צופן סודי. מה זה קָמָה?

  • שיבולים זקופות קומה לפני הקציר
  • כינוי לתבואה שצומחת לראשונה בשדה חדש
  • כינוי לתקופת הקציר כולה
  • סוג של שקמה
קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן.

9. "מלאו אסמינו בר..." – באיזה ביטוי 'בר' פירושו תבואה?

  • בר לבב
  • צמח בר
  • לשבור בר
  • בר סמכא
'לשבור בר' פירושו לקנות תבואה, כמסופר בספר בראשית: "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם". בר לבב – מי שליבו ברור, נקי וטהור. צמח בר – צמח הגדל בחוץ (בר = חוץ בארמית). בר סמכא – בעל סמכות (בר = בן בארמית).

10. קָצִיר, בָּצִיר, מָסִיק, גָּדִיד, אֲרִיָּה הן פעולות אסיף וקטיף המיוחדות לצמחים מסוימים. באילו צמחים נעשות הפעולות גָּדִיד, אֲרִיָּה?

  • א. גדיד – הדרים; ארייה – מה שגדל על שיח ולא על עץ
  • ב. גדיד – תמרים; ארייה – תאנים
  • ג. גדיד – תאנים; ארייה – ענבים
  • ד. ארייה היא בכלל דמות ממשחקי הכס
את שתי הפעולות האלה ירשנו מלשון חכמים: "פועלין שהיו אורין בתאנים וגודרין (=גודדין) בתמרים" (ואפשר לארות גם דברים אחרים כמו דבש ומור). חג קציר שמח!

11. מהו עמיר בתנ"ך?

  • א. צמרת האילן
  • ב. מילה נרדפת לעומר
  • ג. פעולת איסוף העומרים
  • ד. שם פרטי
עמיר בתנ"ך הוא מילה נרדפת לעומר (אגודת שיבולים): "הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר" (עמוס), "כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה" (מיכה). בלשון חז"ל עמיר הוא לא רק של חיטה ושעורה אלא גם של גידולים אחרים כגון תלתן. צמרת האילן היא אמיר.

12. הינה ביטוי שיש לו כמה גרסאות, אך רק אחת מהבאות נכונה. מהי?

  • א. לבור את המוץ מהתבן
  • ב. לבור את המוץ מהקוץ
  • ג. לבור את הבר מן התבואה
  • ד. לבור את הבר מן התבן
בר הוא גרגרי הדגן, ותבן הוא הקש שנקצץ בדיש. 'לבור את הבר מן התבן' – לברור, לבחור רק במה שרצוי, להתמקד בעיקר; אפשר גם 'לבור את התבן מן הבר' – לסלק את מה שאינו רצוי. גרסה אחרת היא 'לבור את הבר מן המוץ' או 'לבור את המוץ מן הבר' – המוץ הוא הקליפה הדקה העוטפת את גרגרי הדגן ומפרידים אותו מגרגרי התבואה. לכן אין היגיון לנוסח 'לבור את המוץ מן התבן'.

13. איזו מילה יוצאת דופן מבחינה דקדוקית?

  • תבואה
  • שיבולת
  • כוסמת
  • שעורה
כל המילים הן מילים בנקבה, אך צורת הרבים של שלוש הראשונות היא בסיומת ־ים שיבולים, כוסמים (או כוסמין), שעורים, ואילו הרבים של תבואה הוא תבואות.

 מגילת רות

14. אנא התרכזו: רות ממגילת רות הייתה אשתו של מחלון שהיה הבן של נעמי. על פי לשון המקרא, מה הייתה נעמי לרות?

  • חמה
  • חמות
  • חותנת
  • מחותנת
נעמי הייתה החמות של רות: "וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ…". חָמוֹת על משקל אָחוֹת (ולא "חמה"). חותנת (במקרא) היא אימהּ של האישה (ולא של האיש), ואילו מחותנים הם הורי בני הזוג אלה ביחס לאלה. בארמית חם וחמות הם גם החותן והחותנת וכך גם בלשון חכמים.

 15. איזה צירוף מן הבאים הגיע אלינו ממגילת רות?

  • רות סוף
  • פלוני אלמוני
  • בחצי גורן
  • הגדיש את הסאה
כך נאמר במגילה: "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בֹּעַז. וַיֹּאמֶר: סוּרָה שְׁבָה פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי...". 'פלוני אלמוני' פירושו 'זה וזה', 'מישהו או משהו שלא פורש שמו'. היו שהציעו לקשור את פלוני לשורש פל"א (דבר פלאי ולא מובן) ואת אלמוני לשורש אל"ם (היעדר דיבור). מספר דניאל מוכרת גם המילה פַּלְמוֹנִי.

16. בסיפור המגילה, רות ובועז נפגשו בגורן. מהי ישיבה בחצי גורן?

  • ישיבה בשורות הולכות ומצטמצמות
  • ישיבה בצורה מדורגת
  • ישיבה במעגל
  • ישיבה בחצי מעגל
הישיבה בחצי גורן מוכרת מישיבתם של חכמי הסנהדרין: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל.

חג מתן תורה

17. עשרת הדיברות – מהי צורת היחיד של דִּבְּרוֹת?

  • דִּבֵּר
  • דִּבָּר
  • דִּבְּרָה
  • דִּבֶּרֶת
דיברות – ריבוי של דיבֵּר, כמו כיסְאות – ריבוי של כיסא.

18. "מתן תורה" – איזו מן המילים הבאות אינה נרדפת ל"מתן"?

  • זֶבֶד
  • שַׁי
  • שְׂאֵת
  • דּוֹרוֹן
אומנם מַשְׂאֵת פירושה מתנה, אבל המילה שְׂאֵת פירושה או 'רוממות' או 'נגע' בגוף – לא ממש מתנה שהיינו רוצים לקבל...

19. בליל חג שבועות נוהגים להתכנס ללימוד עד אור הבוקר הקרוי "תיקון ליל שבועות" – מה המשמעות של 'תיקון' בצירוף זה?

  • ריפוי של דבר פגום והחזרתו לקדמותו
  • תקנה שתיקנו חכמים
  • ריענון התורה בזיכרון, בדומה להתקנה של תוכנה במחשב
  • הצורה המקורית היא תִּכּוּן בכ"ף – מלשון יציקת תוכן
בעולם הקבלה חוברו 'תיקונים' שונים – תפילות וקטעים הנאמרים במועדים מסוימים (תיקון חצות, תיקון ליל שבועות) שנועדו לתקן את נפש האדם.

20. מה הפירוש המילולי של הביטוי "כפה עליהם הר כגיגית" הקשור למתן תורה?

  • הכריח אותם להיכנס לגיגית שצורתה צורת הר
  • הפך עליהם את ההר כמו שהופכים גיגית על מישהו
  • קשר אותם זה לזה ושם אותם בערמה בתוך גיגית
  • ציווה עליהם להתכופף ולהשתחוות לפני ההר כמו גיגית
הגיגית העתיקה הייתה כלי גדול ממדים ואפשר היה לכפות אותו, כלומר לשים אותו הפוך על אדם ולקבור אותו תחתיה. הביטוי עולה ממדרש בתלמוד על הפסוק "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט יז) בהכנות למתן התורה: "מלמד שכפה הקב"ה על ישראל את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם". [post_title] => חידון לחג השבועות – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => הפתרונות המלאים לחידון לחג השבועות מלווים בהסברים מפורטים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-01 09:32:59 [post_modified_gmt] => 2021-03-01 07:32:59 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42363 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפתרונות המלאים לחידון לחג השבועות מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

אסיף לחג

WP_Post Object
(
    [ID] => 1015
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-10-10 10:10:00
    [post_date_gmt] => 2011-10-10 08:10:00
    [post_content] => 

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן (דיש) וביקב (דריכה): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג). תקופת האסיף חלה בסתיו, "שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות, ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים" (רש"י בפירושו לפסוק משמות).

הפעולות החקלאיות היו חלק בלתי נפרד מחייהם של אבותינו, והן זכו למקום של כבוד גם בִּשדה הלשון. כך למשל לשוננו מבחינה בין שלל פעולות הקשורות לאסיף. כבר בתנ"ך אנו מוצאים את הפועל קָצַר המיוחד לחיטה ושעורה, ואת הפועל בָּצַר המיוחד לענבים. הפועל קָטַף כללי יותר, והפועל אָרָה בא בתנ"ך פעמיים בלבד – פעם ביחס למור (בושם) ופעם ביחס לגפן. קָצַר, בָּצַר וקָטַף מציינים ביסודם חיתוך, ואילו אָרָה מציין ביסודו איסוף – כפי שעולה מהשוואה ללשונות שמיות קרובות. הוא דומה במשמעותו לפועל לָקַט או לִקֵּט המציין איסוף של פרטים, ובכלל זה של פירות וּתבואה.

אשר לזיתים, בתנ"ך אין הפועל מָסַק, אך נזכרת בו שיטה המוכרת גם בימינו – חבטה על הענפים במקל כדי להשּׁיר את הפירות: "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, כ). הפועל פֵּאֵר קשור כנראה למילה פֹּארֹת (=ענפים), ולדעת רבים הכוונה לליקוט הפירות שנשארו על הענפים לאחר החביטה. גם הצירוף נֹקֶף זַיִת (ישעיהו יז, ו) מציין כנראה את הפירות שנותרו לאחר החביטה, שכן השורש נק"ף עניינו הכאה.

פעלים נוספים לִקטיף הפירות ירשנו מלשון חכמים. בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי נאמר: "פועלין שהיו אורין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים – הרי אלו אוכלין ופטורין" (בבא מציעא פט ע"ב). ולעניין מלאכות האסורות בשבת אמרו חז"ל: "הקוצר והבוצר והגודר והמוסק והאורה – כולן מלאכה אחת הן" (בבלי שבת עג ע"ב ועוד).

הפעלים בָּצַר ואָרָה משמשים כאמור עוד בתנ"ך, ואולם בספרות חז"ל נתייחד אָרָה לִקטיף התאנים. הפעלים גָּדַר וגָדַד באים שניהם בכתבי יד של ספרות חז"ל לציון קטיף התמרים, וייתכן שמדובר בחילוף גרפי בגלל דמיון האותיות ד–ר. לפועל גָּדַד יש מקבילות בארמית ובערבית המציינות חיתוך וכריתה, ובערבית הפועל משמש גם במשמעות של קטיף תמרים.

הפועל מָסַק מציין קטיף זיתים מן הענף בתנועת משיכה (בדומה לחליבה), ויש הסוברים שהוא קרוב למָשַׁךְ. כמו בתנ"ך, גם בספרות חז"ל נזכר קטיף של זיתים הנעשה בחביטה. פעולה זו קרויה נִקּוּף – בדומה לצירוף המקראי נֹקֶף זַיִת.

לְרוב הפעולות החקלאיות הקשורות באסיף יש שם פעולה במשקל פָּעִיל: אָסִיף, בָּצִיר, קָצִיר (מן התנ"ך), מָסִיק (מלשון חכמים), קָטִיף, גָּדִיד (בלשון ימינו). ב'מלון כל בו לחקלאות' מאת מלך זגורודצקי משנת תרצ"ט (1939) הוצעו מונחים נוספים במשקל זה, ובהם נָקִיר לירקות שורש (כגון גזר ותפוחי אדמה), תָּלִישׁ לפול ולָקִיט לפרחים. המונחים לא נקלטו, וכיום משתמשים במונחים הכלליים אסיף, כגון 'אסיף גזר', 'אסיף תפוחי אדמה', וקטיף, כגון 'קְטיף פרחים'.

במשקל פָּעִיל שקולות עוד פעולות חקלאיות: חָרִישׁ, זָמִיר (מן המקרא), עָדִיר (פעולת העידור, מלשון חכמים), ושמות אחרים הקשורים לחקלאות: אָבִיב, גָּדִישׁ, סָפִיחַ, עָמִיר, לָקִישׁ (עונת הזריעה המאוחרת).

פעולות אסיף אחדות הולידו שמות של כלים ומכונות: מַקְטֵפָה ומַבְצֵרָה (כלים הדומים למזמרה), קַטֶּפֶת (מכונה לקטיף כותנה), מַקְצֵרָה (מכונה לקציר מספוא וכדומה). מכונת הקטיף המוכרת ביותר בימינו היא קומביין, ויש הקוראים לה קְצַרְדָּשׁ (מכונה המשלבת קציר ודיש של הדגן).

נסיים בפסוקים מן הברכות שבספר ויקרא: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" (כו, ד–ה).

חג אסיף שמח!

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה

נספח: פעולות הקטיף ברשימה

  • אָסִיף (מילה כללית) – ירקות ופירות שונים (למשל גזר ואבטיחים)
  • אֲרִיָּה (בלי ניקוד ארייה) – תאנים
  • בָּצִיר – ענבים
  • גָּדִיד (או גָּדִיר) – תמרים
  • מָסִיק – זיתים
  • קָטִיף (מילה כללית) – פרחים, פירות שונים (למשל רימונים ופירות הדר)
  • קָצִיר – דגנים
ההצעות ממילון כל־בו לחקלאות שלא התקבלו:‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
  • חָשִׁישׁ – עשבים יבשים שנקצרו
  • לָקִיט – פרחים וירקות
  • נָמִיר – בצלים שנעקרים אחדים מתוך רבים
  • נָקִיר – ירקות שורש (למשל גזר ותפוחי אדמה)
  • עָקִיר – תורמוס
  • קָנִיב – אספרגוס
  • תָּלִישׁ – פול
[post_title] => אסיף לחג [post_excerpt] => חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%97%d7%92 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-14 10:58:38 [post_modified_gmt] => 2022-10-14 07:58:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1015 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של שני ילדים בשדה שיבולים והכיתוב: שמות ומשמעויות – עומר

עומר

WP_Post Object
(
    [ID] => 27775
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-02-25 12:23:48
    [post_date_gmt] => 2018-02-25 10:23:48
    [post_content] => 

עומר הוא קבוצת שיבולים: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה – לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט). עומר הוא גם מידת נפח קדומה, כנזכר בקשר למן (שמות טז): "וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר", "וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן", "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא".

המילה עומר מוכרת כיום בעיקר מספירת העומר שמקורה בכתוב: "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם… וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, י–טז). וחלוקות הדעות: לפי הפירוש המסורתי עומר כאן הוא מידה – עשירית האיפה גרגירי שעורה, אך יש המפרשים שיבולים ממש.

עומר כשם פרטי וכשם משפחה מוכר רק מן הדורות האחרונים, אך בתנ"ך מצוי השם הקרוב עָמְרִי (בקמץ קטן) – אחד ממלכי ישראל (מלכים א טז, טז). אפשר שעָמְרִי קשור למילה עֹמֶר, אולם מתקבל יותר על הדעת שהוא קשור למילה הערבית عُمْر (עֻמְר) שפירושה 'חיים'. אשר לכתיב השמות, לפי כללי הכתיב המלא יש לכתוב את השמות בווי"ו עומר ועומרי, אך כמקובל בשמות פרטיים כל אדם יכול להחליט איך לכתוב את שמו, ויש המעדיפים את הכתיב החסר.

עמיר בתנ"ך קרוב בהוראתו ל'עומר' במובן 'אגודת שיבולים'. למשל: "הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר" (עמוס ב, יג), "כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה" (מיכה ד, יב). בלשון חכמים עמיר נזכר גם בהקשר של גידולים שאינם חיטה ושעורה (כגון תלתן) ולדעת חוקרים ההוראה כאן היא 'חציר יבש', 'שחת'. צמרת האילן היא אמיר (באל"ף). בימינו עמיר וגם אמיר משמשים שמות פרטיים ושמות משפחה.

עוד מילה נרדפת לעומר היא אלומה – קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, וגם היא משמשת היום שם פרטי (לבנות). האלומה נזכרת בחלום יוסף: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז). ועוד פעם המילה נזכרת בפסוק המוכר: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו, ו).

[post_title] => עומר [post_excerpt] => המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השיבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-02-10 17:46:50 [post_modified_gmt] => 2022-02-10 15:46:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27775 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השיבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָמִיר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>