הדף בטעינה

על המילה עָמִיל

במילון

 (ללא ניקוד: עמיל)
חלק דיברשם תואר
שורשעמל
נטייהעֲמילה

הגדרה

  • סוֹכֵן, כגון בצירוף עֲמִיל מֶכֶס

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

תעמולה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1036
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-01-15 14:52:00
    [post_date_gmt] => 2013-01-15 12:52:00
    [post_content] => 
מתוך ידיעה לקראת הבחירות לאספה המכוננת של מדינת ישראל:
המועצה הציבורית ליד "קול ישראל" החליטה ברוב קולות, לאפשר למפלגות השונות לשדר חומר תעמולה באמצעות המשדר של הרדיו הישראלי [...] המועצה קיבלה את החלטתה בתנאי, שדברי התעמולה לא יכילו דברי וויכוח והשמצה על יריבים, אלא רק דברים הבאים להסביר את מהות המפלגה ואת מצעה לקראת הבחירות.

מעריב, 22 בדצמבר 1948

בעברית בת ימינו, ובייחוד בתקופת בחירות, נשמעת הרבה המילה תעמולה. מניין לנו מילה זו? את המילה תעמולה מצאנו לראשונה בעיתונות העברית של שלהי המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים – בעיקר בעיתון 'המליץ' שיצא לאור ברוסיה הצארית. בכמה כתבות וידיעות משנת 1898 אפשר לראות שהמילה שימשה בעיקר לציון פעילות למען הפצת רעיון או אידאולוגיה. לפעמים המילה באה במירכאות ולצידה בסוגריים המילה הלועזית אגיטציא או אגיטציון. הקישור של המילה תעמולה דווקא למילה אגיטציה – ולא למילה פרופגנדה המוכרת יותר כיום – עשוי לשפוך מעט אור על גיזרונה המשוער. אגיטציה בהקשר זה היא פעילות מרובה למען הפצתו של רעיון. המילה רגילה ברוסית ומשמשת גם בשפות אירופיות אחרות. מקור המילה אגיטציה בפועל לטיני המציין תנועה ותזוזה, פעילות ועשייה, אימון ותרגול. נראה אפוא שהמילה תעמולה חודשה על פי המשמעות היסודית של הפועל הלטיני, שהרי השורש עמ"ל מציין פעילות מאומצת וטרחה למען דבר, ואף משמש לעיתים במשמעות של אימון ותרגול, כגון בפועל התעמל (מלשון חז"ל). למעשה כבר בעיתון 'המליץ' עצמו מצוין הקשר בין המילים תעמולה ועמל: בידיעה מיום כ"ט בתמוז תרס"ג (24 ביולי 1903) העורך מסביר לאחד הקוראים כי "אגיטציה היא הערה לאיזה עמל נחוץ, לכן תקרא היום בשם 'תעמולה'". במילונם של יהודה גרזובסקי (גור) ודוד ילין משנת תרע"ט (1919) המילה תעמולה מוגדרת "השתדלות רבה לטובת איזה דבר, התאמצות להפיץ איזה רעיון או ענין ברבים" – כלומר גם כאן אנו רואים קשר ברור בין התעמולה לעמל. במילונים מוקדמים יותר של גרזובסקי – "מלון של כיס מעברית לרוסית ואשכנזית" משנת תרס"ז (1907) והמילון "מלון רוסי–עברי–אשכנזי" שכתב עם אליעזר בן־יהודה משנת 1912 – המילה תעמולה באה במשמעות של טורח, מאמץ והשתדלות ולא במשמעות של פרופגנדה. יהא משמעה המקורי של המילה תעמולה אשר יהא – אין ספק שהיא נחלה הצלחה רבה בלשוננו, וכיום כמעט אין שומעים את המילה פרופגנדה שבעבר הייתה רגילה מאוד בתקשורת העברית. הערות א. מי היה מחדשה של המילה תעמולה – קשה לדעת. ראובן סיוון שיער כי מדובר בדוד ילין (לשוננו לעם לא, תש"ם, עמ' 276), אך לא נימק את השערתו ולא הצלחנו למצוא לה שום עדות אחרת. במאמר מאת אברהם זינגער "על דבר השפה העבריה והרחבתה" (המליץ, 29 בדצמבר 1901) הכותב מייחס את המילה דווקא לאליעזר בן־יהודה: "ה' [=האדון] בן יהודה הוא סופר מובהק לכל הדעות ולא מעטים הם החדושים אשר הביא בשפתנו הטובים והנוחים להתקבל, אבל הרשות לנו להטיל ספק בדבר אם, למשל, חדושים כ'עזמה', 'תעשיה', 'תעמולה', 'תזמרה', 'רצינות' וכאלה רבים, שהם בודאי יבאו במלונו, כאשר הבטיחנו, טובים וראוים להתקבל בשפתנו אף אם רבים מתלמידיו המובהקים קבלו אותם ב'נעשה ונשמע' ומשתמשים כבר בהם, כמו להכעיס, בין לצורך ובין שלא לצורך". ואולם המילה תעמולה איננה מובאת כלל במילונו העברי הגדול של בן־יהודה (אך כאמור היא מובאת במילון התלת־לשוני עברי–רוסי–גרמני שכתב עם גרזובסקי במשמעות של טרחה והשתדלות). ב. אברהם אבן־שושן קושר במילוניו את המילה תעמולה למילה הערבית עמיל שפירושה סוכן, ואולם אנו לא מצאנו יסוד לקשר זה – לא במילונים אחרים ולא בעדויות מוקדמות יותר על המילה כמובא לעיל. נציין גם כי המקבילה הערבית של המילה תעמולה גזורה משורש אחר ואיננה קשורה לעמיל או לעמל.

כתבה: תמר קציר

  [post_title] => תעמולה [post_excerpt] => המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%aa%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-05 10:18:58 [post_modified_gmt] => 2021-03-05 08:18:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1036 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

ממילון הבנקאות ושוק ההון

WP_Post Object
(
    [ID] => 5681
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-02-05 10:50:53
    [post_date_gmt] => 2012-02-05 08:50:53
    [post_content] => 

מבחר מונחים מן המילון למונחי הבנקאות ושוק ההון בהוצאת האקדמיה, תשס"ז (2006)

הֶחְכֵּר, אַסְדָּרָה, עֲמִיל בורסה, חִסְרָה

הֶחְכֵּר (ליסינג)

החכר הוא עסקת שכירוּת של ציוד, למשל מכונית, לתקופה ארוכה יחסית שנקבעת מראש (בתום התקופה השוכר יכול לרכוש את הציוד, ודמי השכירות נחשבים חלק עיקרי של דמי הרכישה). הפעלים חָכַר והֶחְכִּיר מופיעים לראשונה במכתבי בר־כוכבא מן המאה השנייה לסה"נ ואחר כך בספרות חז"ל. במקורות חוכר שדה משלם לבעל השדה בחלק מן היבול (לעומת שוכר המשלם בכסף). כיום חוכרים קרקע או מבנה למשך תקופה ארוכה מאוד תמורת סכום מוסכם. הֶחְכֵּר שונה מחכירה בעיקר במה שחוכרים: בחכירה – קרקע או מבנה, ובהחכר – ציוד. המונח נקבע בשנת תשנ"ה (2005).

אַסְדָּרָה (רגולציה)

אַסְדָּרָה היא מערכת של תקנות וכללים שנועדו להסדיר את הפעילות במשק – בתחום המנהל הציבורי, המסחר, התעשייה ועוד. לרוב מוסדות הממשל קובעים את האסדרה והם גם מפקחים עליה. הגוף או האדם הממונה על האסדרה הוא מְאַסְדֵּר (רגולטור). המילה אסדרה (באל"ף) שונה מן המילה הכללית הסדרה בדומה להבדל בין אבחנה (דיאגנוזה) למילה הכללית הבחנה, וכן אבטחה לעומת הבטחה.

עֲמִיל בורסה (ברוקר)

עמיל בורסה, ברוקר, הוא אדם המורשה לסחור בניירות ערך בבורסה בעבור לקוחותיו. המילה עָמִיל מקורה בערבית, ומשמעה סוכן, מתווך. היא מופיעה בטקסטים עבריים מן המאה השש־עשרה כמילה שאולה. בעברית בת ימינו היא מוּכֶּרת בעיקר בצירוף 'עמיל מכס'. המונח נקבע בשנת תשנ"ה (1995).

חִסְרָה (יתרת חובה)

חסרה היא "מינוס" בחשבון הבנק, מצב שהוא תוצאה של משיכת יתר (אוברדרפט). לצד חִסְרָה משמש הצירוף יִתְרַת חוֹבָה (או יִתְרַת חוֹב), והמונח המנוגד הוא יִתְרַת זְכוּת. מן הצמד יִתְרַת חוֹבָה ויִתְרַת זְכוּת עולה שהמונח יִתְרָה כשלעצמו הוא ניטרלי, ואכן המונח יִתְרָה נקבע תמורת balance. ואולם בקרב רבים המילה יִתְרָה נתפסת כנושאת ערך חיובי, וכך נולד הניגוד שלה – חִסְרָה. נעיר כי צורת הרבים של יִתְרָה היא יְתָרוֹת, ובנסמך יִתְרוֹת־, למשל 'יִתְרות זכות'. המונח נקבע בשנת תשנ"ה (1995). [post_title] => ממילון הבנקאות ושוק ההון [post_excerpt] => איך אומרים ליסינג בעברית, כיצד נכנה את ה"מינוס" שנגרם בגלל ה"אוברדראפט", מהו עמיל בורסה ומהי אסדרה? מבחר מונחים מן המילון למונחי הבנקאות ושוק ההון. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 15:26:27 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 12:26:27 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5681 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים ליסינג בעברית, כיצד נכנה את ה"מינוס" שנגרם בגלל ה"אוברדראפט", מהו עמיל בורסה ומהי אסדרה? מבחר מונחים מן המילון למונחי הבנקאות ושוק ההון.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָמִיל 1 (סוכן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָמִיל 2 ("פת עמילה") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


עָמִיל
לרשימה המלאה
בנקאות (תשס"ז, 2006)
עֲמִיל בּוּרְסָה , עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ מורשה לסחור בניירות ערך בבורסה מסוימת, קונה או מוכר ניירות ערך בעבור לקוחותיו
ההגדרה אינה כתובה במילון המקורי.
חלופות תקניות : עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ
מונחים נוספים באותה המשמעות: בְּרוֹקֶר (לועזי)
בנקאות (תשס"ז, 2006)
עֲמִיל בּוּרְסָה , עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ מורשה לסחור בניירות ערך בבורסה מסוימת, קונה או מוכר ניירות ערך בעבור לקוחותיו
ההגדרה אינה כתובה במילון המקורי.
חלופות תקניות : עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ
מונחים נוספים באותה המשמעות: בְּרוֹקֶר (לועזי)
בנקאות (תשס"ז, 2006)
עֲמִיל בּוּרְסָה , עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ מורשה לסחור בניירות ערך בבורסה מסוימת, קונה או מוכר ניירות ערך בעבור לקוחותיו
ההגדרה אינה כתובה במילון המקורי.
חלופות תקניות : עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ
מונחים נוספים באותה המשמעות: בְּרוֹקֶר (לועזי)