הדף בטעינה

על המילה עָמְרִי

בתשובות באתר

שמות ומשמעויות – עומר איור של שני ילדים בשדה שיבולים

עומר

WP_Post Object
(
    [ID] => 27775
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-02-25 12:23:48
    [post_date_gmt] => 2018-02-25 10:23:48
    [post_content] => 

עומר הוא קבוצת שיבולים: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה – לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט). עומר הוא גם מידת נפח קדומה, כנזכר בקשר למן (שמות טז): "וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר", "וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן", "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא".

המילה עומר מוכרת כיום בעיקר מספירת העומר שמקורה בכתוב: "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם… וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, י–טז). וחלוקות הדעות: לפי הפירוש המסורתי עומר כאן הוא מידה – עשירית האיפה גרגירי שעורה, אך יש המפרשים שיבולים ממש.

עומר כשם פרטי וכשם משפחה מוכר רק מן הדורות האחרונים, אך בתנ"ך מצוי השם הקרוב עָמְרִי (בקמץ קטן) – אחד ממלכי ישראל (מלכים א טז, טז). אפשר שעָמְרִי קשור למילה עֹמֶר, אולם מתקבל יותר על הדעת שהוא קשור למילה הערבית عُمْر (עֻמְר) שפירושה 'חיים'. אשר לכתיב השמות, לפי כללי הכתיב המלא יש לכתוב את השמות בווי"ו עומר ועומרי, אך כמקובל בשמות פרטיים כל אדם יכול להחליט איך לכתוב את שמו, ויש המעדיפים את הכתיב החסר.

עמיר בתנ"ך קרוב בהוראתו ל'עומר' במובן 'אגודת שיבולים'. למשל: "הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר" (עמוס ב, יג), "כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה" (מיכה ד, יב). בלשון חכמים עמיר נזכר גם בהקשר של גידולים שאינם חיטה ושעורה (כגון תלתן) ולדעת חוקרים ההוראה כאן היא 'חציר יבש', 'שחת'. צמרת האילן היא אמיר (באל"ף). בימינו עמיר וגם אמיר משמשים שמות פרטיים ושמות משפחה.

עוד מילה נרדפת לעומר היא אלומה – קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, וגם היא משמשת היום שם פרטי (לבנות). האלומה נזכרת בחלום יוסף: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז). ועוד פעם המילה נזכרת בפסוק המוכר: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו, ו).

[post_title] => עומר [post_excerpt] => המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השיבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:22:01 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:22:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27775 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השיבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות עומרי

עומרי

WP_Post Object
(
    [ID] => 62119
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2022-03-15 17:41:37
    [post_date_gmt] => 2022-03-15 15:41:37
    [post_content] => עָמְרִי (בקמץ קטן ובהגיית o) הוא שְמן של כמה דמויות מקראיות, ובראשן של מייסד אחת השושלות החשובות של מלכי ישראל, אביו של המלך המפורסם אחאב ומייסד עיר המלוכה שומרון.[1]

התנ"ך לא הִרבה להזכיר את המלך עומרי, וכשהוא מוזכר הוא מואר בדרך כלל באור שלילי. שמו מוכר מממצאים ארכאולוגיים מן המזרח הקדום: במצבת מישע, מצבתו של המלך המואבי מישע המוכר גם מן המקרא, נזכר עומרי מלך ישראל כמי שכבש את העיר מהדבה, כלומר מֵידְבָא (בימינו העיר מַאדַבַּא בירדן); בתעודות אשוריות בא הצירוף 'בית עומרי' ומקובל לראות בו כינוי לממלכת ישראל.

גיזרון השם עומרי אינו מחוור דיו. ייתכן שהוא קשור למילה הערבית عُمْر (עֻמְר) שפירושה 'חיים'.[2] אם כן אפשר לשער כי השם המלא הוא עָמְרִיָּהוּ‎,[3] ולפי זה עומרי הוא קיצורו של שם תֵאופורי מעין 'האל (העניק) חיים'. לפי הצעה אחרת, על פי רכיב דומה בשמות פרטיים בלשונות שמיות צפוניות, אולי הכוונה ל'עובד האל'. אפשר שהשם עָמְרִי קשור אל המילה עֹמֶר במובן 'קבוצת שיבולים', אולי רק כמין כינוי. בהקשר זה נהוג להזכיר כי הוא התמודד על המלוכה מול תִּבְנִי בן גינת, שם שנגזר מן תֶּבֶן.

כשמות מקראיים רבים, ובעיקר שמות שופטים ושמות מלכי ישראל, רק בדורות האחרונים חזר השם עומרי להינתן לילדים בישראל. לצידו משמשים מן השורש עמ"ר השמות החקלאיים עומר (לבנים ולבנות) ועמיר.

____________________________________

[1] עיר המזוהָה בימינו עם האתר הארכאולוגי בסבסטייה. סבסטי הוא השם הרומי שנתן המלך הורדוס לָעיר שומרון.

[2] מכאן השם הערבי הוותיק והנפוץ עומַר.

[3] בתרגום השבעים (וגם מאותן תעודות אשוריות) המילה עמרי מסתיימת בתנועה a.

[post_title] => עומרי [post_excerpt] => עָמְרִי הוא שְמן של כמה דמויות מקראיות, ובראשן של מייסד אחת השושלות החשובות של מלכי ישראל, אביו של המלך המפורסם אחאב ומייסד עיר המלוכה שומרון. מה פשר השם? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:21:14 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:21:14 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=62119 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

עָמְרִי הוא שְמן של כמה דמויות מקראיות, ובראשן של מייסד אחת השושלות החשובות של מלכי ישראל, אביו של המלך המפורסם אחאב ומייסד עיר המלוכה שומרון. מה פשר השם?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָמְרִי ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>