הדף בטעינה

על המילה עָכַר

במילון

 (ללא ניקוד: עוכר)
בנייןקל
שורשעכר
נטייהעוֹכֶרֶת; עָכַר, יַעכוֹר, לַעכוֹר לכל הנטיות

הגדרה

  • מעכיר
  • מחבל, הורס

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

היה בעוכריו מטבע לשון

הָיָה בְּעוֹכְרָיו

WP_Post Object
(
    [ID] => 44370
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-09-08 10:49:32
    [post_date_gmt] => 2020-09-08 07:49:32
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'גרם כישלון'.

מקור הביטוי "היה בעוכריו" בסיפור בת יפתח. כזכור יפתח נדר נדר לה' ולפיו אם בני עמון יינתנו בידו (כלומר הוא ינצח אותם) "וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה" (שופטים יא, לא). כשחזר לביתו אחרי הניצחון "וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת" (שם, לד). כשהוא ראה אותה הוא קרע את בגדיו ואמר "אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב". (שם, לה).

הפועל עָכַר מציין במקרא גרימת מבוכה, קלקול, הבאת אסון וכדומה: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ" (בראשית לד, ל). וכך גם בצירוף 'עוכר ישראל': "וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל" (מלכים א יח, יז).

אם כן 'עוכרים' הם מקלקלים, פוגמים וכדומה. כאשר יפתח אומר לבתו שהיא הייתה בעוכריו, הרי זה כמו לומר שהיא הייתה בשונאיו, שהיא הצטרפה לאנשים הפוגעים בו, שכן ביציאתה לקראתו ושלא בכוונה היא הביאה עליו – ובראש ובראשונה עליה – אסון.

עם השנים קיבל הביטוי 'היה בעוכריו' משמעות מופשטת. אין הכוונה עוד לאדם שונא אלא לנסיבות המרֵיעות את מצבו של אדם וכדומה.

נוסיף כי רק מלשון חז"ל מוכרת המשמעות 'דלוח', 'לא צלול' לשורש עכ"ר, כגון "מים עכורים", וסביר שזו המשמעות המקורית של השורש. אם כן אף על פי שלשון חז"ל מאוחרת ללשון המקרא דווקא בה נשמרה המשמעות המקורית של השורש, ואילו המשמעויות המוכרות מן המקרא הן מושאלות.

[post_title] => הָיָה בְּעוֹכְרָיו [post_excerpt] => מקור הביטוי בדברי יפתח לבִתו כשיצאה לקבל את פניו בלי שידעה את נדרו להקריב לה' את מי שיֵצא לקראתו בשובו מן הקרב: "אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 16:52:54 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 13:52:54 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=44370 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מקור הביטוי בדברי יפתח לבִתו כשיצאה לקבל את פניו בלי שידעה את נדרו להקריב לה' את מי שיֵצא לקראתו בשובו מן הקרב: "אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָכַר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>