הדף בטעינה

על המילה עָיֵף

במילון

 (ללא ניקוד: עייף)
בנייןקל
שורשעיף
נטייהעֲייפה; בספרות גם עבר: עָיַיף לכל הנטיות

הגדרה

  • חסַר כוח מרוב מאמץ (עבודה, הליכה מרובה וכדומה), מרגיש צורך דחוף לישון

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ילד נרדם בשדה תעופה - הכיתוב ג'ט לג? יעפת!

יַעֶפֶת (jet lag)

WP_Post Object
(
    [ID] => 34117
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-03-20 14:30:18
    [post_date_gmt] => 2019-03-20 12:30:18
    [post_content] => יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.

המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת. עלו כמה הצעות ובהן טִשְׁטוּס ולֵאוּת סִילוֹן. המילה יַעֶפֶת נוצרה על פי הצעתו של ד"ר יעקב לוי, איש הוועדה המרכזית למינוח טכנולוגי בחיפה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).

יעפת שקולה במשקל מחלות, כמו חצבת, אדמת. היא משלבת בין עייפות לתעופה, שכן השורש יעף קשור לשתי המילים: לצד המילה עָיֵף יש המילה יָעֵף (בשינוי סדר האותיות), כמו בברכת השחר "הנותן ליָעֵף כוח". לצד מילים כמו לָעוּף, הֵעִיף, עוֹפֵף יש הביטוי בִּיעָף כלומר בְּ + יְעָף.
    [post_title] => יַעֶפֶת (jet lag)
    [post_excerpt] => יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%a2%d7%a4%d7%aa-jet-lag
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-07-28 17:10:07
    [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:10:07
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=34117
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
כיתוב וניקוד

שִׂמְלָה ושַׂלְמָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 13207
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-12-23 15:17:52
    [post_date_gmt] => 2015-12-23 13:17:52
    [post_content] => 
נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים (שיר בוקר, נתן אלתרמן)

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'. המילים המקראיות שִׂמְלָה ושַׂלְמָה מתחלפות ביניהן, ולמעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים, כלומר בחילופי מקום של העיצורים. כך למשל נאמר בדברים פרק ח: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ", ואילו בפרק כט: "לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם".

צמד מילים מקראי ידוע אחר שיסודו בשיכול עיצורים הוא כֶּבֶשׂ–כֶּשֶׂב, כגון "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" (ישעיהו יא, ו) לעומת "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (בראשית ל, מ), "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד" (ויקרא כב, כז).

הינה עוד כמה צמדים בשיכול עיצורים:

  • אַלְמֻגִּים – אַלְגֻּמִּים (דברי הימים ב ב, ז)
  • אֲנָקָה – נְאָקָה
  • בֶּהָלָה – בַּלָּהָה
  • זְוָעָה – זַעֲוָה (בכמה מקראות יש חילופי כתיב וקרי בין שתי המילים)
  • מַזְלֵג – מַלְגֵּז (בלשון חכמים מעין קלשון, ומכאן בימינו מַלְגֵּזָה)
  • מַלְתָּעוֹת – מְתַלְּעוֹת
  • נִגְזַר – נִגְרַז (מכאן אולי גַּרְזֶן)
  • עַוְלָה – עַלְוָה (הושע י, ט: "בְּנֵי עַלְוָה")
  • עָיֵף – יָעֵף
  • רָעַף – עָרַף ("וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל" – משלי ג, כ; "אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" – דברים לג, כח; כיום מוכר יותר הִרְעִיף בבניין הפעיל המשמש במשמעות מושאלת).
  הערה: לא ברורה הסיבה להבדל בתנועה הראשונה – שִׂמְלָה בחיריק לעומת שַׂלְמָה בפתח, אך לעיתים יש הבדל כזה באותה המילה ממש, כגון זַלְעָפוֹת–זִלְעָפוֹת, גַּנָּה–גִּנָּה.   [post_title] => שִׂמְלָה ושַׂלְמָה [post_excerpt] => נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:25:00 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:25:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13207 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>